מהרש"ם חלק ד קלט

אם אינו מתנגד להלכה כמ"ש האוה"ח פ' האזינו וכ"כ התוי"ט נזיר פ"ה מ"ה] ולכן אין דרכי לעיין בו ובפרט לייגע א"ע ליישב דבריו ובפרט שאני טרוד מאד וכמה מכתבים נחוצים הקיפוני

וע"ד שאלתו לא אוכל להשיב כי הלא נודע שיש בדא"ה עונש בזה על העושה ועל המתיר לעשות ואיך אערב בנפשי להשיב מה וד"ל. וגם המעיין בשאי"ע שסיים אח"כ מד' זוה"ק ר"פ שמות וחזר בו מלצדד היתר והמעיין בזה"ק ימצא חומר הדבר למאוד וחלילה לי שיצא מאתי היתר

ומה שהעיר בהא דא"ח תקפ"ב ס"ה אם לא אמר זכרנו אין מחזירין הלא לא הזכיר עוד הדין דצריך לומר ובאמת שכבר מוזכר ד"ז בסי' קי"ג בדין הכריעות והט"ז רמז לזה ואחרי כי שם הזכיר הדין לענין הכריעות ה"נ הזכיר ד"ז אחר שהזכיר דין הכריעות וע' רמב"ם סוף פ"ב דתפלה דנראה דלא בכל המקומות נהגו לומר זכרינו ומי כמוך וי"ל דמה"ט לא כתבו בש"ע בסתם אלא דעכ"פ אין מחזירין: ומה שהקשה בסי' תקפ"ט דיברכו האנשים ויאמר בשכמל"ו הנה כבר הביא בתשו' ח"צ סי' כ"ב בשם רמ"ע דבתפילין וכוסות דלדידן מכוין שלא לצאת בברכת ש"י על ש"ר ליכא חשש ברכה לבטלה והרמ"ע סובר דגם משום גורם ברכה שא"צ ליכא ואנן לא קיי"ל כן כמ"ש המג"א סי' רט"ו ועתב"ש סי' י"ט סקי"ז וסקכ"ז אבל נגד זה שוב מהני אמירת בשכמל"ו אבל הכא דהוי ספק ברכה ממש אין להקל באמירת בשכמל"ו וע' בשו"ת אמרי אש חאו"ח סי' ה' שלא הביא ד' הח"צ ותב"ש הנ"ל. והא דנשים מברכות הנה מצינו כמ"פ דהוקבע הלכה כדעת מ"ד לברך ע"פ מנהג שנהגו כדיעה זו והכא נמי כיון שנהגו הנשים לברך ליכא בזה משום חשש ברכה לבטלה וכן הובא בתוספות עירובין דף ע"ב וביתר ביאור ברבינו יהונתן על הרי"ף שם פ"ו גבי מתני' דבעה"ב שהי' שותף לשכניו וכו' ותי' דקמ"ל דאע"ג דרבים פליגי על ר"מ מ"מ ליכא ברכה לבטלה וע' כה"ג בתוס' חולין קל"ו ע"ב ד"ה כר"א יעו"ש בסוה"ד במ"ש וי"מ וכו' היו מחמירים לטבול ומוכח דהיו מברכים ועי' תשו' רדב"ז ח"א סי' רכ"ט בזה ובת' ח"ס חיו"ד סי' קצ"א וסי' ר"ז שלא הביא מזה ובזה מצאתי חיל לישב כמה מנהגי ישראל הקדושים ועכ"פ הנשים שנהגו נהגו אבל אין לנו להנהיג אנשים שיברכו עבורם: ומ"ש בד' רמ"א סי' תרפ"ז כבר ישב על מדוכה זו בישו"יעק א"ח שם שהעיר מדברי הא"ח וב"י תרפ"ז וכ' דתליא בפלוגתת הפוסקים ובאמת שגם הוא נעלם ממנו ד' הב"ח שהעיר בזה ובאמת שגם הא"ר שם חולק על רמ"א והביא מד' הא"ח הנ"ל וגם מד' הגמ"נ וסיים שנ"ל להחמיר בעומ"נ אם לא שהן חלושות מאוד ע"ש. ולפענ"ד הי' נראה דהא דצריכין לפרוע יום אחר הוא רק בתענית אסתר שהרי הובא בטוב"י בשם מ"ס דנהגו בג' תעניות בחדש אדר ולכן אם לא התענה קודם פורים יכולין לפרוע אחר פורים שהרי עדיין שייך לתענית זה וכמו שנהגו הקדמונים אבל בשאר צומות אם עבר זמנו פטורין שאין עוד שייכות לתענית זה בימים אחרים אבל אחרי שהמי"ט וא"ר כתבו כן בסי' תק"נ וס"ל דהרמ"א נקט בסי' תרפ"ו וה"ה שם בשאר תעניות מי יבא אחריהם

סי' קכא ב"ה. אור ליום ד' תרומה תרנ"ה לפ"ק ברעזאן. לכבוד הרב הגדול מוה' שלום יצחק הכהן נ"י שטערנבערג מו"צ דק"ק אנטטווערפען

מכתבו הגיעני ואני עמוס הטרדות והמון מכתבים הקיפוני וכל א' דופק להשיב ובכ"ז אשיבנו בקצרה למען כבודו ולימודו שהוטב בעיני. מ"ש לענין ריבוע דתפילין הנה זה כמה שנים הערתי מתוס' סוכה מ"ט שהביא רו"מ אבל מ"ש דשיעור כזית וטפח לא תליא בגודל וקוטן היא תמוה דאטו נימ' דבבתי תפילין אם יחסר באמצע כשיעור זה לא יתבטל הריבוע ואני כתבתי מאז דלפמ"ש תוס' הנ"ל יש לשער כפי ערך זה ממזבח של ה' אמות לפחות דלא יתבטל הריבוע בכזית וטפח א"כ לפי ערך זה יש לשער להקל בבתים של תפלין לפי גדלן אבל מ"מ מסתפינא להקל שהא"ר ופמ"ג לא הקילו רק במה שאין ביכולת האדם לעשות כמ"ש הר"מ בפיה"מ לעירובין וגם בחידושי רע"א הביא ד"ז אלא דבשעה"ד נודע דעת הע"ת וא"ר להקל אם עכ"פ התפירות מרובעות ומ"ש רו"מ מתוס' חולין פ"ק ב' ד"ה קא מוסיף וכו' דאכתי תיקשי דיניחו עפר פחות מכזית וטפח לק"מ דבכל יום ובכל זביחה יתן עפר ויבטלנו לעולם בודאי ירבה מאוד יותר מכמה טפחים ומ"מ באמצע דפנות אם בולט מעט וכדומה צדקו דברי רו"מ דאין בזה קפידא ופוק חזי מה עמא דבר ואף שראייתו מדברי הב"ש ומג"א ס"ק נ"ז בשם ד"מ שכ' דבדיעבד כשר אם כתב בדיו השי"ן ולפ"ז תיקשי אמאי כשר בעשאה בולטת הרי מקלקל הריבוע יש לדחות דהתם שי"ן של תפלין הלמ"מ שתהא לכתחילה בולטת וכל שהוא לצורך המצוה אינו מבטל הריבוע מ"מ מסתבר כדבריו. ומ"ש ראי' מרש"י מנחות ל"ה לפסול אם ע"י האויר נתרחבו הבתים זה מזה יש לדחות דשא"ה דמחוסר מעשה לפתוח התפירה ולחזור ולתפור משא"כ הכא דהוי רק מחוסר קריבה דלאו כמחוסר מעשה דמי כדאי' כה"ג בשבת ק"ד ע"ב כתב אות א' בטבריה וכו' וע' תוס' ב"ב נ"ה סוע"ב מ"ש לחלק בזה ויעיין גם בזבחים ק"ה ריש ע"ב. ומ"ש בשם ר"מ מינץ לחלק בדבק בין מינו לשא"מ אין בידי תשו' רמ"מ אבל ש"ע לפנינו שהרי מבואר כן בא"ח סי' תקפ"ו בדין נסדק השופר לארכו דדוקא דבקו במינו ולשי' רמב"ן דוקא בחממו באור וחיבר סדקיו יע"ש בב"י היטב בזה. ומ"ש בדין ניקב עור הבתים מבחוץ כבר הבאתי בקו"א שבחיבורי גי"ד מתשו' דבר שמואל דיש להתיר ע"י תפירה כיון דתפירה חיבור ואם כן ה"ה להפוסקים דדבק חיבור אבל דברי רו"מ הוטבו בעיני לחלק בין טפל לעיקר

וגם מ"ש רו"מ בענין טלית קטן דבריו נכונים היטב ובס' שערי רחמים הביא בשם הגר"א מווילנא דאם אין הט"ק עד למטה מהברכים לא יצא ידי ציצית ואין לצאת בו בשבת לחוץ לעירוב אבל במחה"ש רסי' הנ"ל הביא בשם הצ"ק דבג' רביעי אמה מעהרי"ש תליא בפלוגתא ועיי"ש באשל אברהם שבגליון הש"ע ובס' נחל אשכול ה' ציצית סי' ל"ג העלה דבאמה על אמה איכא שיעור הראוי ועיין באה"ט בשם פרי הארץ ודרך חכמה ובשע"ת בשם ברכ"י. ומ"ש מדברי הח"א בדין נוגע באמצע סעודה בתפלין וס"ת דצריך נט"י שנית ע' בנחל אשכול על ה' ס"ת סי' י"ב שהוכיח מאשכול שם להיפך ודחה טעמו וסברתו אבל מ"ש רו"מ ראיה מהא דסי' קס"ד דנוטל אדם ידיו שחרית ומתנה עליהם כל היום והרי מניח תפילין בבוקר ונוגע בם מהא לא ארי' דהרי מבואר שם שלא יטנפם שילבש בתי ידים כמ"ש מג"א סק"ג וא"כ ה"ה בשעה שיניח תפילין ומ"ש רו"מ מדברי מג"א סי' צ"א ועט"ז שם שלא ילבש בתי ידים היינו בשעת תפילה משא"כ לצורך הנחת תפילין דכל טעמא משום גאוה וזה ל"ש בעושה שלא יצטרך נט"י בדחק של מים לשי' הח"א הנ"ל

ומה ששאל בדבר הגט במי ששמו לתורה שניאור זלמן ונקרא בפ"כ זלמן יש לכתוב כמ"ש רו"מ שניאור זלמן דמתקרי זלמן וכמ"ש בט"ג בהשמטות בשם הח"ס בשם מנחם מנלא דמתקרי מנלא וע' בתשו' ב"ש סי' ק"ו ועי' בסי' צ"ט שהביא ג"כ מ"ש רו"מ ממ"ש בלק"ש סי' י"ב בשם יהושע העשל דמשמע להיפך וכתב דסותר למה שכתב כאן והעיקר כמ"ש כאן בשם הח"ס ועי' בלק"ש ס"ק כ"ח ועמ"ש הט"ג אות ש' מ"ש גבי שלמה זלמן וס' שו"ת חסד לאברהם חא"ע סי' ל"ג וע' תוע"ר יו"ד סי' י"א ובנ"ד כיון שעולה לתורה ג"כ בב' השמות כבר נהגו כד' הט"ג הנ"ל ואתפלא כי לא כתב האיך חותם עצמו וגם הג' בס' יד יהודה העיד כי נהגו כד' הט"ג הנ"ל ובפרט כי לדעתי אין הט"ג סותר עצמו למ"ש בשם יהושע העשל דשם ל"מ בעולה בשני השמות וע"כ אם כי מאן דכותב שם הקודש לבד דמתקרי זלמן אין מזניחין אותו וג"כ שפיר עביד אבל דעתי נוטה יותר כמו שנהגו לכתוב כדעת הח"ס שניאור זלמן דמתקרי זלמן: סי' קכב ב"ה פ' חקת תרנ"ט ברעזאן לכבוד ידידי הרב המופלג בתורה החו"ב וכו' מוה' פנחס זעזעליג הכהן שוורטץ נ"י. ע"ד השאלה במה שנהגו שם שנותנים עגלים בני שנה לעכו"ם