מהרש"ם חלק ד קמא

שהרי אומר בפירוש שכותב לשם הבעל לגרש בו אשתו ובכה"ג שהמחשבה סותר דיבור לכ"ע דברי' שבלב א"ד ולכן הדבר פשוט שהגט כשר וע"ע בט"ג בסה"ג שבסופו סקי"ז ועמ"ש בזה הג' רב"פ בהגהותיו על הפ"י גיטין כ' [א"ה אגב אעתיק בזה מ"ש עה"ג אה"ע שלו בדין אם שכח המגרש לחזור וליתן להסופר כלי כתיבה אחר הגט ואח"כ כתב בהם גט אחר ע' מח"א ה' זכי' ומתנה סי' כ"ו להקל דהוי יאוש וש"ר וע' ירו' פ"ד ה"ג בענין תשלומי הגט וע' בשי"ק ומרה"פ

ועד"ש בענין המקוה שכפי הנראה יש בהמעיין שיעור מ"ס ורק שמגביה המים בשאובין בודאי יש להקל וכמ"ש בת' מהרי"א שהביא רו"מ וכ"כ בת' כ"ס סי' צ"ט והביא ראיה ממשנה מפורשת ע"ש וכ"ה בת' ב"ש יו"ד ח"ב סי' ס"ג וגם בת' משיב כהלכה סי' ט"ז האריך בזה וסיים שהיא היתר ברור כשמש (וכ"ז בממשיך למק"א אבל במגביהם באותו מקום בודאי אין חשש לכ"ע וז"פ)

ומ"ש בפתיחת הברזא אי הוי הויתו ע"י דהמק"ט הנה הסרת מונע אינו בכלל הוי' כמ"ש הח"ס סי' רע"ד באמצע התשו' ד"ה ומאי. ובדין הכשר בחול פחות מג"ט ע' ת' מהרי"א הלוי ח"א סי' ל"ה וד"ח ח"ב יו"ד סי' צ"א ובמק"א העירותי דטעם ג"ט שלא יהא לבוד כמ"ש בב"י ובדאיכא דבר ממשיי מפסיק ל"ש לבוד כמ"ש הח"צ סי' נ"ט ומג"א תרכ"ו סק"ו. ובדבר הכשר ע"י דם גורמין סירוח להמים. ובהכשר ע"י חלב במעין כבר העיר הצ"צ החדש וע' ת' ב"ש להג' מס חלא אבל י"ל דאנו באים להכשיר השאובין שבהם והשאובין אינו מעין וברשב"א מבואר דהא דמעיין אינו נפסל בשי"מ תליא בדין אם נפסלין בשאובין א"כ ממ"נ כשר וע' שו"מ מה"ק ח"ג סי' ס"ט. וכשמכשירין ע"י חול אין להוציא החול עד אחר שיהי' מ"ס בהמקוה דבשעה שמוציאין החול עם מים נופל מן המים לחזרה למקוה ויש חשש שאובין

ובדבר אם יש להתיר הכלי אחר מעל"ע בדבר סכנה בדע"ת סי' ס' סק"י בסופו הנחתי בצ"ע ובהוספות הבאתי מד' התפל"מ כדברי אבל בס' ב"י ושבו"י מוכח להיפוך אבל בדגים עם בשר שהמג"א צידד דליכא בזה"ז סכנה וגם אמרתי לרו"מ בשם ס' הקנה דאחר אלף החמישי בטלה הסכנה אבל לא ראיתיו בעצמי רק ח"א אמר לי כן א"כ יש להקל בהגעלה ג"פ ואחר מעל"ע. ומ"ש בדין ס"ס עפ"ד הרמב"ן עמ"ש בדע"ת בפתיחה אות ד' ובגוף דין ס"ס בסכנה מצאתי בתשו' אבקת רוכל להב"י סוסי רי"ג שהביא תשו' הרדב"ז שהחליטו דל"מ שום ס"ס ובמק"א העירותי שהרי בכל המצות נאמר שמירה ושמרתם את חקותי וגו' ועוד בכמ"ק ולא יועיל רוב וס"ס וגם בשבת כתי' כמ"פ שמירה ואיך סמכי' על ס"ס ורוב ובע"כ דליתא ולבטל ביו"ט כבר אמרתי לו בע"פ כי יפה הורה לאסור [א"ה וכמ"ש המג"א סי' שכ"ג

סי' קכה ב"ה א' נשא תרס"ג ברעזאן. לכ' הה"ג החו"ב וכו' מוה' חיים מרדכי נ"י שטערנבערג אבד"ק אלכסנדריא

לתשובת יקרתו אשר בא יום א' אחרי הנני בזה להודיע כי בעוה"ר נחליתי אז והייתי עצור בחדר המטה עד עתה וכעת הוטב לי מעט ועודני חלוש מאד ונאלץ לנסוע אחר יו"ט למרחץ ומהרתי להשיב היום בקצרה

ע"ד הגט מאמעריקא שכתב שם הענא בילא בלא יו"ד ושמה העניא בילא הנה מ"ש רו"מ מהפת"ש בשם ר"א מטיקטין טעה הפת"ש בזה דשם מיירי שבמ"כ נקרא כן ולא במ"נ וכתבו כפי שנקרא במ"כ. אבל בכ"ז כבר הארכתי בתשו' א' ונדפס קצת בחבורי שו"ת מהרש"ם כי מדברי הד"מ שכתב דזוסל וזוסלין הם שם א' מוכח דאין זה שינוי וגם מתשו' מהרא"ן ששון מוכח כן והבאתי מהב"ח סימן קכ"ב ונחלת שבעה סימן מ"ה ס"ק נ"ט אות י"ד בשם רשד"ם וראנ"ש דכל שניכר שנתכוין על אשה זו אלא שכתב בשינוי קטן כגון שול וסול או זוהי וזווי כשר וגם בשו"ת צ"צ החדש קטן בכה"ג במקום עיגון אבל לא בנידון זה ממש אבל בשו"ת מהרי"א הלוי התיר בכה"ג ממש במקום עיגון. וכן בדבר השם אבי המגורשת שכתב משה מאיר הגם דשם מאיר נשתקע מכל מקום כיון דכתב משה דמתקרי משה מאיר כשר בכהאי גוונא כמ"ש בשו"ת מראה יחזקאל סימן ע"ח ועיין תשו' חא"ש סי' נ"ה ובד"ח שערי שינוי השמות ס"ק י"ז אם כן אין זה שינוי הפסול בשם אביו ויש להקל בשעה"ד ועיגון: וגם בדבר השליח הנה גם בספר מכתב מאליהו שער ז' סוסי' כ"ה העלה כדעת הט"ז להקל שיבטל שליח ראשון ויעשה שליח אחר ועיין שו"מ תליתאה ח"א סימן קפ"ד בשם רב א' דכל זמן שלא נמסר ליד שליח ב' לכ"ע יוכל השליח א' לבטל ולעשות שליח אחר ויוכל להתיר בב"ד שבועתו ומה שחשש השו"מ דהוי מילי יש לדחות ועמ"ש בתשו' מהרש"ם ח"א סימן קל"ב ובמפתחות אבל כיון שיש כמה פקפוקים וחששות קשה להקל

אבל הנה בשו"ת פ"י חא"ה סי' ד' העלה דבזה"ז שהבעל מצוה לסופר שיכתוב כמה גיטין עד שיהא א' כשר אם נכתב שם אבי האשה בטעות ונמסר לשליח יוכל הסופר לכתוב גט אחר כהוגן ע"ש באורך (וצ"ל שיזכה לו הנייר על ידי אחר) והסכים עמו בתשו' ב"א חא"ע סוסי' צ"ט ושו"ת כתר כהונה סוסי' כ"א וצ"ל דהא דתשו' הרמב"ן ורמ"א סוסי' קכ"ב היינו לפי זמנם שלא נהגו לצוות לסופר לכתוב כמה גיטין לכן במקום עיגון כזה יכתוב להרב המסדר שיכתוב הסופר שכתב גט הראשון גט אחר כשר והשליח הראשון נעשה שליח שני ויתנוהו ליד האשה ויאמר השליח בפי' שנותן רק מספק ואינו מבטל גט הקודם ושליחותו ואח"ז יחזרו ויתנו גט ראשון להאשה. והגם שהאחרונים החמירו בב' גיטין ע"י שליח הנה מצאתי בתשו' הרמב"ן סי' קמ"ה ות' הרשב"א ח"א סי' אלף קס"ג מפורש שאין חשש כלל. ונעלם מהאחרונים לכן בעיגון כזה יעשה כן ומ"ש רו"מ לענין ביטול השליח דדמי לפקדון כבר כתבתי כן במפתחות הנ"ל והבאתי מתשו' רשד"ם חא"ע סי' ע"ו שכתב כן ושם דחיתי דברי הפת"ש רסי' קמ"ה שלא ראה גוף התשו' ותמה עליו ומ"מ חששתי קצת לדעת שו"מ ולכן לענ"ד נכון שיכתבו גם גט אחר ובצירוף ב' הגיטין יצא מחשש גדול ואם בדעת רו"מ להקדים נתינת הגט שכתב מקודם יהיה כדבריו ומרוב חולשת גופי אקצר

סי' קכו ב"ה ב' פקודי תרס"ה ברעזאן לכבוד הרב המאה"ג חריף ובקי מוהרמ"ד אשכנזי נ"י דומ"צ דק' קאלוש

לתשובת מכתבו הנוכחי להקל טורח העתק השאלה אני משיב בצד מכתבו [תוכן השאלה הי' שאשה א' לקחה את כל אשר לבעלה ממון וחפצים וברחה לאמעריקא ושלחו לה הזמנה ע"י הב"ד דשם איזה פעמים ועמדה במרדה ערך שתי שנים] כי הנני מסכים עמו להתיר להבעל לישא אחרת ע"י ק"ר מג"א ולענ"ד א"צ להשליש כתובה ולא גט כמ"ש בשו"ת מראה יחזקאל סי' צ"ח כעין זה וע' תשו' מהרמ"פ סי' י"ג בשם מהר"ם ב"ב דמוכח דבכה"ג שמורדת א"צ להשליש כתובה וגם בת' נוב"ת סי' ק"ב קרוב לסופו כתב כה"ג וגם בתשו' רע"א מ"ת סי' ס"ה. אבל גם גט א"צ להשליש כמו שביאר המרי"ח שם נימוקו וטעמו שהוא ללא יועיל כלל ואין אנו צריכין לחוש לתקנת הפושעים והמורדת ובפרט שלקחה כל ממונו אולי יוכל להציל מידה את העושק אם תרצה להתגרש. ובדבר שאלת ציצית עפ"י דברי התניא זצ"ל מאז ראיתי בכתבי הגה"צ מביטשאטש שחולק ע"ז וכעת נדפס אש"א החדש ממנו והאריך קצת בזה וחולק עליו וא"כ אין לחוש לזה

ובדבר הפרצה של הנשים היוצאים פרועי ראש יפנה רו"מ גם להגאונים וכו' שבדורינו אז אעשה קול קורא אולי יתגלגל עי"ז זכות ע"י רו"מ. ולא אכחד כי זה איזו שנים שאיני רוצה לומר תחת החופה ז' ברכות גם אם יפצירו בי ורק ברכת אירוסין שהוא הכרחי הנני סומך ע"ד הב"י דבסגירת עינים מותר אבל בשבע ברכות שאינו הכרחי לומר בעצמי אני חושש לדעת רוב אחרונים החולקים על הב"י בזה דל"מ עצימת עינים נגד שער באשה ערוה ויכבדו לאחר לומר הז"ב ובעוה"ר הפרצה רבה והולכת והש"י ירחם: