מהרש"ם חלק ד קלא

ארמאה דסליק ואכיל פסחא וקטלוהו וכבר תמהו בזה לשיטת הסוברים דערל וב"נ לא יאכל בו אין האזהרה על ב"נ האוכל רק על המאכיל א"כ אמאי קטלוהו וביארתי לפמ"ש התוס' בב"מ ע' דב"נ מוזהר על אונאה ובב"נ אזהרתן מיתתן והבן וה"נ בנ"ד עבר בלאו אך די"ל דג"ז הוי בלא מעשה דהא מעשה הגירושין בין כך וב"כ היתה עושה ורק במה שלא נתן לה טותי' א"כ הוי שוא"ת אך לכאורה סתירה לזה מהרמב"ם פ"ה מאי"מ הי"א דהמקריב בלא מלח לוקה והא בין כך וב"כ היה צריך להקריב ורק שחיסר מלח ואפ"ה הוי מעשה ולוקה ובע"כ משום דעכ"פ בלא מלח היה אסור להקריב אבל יש סתירה מרמב"ם פ"א מחגיגה ה"א דאף דאסור ליראות ריקם בנראה ריקם אינו לוקה ובעכצ"ל דשא"ה דיש לו תשלומין כל ז' והי' מותר להיראות ריקם שישלים אח"כ ושוב מה שלא השלים הוי שב וא"ת וה"נ בזה הרי לא היה צריך ליתן המעות בתחלה רק אחר הגט ושוב הו"ל שוא"ת ופסול רק מדרבנן וכשר בגט ובשלמא בגזל גוף המעשה באיסור משא"כ בזה אך די"ל דבנ"ד שלקח הסך ז' רו"כ בהשעאה בזה הרי עשה מעשה אך דמ"מ י"ל דמורי היתרא ולא נפסל בזה וגם י"ל דבתחלה היה דעתו שאם תזכה בדין ימכור גלימי' וישלם או שהי' עוד איזו מעות בידו ואח"כ בזבזם לצורך עצמו וחזר בו והשתא הוא דאיתרע כדאי' כה"ג בפסחים ד' ע"ב ורש"י שם ובט"ז חו"מ סי' קע"ו סי"ב ובד"מ וט"ז יו"ד סימן קע"ז סקי"א ומג"א סי' של"ד ס"ק י"ג ומחה"ש שם וע' חו"מ סימן ל"ד סכ"ג בהג"ה שוב מצאתי בשו"ת ב"ח סימן ק"ב שהוכיח מדין עבד וגם מהרי"ף פ"ב דכתובות דגם בפסול בעבירה כל זמן שלא הועד עליו בב"ד מקילינן בשליח הגט חוץ ממחלל שבת בפרהסיא ועע"ז שאיסורן מפורסי' לכל [א"ה ע' נוב"ק אה"ע סי' ע"ב בסתירת היתר זה וע' שו"ת מהרי"א אסאד חיו"ד סי' נ' ודוק] ובפרט לפי סה"ג שבזה"ז שמזהירים להרהר בתשובה לעדים ולשליח תלינן דהרהר בלבו לעשות תשובה ע"ש בדין מפורסים לגנב והי' שליח הגט ופסק להקל מה"ט ע"ש באורך וצל"ע בחו"מ סימן ל"ד סכ"ט ומכח חשש נוגע כבר הארכתי בזה בתשו' בכמה צדדי קולא גם י"ל לפמ"ש הפ"י כתובות כ"ח דבנ"ד הוי מלתא דעל"ג דהזיוף ניכר ולכן שפיר נאמן ובפרט דנעשה בב"ד משא"כ בזמן הש"ס ס ל"ה מגרשי' בב"ד כדאי' בערכין כ"ג ואף דהנ"ב מ"ת חא"ע סימן קי"ד ביאר בענין אחר ע' שבת קנ"ז ורש"י ד"ה ב"ד וע' תוס' גיטין ל"ב ד"ה ור"נ וד"ה לתרי ובגוף ד' נו"ב ע' בא"ז בשו"ת סימן תרמ"ה והגמ"ר פ"ו דגיטין סימן תס"ז דמוכח דלא כנו"ב שם ואכ"מ]

עוד יש לדון בזה עפ"י הש"ס דגיטין ס"ז ע"א ותוס' דגם היכי דחיישי' לשיקרא דסהדי היינו בדיבורא אבל מעשה לא עבדי אף דהוי נוגעי' ובתוס' שם כ' דהיכי דנגמר ע"פ דיבורם הוי כמעשה ובט"ז אה"ע סימן י"ז ס"ג ביאר דהא דבעגונה הוי דיבורא משום דלא עפ"י עדותו לבד נגמר ההיתר רק בצירוף סברת דייקא ומינסבא יעוש"ה וע' בתוס' קידושין נ"ב ע"א ד"ה ואפילו כו' ג"כ בזה א"כ י"ל דגם להמחמירים בעדות אשה בנוגע מ"מ גבי גט לכ"ע נאמן דמעשה לא עביד ובפרט בנ"ד שהיה הוא השליח והמגרש ועביד מעשה גמור ועוד דלגבי הגט אין לחוש שמא נאבד כמ"ש הנ"ב מ"ת סימן קכ"ח דלאבידה ל"ח ויל"ע מרש"י חולין ז' וע' תוי"ט פ"ד דתרומות מ"ב ועיין תשו' רשב"א שהובא בסמ"ע סימן ס"ט ס"ק י"ב וש"ך שם דלנפילה וגניבה ל"ח וגם הרי על ההרשאה איכא קיום ב"ד והרי הגט והרשאה צרורים יחד שכן המנהג ליתן ביד השליח צרורים יחד ואף דבביצה י' זמנין דמתעכלי ומינתקי יעוין בגיטין נ"א ותוס' דדוקא בדאיכא הוכחה וא"כ כיון דעל הגט נאמן שזה הוא שוב נאמן ג"כ במה שאמר בפ"נ וכדאי' כה"ג ביבמות צ"ח דגם בנוגע מיגו דמהימן אהא כו' אבל יש לחלק קצת למעיין

ואמנם חוץ לכל הנ"ל הרי גם בפס"ע מה"ת בנתקיים בחותמיו כשר ובסי' קמ"ב ס"א בהג"ה מבואר דהרשאה הו"ל קיום ואף דהריב"ש חולק כבר כ' הפ"ת בשם נו"ב סימן קכ"ח הנ"ל דבנ"ד דאמר בפ"נ רק דמסופקים בנאמנותו גם הריב"ש מודה דקיום הרשאה מהני ובפרט דהוי רק חומרא בעלמא כמ"ש הב"ש סי' קמ"א סקמ"ד וע' בשו"ת ספר יהושע סי' צ"ח ואף דבסי' קמ"א סל"ג הובא ד' הרמב"ם דפוסל גם בנתקיים בחותמיו הרי כולם תמהו עליו ובמל"מ פ"ו מה"ג הל' ז' תי' דדלמא לא עשאו שליח וכ"כ בשעה"מ שם א"כ בנ"ד שיש כתב הרשאה ל"ש חשש זה וגם לפמ"ש הג"פ סי' קכ"ג סק"ז בטעם דברי רמב"ם דחיישי' שמא ביטל הבעל יעו"ש הרי בזה"ז שהבעל מקבל בח' שלא יבטלו ליכא חשש זה וכן מצאתי בתשו' ח"ס חאה"ע סי' נ"א בשם הגאון ר' משולם זצ"ל מפ"ב שהתיר הלכה למעשה בשליח מגולח זקן שהביא הרשאה וגם הח"ס הסכים עמו וא"כ לכ"ע יש להתיר וע' סוסי' קמ"ב דגם בדליכא קיום לקיום ב"ד בעיגון יש להקל וע' פ"ת שם ובנ"ד בצירוף שאר צדדי' יש להקל גם בלא עיגון וע"ע במהרי"ט ח"ב א"ע סי' ט' ושו"ת תוע"ר סי' ע"ד בזה ואם באנו לחוש מכח ביטול השליחות יעוין בתשו' מהרי"ט ח"ב ח"מ סי' פ"ה העלה להקל ובפרט בנ"ד שלא חזר רק רצה בסך יותר גדול לכ"ע יש להקל שוב מצאתי בשו"ת ב"ח סי' ע"ב שהאריך לקיים ד' רמב"ם ופסק להחמיר כהיש פוסלים גם בנתקיים בחותמיו דכיון דיש חסרון בגופו שאינו ראוי לאמירת בפ"נ הו"ל כעוקר בכונה תקנת חז"ל ומשנה ממטבע שטבעו בגיטין ולמד רמב"ם ד"ז מסומא דלא נקט לי' בהדי חש"ו ובע"כ דבזה גם בנתקיים בחותמיו פסול דהוי חסרון בגופו ע"ש באורך ובנ"ד כבר כ' דיש כמה צדדי קולא ולכן יש להקל לכ"ע וליתר שאת נראה דאם יש עוד ההרשאה יכתבו למקום הגירושין ויקיימו החתימות ע"י שישלחו הב"ד בב' אגרות החתימות ואף דבח"מ סי' מ"ו מבואר דאגרת ל"מ לקיום י"ל דהיכי דכותבין בכונה לקיום מהני שפיר גם נראה דבאם באפשר שיסלק עתה מן הנגיעה יאמר שנית בפ"נ דלשי' סמ"ג ורמ"ה ור"י מקינון גם בל"ח בפ"נ מהני וגם לש"פ החולקין י"ל דבנ"ד שאמר מתחלה בפ"נ רק שיש חשש בנאמנות לכ"ע מהני אמירתו עכשיו דאיגל"מ שאמר אז אמת וע' בתשו' נט"ש סי' ס"א ס"ב ותשו' הש"מ סי' ס"ה דלא אמרי' דאחזוקי מחזיק דיבורו ושפיר מהני עדותו אחר שנסתלק

ואמנם באם הדבר קשה יש להתיר האשה ה להתנסבא לכל גבר דיתיצביין גם בלא עיגון ומכ"ש בנ"ד שהוא מקום עיגון כפי שכ' רו"מ הדבר פשוט וברור להיתרא בלא פקפוק בס"ד וע' בס' עדות ביוסף פט"ו מעדות ה"א באורך בעובדא כזו: סי' קיד לכבוד מחו' הרב הנגיד המופלג בתוי"ר מ' יונה א"ב נ"י בבוטשאטש

מכתבו הגיעני וע"ד אשר דרש ממני לחוו"ד בדבר המקוה הנמשכת מנהר ע"י צינור עץ ובכל פעם מתקלקלת ע"י שנראה הזחילה מבין דופני המקוה עד שלפעמים יוצאים כמעט כל המים דרך הדפנות וכעת רוצים לעשות מקוה חדשה ורוצי' לעשותה עגולה כחבית ולחזק הדפנות סביב בחשוקי' של ברזל חדשי' (שקורין רייפין) ובזה תתחזק ולא תזחול עוד ורבי' מעררים דהוי כמהוה בדבר המקבל טומאה דהחשוקי' הם המעמידי' כל המקוה וגם אין רוצים לעשותה עגולה רק מרובעת כמ"ש בס' לחם ושמלה קצת סמך לזה בסי' ר"א סק"ג עפ"ד הגר"א עכת"ד. והנה מאי דפשי' להו דחשוקין הם דבר המק"ט לענ"ד יש לעיין בי' טובא דהנה הרמב"ם בפ"ט מה' כלי' ה"ג בדין נזם עשוי כאשכול ונפרק דטהור כ' הטעם לפי שאין לכל גרגיר שם בפ"ע והראב"ד כ' וז"ל א"א כל מ"ש משום שי"ל שם בפ"ע או שאין לו שם בפ"ע אני איני תולה אותו בשם אלא הטהורים משום שאין משמשי' בפ"ע כלום אלא ע"י חיבורם עם השאר והטמאים מפני שמשמשים בפ"ע עכ"ל ומבואר שי' הראב"ד דהיכי דאינו משמש בפ"ע אלא ע"י חיבורו לד"א אינו מק"ט וא"כ ה"נ בחשוקי' של ברזל שכל תשמישן רק אחר שיתחברו לד"א אינם מק"ט אבל לשי' רמב"ם