מהרש"ם חלק ד קכג

שעכ"פ לא התנו הפשרנים בתנאי על הזמן אבל בנ"ד שכ' בהפסק בפירוש דבאם שלא יקיים לא יהי' לו זכות מכח הפשר א"כ נהי דמה שפסק עליו קנס בטל מ"מ גם הפשר הראשון בטל ויקוב הדין ביניהה ואין דמיון כלל לד' השב"י ח"ב קמ"ד שרמז רו"מ

ומה ששאל אי אב"ד יחידי רשאי ליתן רשות לתבוע בערכאות את המסרב לבא לפניו לדין לפענ"ד כיון דמבואר בתשו' ב"ח סי' קכ"א דבמדינתינו שמקבלין הרב לזמן קצוב הו"ל כקבלוהו בפי' לדין ביחיד ומבואר בתשו' רדב"ז דאם קבלוהו הציבור גם ההודאה לפניו הוי הודאה ועקצה"ח ונה"מ רסי' ג' שהאריכו בזה ולא הביאו מהנ"ל וע' שו"ת ספ"י סי' קי"ט ובקצה"ח סי' ע"ט סק"ז וע' בשע"מ רסי' א' שהאריך אי מהני קבלוהו לענין לפניהם ולא לפני הדיוטות ולענין קנס וכדומה ואני מצאתי באס"ז ב"ק פ"ד בשם מאירי דמהני שפיר קבלוהו ע"ש וא"כ ה"נ לענין נתינת רשות לילך בערכאות ובנ"ד אין נ"מ דמבואר בבל"י בסופו בקו"א על עט"צ בשם ת' מהרש"ך דאם כבר עמדו לדין בב"ד ונתחייב הנתבע ולא רצה לקיים דיוכל לתבעו בערכאות גם בלי רשות ב"ד ע"ש וע' בר"א חיו"ד סי' ס"ג ובזה"ז נכון לפסוק כן ויותר אין פנאי להאריך

סי' קו להמופלג בתוי"ר מוה' משה יהודא שפירא נ"י מזלאטשוב

מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו בס"ת שנמצא בו במקום אלקיכם כתוב אלקינו ועוד ביריעה א' נמצא במקום אלקיכם כ' אלקיך והוא בסוף שיטה ממש ורו"מ הביא ד' תשו' פני ארי' שהביא הפ"ת להתיר למחוק הנטפלין מאחוריהם שנכתבו בטעות וגם בתשו' רח"כ סי' מ"ד הביא כן בשם תשו' מהרמ"ל וגם הוא הסכים עמו ודחה ד' הט"ז החולק עליו אבל בנ"ד שהוא בסוף שיטה קשה לתקן דהא יהי' יוצא אות א' חוץ לשיטה ובשם יש דעות דגם בדיעבד פסול וגם א"א להמשיך כל השיטות קצת וכפי שכ' הג' מהר"י אבד"ק פוזנא שהביא המג"א סי' ל"ב כי בנ' בשיטה ד' יש ג"כ שם בסוף שיטה וא"א להמשיכו כלל עכ"ד והנה בגוף דין נטפלין שנכתבו בטעות שלא במקומן העלה בס' בני יונה להתיר למחקו והובא בתשו' ח"ס יו"ד סי' ר"ס והוא חולק עליו והעיר שם די"ל דכיון דקדושת נטפלין הוא משום שכבר קדשו השם א"כ כמו דמזבח וכ"ש אין מקדשין אלא הראוי להם ה"נ בזה כיון דנכתב בטעות אינו מתקדש ודחה דהא במזבח הפנימי מקדש גם את שאינו ראוי כדאי' בזבחים כ"ז א"כ דלמא שמות דמיין למזבח פנימי ולכן פסק להחמיר יעו"ש ואני מצאתי בש' מהרי"ל סי' קצ"ב שכ' דנטפלין לאחריהם שנכתבו בטעות נמחקין והביא ראי' ממ"ס דהכותב השם וכ' יהודה עושה מן ד' ה' ומוחק הה"א האחרונה ומשמע דמוחק אחר שעשה מן ד' ה' וגם זכר לדבר דאין מזבח וכ"ש מקדשין אלא הראוי להם וכל כה"ג נימא דמודי אחרים לת"ק דהקדש טעות אינו הקדש עכ"ד שם ונראה מלשונו דבצירוף ב' הטעמים קאתי עלה דהא אין כ"ש מקדשי' אלא מדעת כמ"ש הרמב"ם פ"ג מפהמ"ק וע' בתוס' מנחות ז' דגם לחזקי' דס"ל מקדשין שלמ"ד מ"מ מה שאינו ראוי לכ"ע א"מ שלמ"ד וא"כ ה"נ במזבח פנימי לדידן והוי בכלל הקדש טעות ועוד דכללא הוא בכל הש"ס דלמעט במחלוקת עדיף וכבר כ' הח"צ סי' קל"ח ח דזהו א' מעיקרי ויסודי התלמוד וא"כ הכא דפליגי ת"ק ואחרים בנטפלין לאחריהם בכה"ג דאינו ראוי י"ל דגם אחרים מודו לת"ק זהו כונת מהרי"ל ואף די"ל דגם מהרי"ל לא היקל רק בנטפלין שא"ר בשום מקום משא"כ בנ"ד מ"מ זיל בתר טעמא דידי' דמסתבר דלפ"ז אין לחלק וגם בכה"ג שנכתב במקום זה בטעות אין הקדושה של השם נתפס בו וע' כה"ג סנהדרין מ"ח דחזי לי' תפיס דל"ח לי' לא תפיס והן אמת דבמנחות ס"ו פליגי ר"ע ורבנן בסברא כזו אי לא נתנו מעות אלא לצריך להן וע' בט"ז א"ח סי' תרע"ב וי"ל דתליא אי יש ברירה בדאורייתא אבל בנ"ד לכ"ע לא תפיס מה שנכתב בטעות ורו"מ הביא בשם הג' רח"כ בשו"ת סי' מ"ד שהעלה ג"כ למחוק הנטפל שנכתב בטעות וכמ"ש בתשו' מהרמ"ל והנך רואה שכן הוא דעת רב קדמון פוסק מפורסם המהרי"ל ז"ל. והנה ל"מ להסוברים דנטפלין קדושתן רק מדרבנן פשי' דיש להקל רק גם לפמ"ש בתשו' להוכיח מירושלמי פ"א דמגלה בהא דהוכיח דלפניהם אינו קדוש מציץ דנכתב למ"ד דקדש לד' למטה ואי נטפלין לאחריהן רק מדרבנן א"כ אין ראי' דדלמא גם לפניהם קדוש מדרבנן ובע"כ דהוי מה"ת מ"מ הרי מבואר ברמב"ם פ"ה מיסוה"ת דגם בשם דוקא דרך השחתה הוי איסור תורה משא"כ לצורך תיקון א"כ הלכה כהמיקל בדרבנן ומהגם דכיון דסברת מהרי"ל ברורה ואי הוי חזי להו להאחרונים ד' מהרי"ל י"ל דהוי הדרי בהו ושוב מצאתי בשו"ת נ"ש סי' ל"ז שהביא ג"כ בפשיטות ד' מהרמ"ל להתיר למחוק נטפלין לאחריהן בכ' אלקנו בלא' י' דכל צורך תיקון שרי למחוק והוכיח להתיר לדקור שם שנכתב כפול ולכן לפע"ד יש להקל ומהנכון שיעשו ע"י קטן וכמ"ש בשו"ת בית אפרים ומ"ש דהוי בסוף שיטה יעוין בשו"ת מהר"ם מרוטינבורג האחרונים חיו"ד סי' י"ט דתליא ברוב שיטות ואף דשיטה א' או ב' יהי' נכנס אין בכך כלום וגם בפמ"ג אות שם מיקל בשיטה א' יעו"ש וא"כ יש להמשיך רוב השיטות שיהיו שוות עם שיטה זו של הנטפל וע' תשו' מהרי"א חיו"ד סי' רפ"ד]

סי קז להה"מ בתורה מ' משה קראנצדארף ני' בראדיוויטץ

מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו במעות א"י שנהגו מאז ומקדם לשלחו ליד האמרכלי' הרב הגאון מו"ה יצחק אהרן איטינגא מלבוב נ"י והרב הצדיק מוויזניצא נ"י וכעת עמד א' והוציא דיבה עליהם ורוצה לקבץ מעות שבהקופות ולשלוח ליד אביו היושב בא"י לחלקו שם לעניים כפי ראות עיניו ורו"מ האריך לאסור והנה הדבר ברור דאסור לשנותו בשום אופן חדא דכל מינוי ושררה המחזיק בה אין להורידו מחזקתו וגם גבאי צדקה הוי מינוי ושררה דמה"ט אסור לגר להיות גבאי ע' קידושין ע"ו ומד"ר פ' נשא וגדולה מזו מצינו בש"ס דגיטין ס' דמערבין בבית ישן משום חשדא ועי' במג"א סי' שס"ו וסי' קנ"ג בזה ואף דמבואר ברמ"א ס' הנזכר ס"ב דכשרוצים הציבור יכולים לסלק הגבאי הרי מבואר בש"ך דמיירי במקום שנהגו למנות לזמן וכיון שנהגו בכך ליכא משום חשד ומשא"כ בנ"ד דנתמנו בסתם ונהגו בו זה כמה שנים וע' באו"ח סוסי' נ"ג דמוכח ג"כ כן ועמ"ש בחיבורי לחו"מ בקת"ע לסי' רל"א ג"כ בזה ומה שהוציא הנ"ל דיבה יסכר פי דוברי שקר אחרי שאינו מברר כלום ומשפטו חרוץ בש"ס פסחים קי"ג וחו"מ סי' כ"ח. ועוד דכיון דכבר בא לקופת א"י שהוא של הכולל כבר זכו בו עניי הכולל כולם דכלי קונה מדין חצר והבעה"ב נתן רשות להניחו בביתו ועי' בחו"מ סי' ר' ושוב לכ"ע א"י לשנותו ליתן ליחידים וגם בלא"ה נחלקו הפוסקי' אי מותר לשנות צדקה מעני לעני וע' במח"א ה' צדקה וחיבורי סוסי' רי"ב בתשו' שם וע' באס"ז ב"ק ל"ו בשם הר"מ מסרקסטה שכ' להדיא דאסור לשנות מעני לעני וגם אי הוי סד"ד איכא חשש ספק גזל וכיון דגם עני ב' אינו מוחזק א"כ סד"א לחומרא והבעה"ב ל"ה מוחזק כיון דב"כ וב"כ יצא מרשותו וכמ"ש כה"ג הש"ך בחו"מ סי' צ"א סקי"ב וע' תוס' ב"ב פ"א ורשב"ם שם מ"ג ע"ב כה"ג וגם במה שרוצים להתנדב מחדש אין להמיעוט לפרוש מן הרוב וגם אין בידם להוריד הרבני' הנ"ל מהתמנותם שכבר זכו בו מכמה שנים וחלילה להם לעשות מצוה בעבירה ולהשומע יונעם ותבא עליו ברכת טוב כנפש המעתיר: סי' קח להרה"ח מוהרש"פ נ"י מבוטשאטש

מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו בהדו"ד בראובן ששכר חנות מהאדון וחזר והשכירו לשמעון על כל משך הזמן ואח"ז באה פקודת המלך לתקן החומה אשר בו החנות כי י"ב חשש סכנה והעמידו עצי הבנין סמוך לפתח החנות ולא הניחו