מהרש"ם חלק ד קמ

שיגדלה בביתו עד שתלד ואז שייך הולד הראשון לעכו"ם ואח"ז מגדלה להלאה עד שתלד שנית והשני שייך להישראל ולפעמים עושים ההשואה בכתב עכו"ם ולפעמים בכתב יהודית ופעמים בע"פ ורו"מ חידש עפ"י דברי הדג"מ סי' ש"כ שאין להקל רק בצירוף קולות אחרות וכ"ה בנוב"י מה"ת חיור"ד סי' קצ"ב א"כ כיון דהוי דשלב"ל במה קנה העכו"ם וצידד מכח סטימתא כיון שהמנהג כן והביא מהח"ס חיור"ד סי' שי"ז וגם מ"ש לע"ז דף ע"א דהיכי דנעשה הערמה לא אזלינן בתר דיניהם וכ"ה בתשו' ד"ח והנה בגוף ד"ז כבר הארכתי בתשו' עוד שנת תרנ"ו במה שחידש הרב השואל דהמעיין בתה"ד שם סי' ק"ל ימצא דמיירי שהישראל רצה שיקח העכו"ם מעות בעד טיפולו והעכו"ם רצה בולד והישראל בטח כיון שהערל הוא בע"ח שלו יקח מעות לכך הוצרך לצרף עוד צדדים אבל בנתן לו בהחלט שיקח הולד והישראל בטח כיון שהערל הוא בע"ח שלו יקח מעות לכך הוצרך לצרף עוד צדדים אבל בנתן לו בהחלט שיקח הולד דמחויב ליתן הולד עצמו כמ"ש בתה"ד סי' ר"ל וגם בישראל דינא הכי דהוי כאומר קנה פרה ולדותי' ומדמה לה לארוס שירד לקרקע לחלק בפירות דקנה הפירות אע"ג דהוי דשלב"ל והיינו משום שהי' בהסכמות שניהם בהחלט וא"צ בזה צירופי קולות אחרות וגם אני העליתי כן ובחנם החמיר הנוב"י וגם העליתי שם דגם בלא"ה אף דעיקר הוא דשלב"ל מ"מ כשיעקר הולד גופא אחרינא הוא ולאו ירך אמו היא כדאי' בערכין ז' ע"א וע' תוס' נדה מ"ד ומג"א סי' ש"ל סק"י ומחה"ש שם ובתוס' ע"ז כ"ו ע"א ד"ה סבר וא"כ דמי להא דע"ז מ"ז ע"א התם מעיקרא בהמה והשתא בהמה דשא הוא דאחידה באפה והרי בתוס' שם מדמי נעקר הולד לנשחטה האם ומבואר בקצה"ח סי' ר"ט סק"ג דבנשחטה האם הוי בא לעולם וכמאן דמונח בדיקולא דמי א"כ י"ל דבאותה שעה חל הקנין וזוכה העכו"ם בהולד עבור מזונות וטיפולו בהאם והארכתי בד' ת' מהר"מ מינץ סג"ל סי' ל"ד לכן לענ"ד יש מקום להנוהגים כן לסמוך להקל בצירוף קנין סתומתא שהרי בנ"ד אינו דרך הערמה אלא שותפות באמת ומה שהקשה עוד על ק"כ ומשיכה דמהני דהרי בדד"מ דרך הערמה אינו קנין לק"מ דבמה שהוא קנין ד"ת ל"א בתר דד"מ והא דישראל ועכו"ם שבאו לדין אומרים לו כך דינכם וא"כ לא זכה העכו"ם הרי הכא היא לזכות מישראל ורצונו בכך כדי להפקיע קדושת בכורה אזלי' בתר ד"ת ול"א כך דינכם רק לטובת ישראל ולא לרעה וכה"ג כתב בת' הרמ"א סי' פ"ז דאע"ג דבעלמא שבחא דגופא לא אקני לי' הכא היא לטובת המקנה להפקיע בכורה לכן אומדן דעתי' שרוצה בכך ע"ש וה"נ בזה

ומה ששאל בא' שקנה בהמה מבכרת קרוב ללידה מעכו"ם בעד ע' זה"כ ונתן לו אנגאבע ל"ה זה"כ וגם עשו תק"כ והי' המדובר שלמחר יבא הערל עם הפרה למסרה לישראל והוא יתן לו שאר המעות ובלילה ילדה בכור ולא בא העכו"ם ביום מחר ואחר איזו ימים הביא העכו"ם המעות בחזרה ורצה לחזור מן המקח באמרו שלא מכר רק מפני שנתירא פן יקרה אסון בלידה והשופט הכפר פשר ביניהם שיוסיף עוד ה' כסף וכן עשה ומסרה העכו"ם להישראל עם הולד. והנה מה שצירף רו"מ הא דרסי' שט"ז דבכל בהמה יש לספק שמא אינו בכור ותמה על הפוסקים שלא צרפו ספק זה ע' בהרמב"ן על בכורות דדוקא לענין נתינה לכהן מצרפין ספק זה אף דהוי רק מיעוטא ואין לצרפו לשום ספק כמו שכתב התוספות דף כ"ט וע' בב"ח ובבית מאיר סי' שט"ו וסד"ט בחי' לנדה שם וחי' רע"א אבל בנ"ד הרי כיון שהעכו"ם אמר קודם מכירה שהיא מבכרת וזהו לגרוע מקחו כנודע ונאמן בכך ובפרט להחמיר א"כ אין מקום להקל וכיון שקנה בכסף ותק"כ שהיא קנין סתימתא א"א להקל ונודע ד' ת' הרמב"ן דבמקום שנהגו לקנות בכסף אזלי' בתר דד"מ וגם מה שלא הביא הפרה למחר כיון שלא הי' דרך תנאי אין לבטל המקח ובפרט שהי' אנוס ע"י שילדה והגם דבש"ע הר"ב מיקל בנתן רק מקצת מעות אבל רוב האחרוני' לא פסקו כן וכ"ה להדיא בת' מהר"ם לובלין סי' ל"א ובצירוף תק"כ לכ"ע מהני מדין סתימתא ועכ"פ הוי ס' בכור וגם מ"ש מת' הרמ"א סי' פ"ז דרוב פוסקים ס"ל דמשיכה קונה רבים חולקים עליו וע' בשד"ח מע' בכור סי' ג' בשם להקת מחברים בזה

ומה שנסתפק אם כבר הדליק בשמן בב"ח אם צריך להדליק עוד הפעם הנה כבר העיר בת' גוא"י חאו"ח סי' ק"כ שנעלם בזה מהאחרונים ד' הירו' ורמב"ם פי"א דתרומות דמפורש דמותר להדליק נ"ח בש"ש אם אין לו חולין א"כ עכ"פ בדיעבד בודאי יצא ואני מצאתי במרה"פ שם על הירושלמי שביאר כן ד' הירו' ומ"ש הפמ"ג מהא דיש בישול אחר בישול בב"ח הנה בפי' רגמ"ה לחולין דף ק"ח ע"ב ד"ה לעולם מפורש דגם בבב"ח א"ב אחר בישול ועוד דבנ"ד שהדליק בשוגג שלא ידע שהיא בב"ח הרי גם מצהב"ע בשוגג לדעת כמ"פ יצא לכן א"צ להדליק שנית

סי' קכג אור ליום ב' מקץ ד' דחנוכה תרס"ב לפ"ק ברעזאן. לכבוד הרב הגדול מו"ה יוסף האגער נ"י

לתשובת מכתבו לענ"ד י"ל הקדיש שהרי מבואר בא"ר ה' ט"ב סי' תקנ"ט דבכל פסוקי קדושה י"ל קדיש שבכל דיבור יש שם המפורש וע' בשעא"פ שער ת' סעי' ע"ב בפתחי שערים וא"כ בנ"ד שאומרים קדושה בציבור וא"א לומר אלא בציבור ראוי יותר לומר קדיש ואי משום שיאמר תתקבל אין בכך כלום כיון שעכ"פ י"ל הקדיש יוכל לומר תתקבל על התפלה שבלחש שהתפללו הציבור ואף שאינו דומה לתפלת ערבית כמ"ש רו"מ מד' הנו"ב מ"מ שפיר י"ל הקדיש ותדע שהרי בנו"ב שם כתב רק דתפלה בלחש כיון שכל יחיד יוכל להתפלל לכן אין לומר קדיש אבל פסוקי קדושה שא"א לומר ביחיד צ"ל קדיש ותדע שהרי רק אם התחיל הש"ץ בק"ר אפי' יצאו מקצתן גומר ואומר הקדיש אף ששאר התפלה הי' בפחות מעשרה הרי דהתחלה לבד בציבור מהני וה"נ בזה ואף שהתפלל השאר בלחש ובפרט שאמר פסוקי קדושה שא"א לומר ביחיד שפיר י"ל הקדיש אבל אם רק א' התפלל בקו"ר תפלתו ואמר קדושה אין לומר אח"כ קדיש רק אם הציבור יצאו י"ח קדושה עמו אזי הוי תפלה בציבור ויוכל לומר קדיש אבל אם הם כבר יצאו י"ח קדושה אלא שהיחיד אמר בשביל עצמו הרי כבר יצאו הציבור גם י"ח קדיש שאמרו אחר תפילתם א"כ א"ל קדיש שנית כנלענ"ד

סי' קכ"ד ב"ה ד' ויקרא תרס"ד ברעזאן שוכ"ט לכבוד ידי"נ הרב הגדול החו"ב מו"ה זאב שאול עטטינגער נ"י דומ"צ דק' העליטש וכעת בק' פאדגורזע

מכתבו הגיעני ובד"ש בגט שאחי האשה שילם להסופר ונודע חומרת התו"ג שהביא הפת"ש ובשו"ת חא"ש סי' צ"ד צידד עפ"ד הרא"ש והטו"ז או"ח סי' תל"ד דמן הסתם הקנה לו במתנה יש לדון בזה מד' הט"ז סי' י"ד סק"ה ומג"א סי' תרנ"ח סק"ג ואכמ"ל אך מד' חא"ש שם נראה דדוקא אם נתן אבי הבעל או ריעו מהני אבל בנ"ד שנתן אחי האשה ל"מ אבל בתשו' ספ"י סי' צ"ה ביאר היטב דכיון דהקנה מקודם הנייר וכלי הכתיבה לבעל והבעל עשאו לשליח לכתוב הגט והוא כותבו בשליחותו וחוזר ומוסר הגט ליד הבעל הרי נקנה הכל להבעל ורק האחר פורע חובו בעד הבעל ולכ"ע אין הסופר קונהו בשבח הכתיבה שהרי אינו שוה כלום לאחר ועוד האריך בדברי טעם וכ"כ בשו"ת שע"ד סי' קכ"ט והביא מהא דנדרי' פ"ה כה"ג דתרומה דל"ח אלא לכהנים אי אסרינן עלי' כעפרא בעלמא שוינהו והיא כסברא הנ"ל גם בתשו' צ"צ החדש סי' ק"נ צידד כן להקל מכמה טעמים אבל מ"ש הספ"י שם עוד דהכתב דמי לצבע דא"ב ממש יש לפקפק מד' הב"י יו"ד סי' קצ"ח בד"ה צבוע דכתב עדיף מצבע אך מ"מ לדינא צדקו דבריו מטעמים האמורים שם ועוד דודאי אין אומן קונה בשבח כלי אא"כ מתכון לקנות דלא עדיף משינוי דל"ק בלא כונה כמ"ש התוס' בע"ז ז' ע"א ותוס' ב"מ נ"ג ע"ב ד"ה משלם ובנ"ד ששילמו לו בעד הכתיבה לא נתכון לזכות בו לעצמו וגם להקנות השבח לאחי האשה ג"כ לא נתכון ואפי' נתכון בלבו הוי דברים שבלב הסותרים דיבורו