מהרש"ם חלק ד קטז

לסמוך על שי' רש"י ובעה"מ יעוש"ה וגם אני בתשו' א' פלפלתי הרבה בזה סוף דבר שיש כמה צדדי קולא בזה. ובכ"ז מפני חומר הנושא ירא אנכי לסמוך עלי להקל רק אם יסכימו עוד ב' רבנים מובהקים גם אני אצטרף עמהם

סי' צז להרב מוה' נחום אורי געליר ני' חתן הרב אבד"ק סלאטווינא

מכתבו הגיעני ובדבר מה ששאל בעובדא שאירע שנשפך מים מכלי בשר שאב"י תחת קדרה המיוחדת לבשל בה מים לאפות לחם וכעת בשלו בה מי מלח אם יש להתיר הקדרה לתשמישה הקודם והנה באמת במג"א סי' תנ"ב סק"א מבואר דבכמה טעמים וב' כלים יש להתיר גם לכתחלה וע"ש בחק יעקב סק"ב בזה ובא"א העיר שמדברי הט"ז וש"ך ל"נ כן ותמהני על רו"מ שלא הביא מזה ועכ"פ כיון דרש"ל שהובא בט"ז מחמיר א"כ אף דנהגינן כהרמ"א י"ל דמ"מ אין לבשל לכתחלה בה חלב כיון דנשפך תחתיו מים מכלי בשר וכמ"ש רו"מ בשם החמ"ד ה' בב"ח סי' י"ד וע' חכ"א כלל מ"ח דין ב' שהביא ג"כ ד' או"ה אך דהתם מיירי שהטעם ג' יהי' לאיסור משא"כ כאן גם טעם ג' הוא להיתר ובנ"ט. בר נ"ט ואב"י מותר גם לכתחלה וכמ"ש רמ"א סי' צ"ה שם וי"ל דבכה"ג גם לבשל לכתחלה שרי ואולם בזל"א הספרדי ח"א חיו"ד אות ט' הביא בשם מהריק"ש ותשו' ד"מ דטוב ליזהר לכתחלה גם בנ"ט בר נ"ט ואב"י יחד יעו"ש ומהגם דבנ"ד שבשלו בה מי מלח דהוי חריף ואף דאינו משביח הבליעה שבתוך הקדירה וכמ"ש הס"ד סי' ק"ג בכונת ד' הש"ך סי' קכ"ב ואם כי בשו"ת גא"י סימן מ"ב ביאר בדרך אחר הנה אני מצאתי בשו"ת הרשב"א ח"א סי' תצ"ז מפורש כדברי ח"ד וא"כ בנ"ד דבליעת המי מלח הוא תוך הקדירה בשעת בישול א"כ אף דהיכי דכבר נעשה נ"ט בר נ"ט טרם שבא הד"ח אין הד"ח משביח מ"מ עכ"פ י"ל דל"ה אב"י דע"י הד"ח נעשה ב"י ונשאר רק היתר דנ"ט בר נ"ט ושוב אסור לכתחלה ומ"מ אם אינו רוצה להשתמש בקדירה בחלב רק שיושאר בתשמישו הראשון לבשל מים לאפות לחם אין מקום להחמיר עוד בזה

סי' צח להרב המופלג מו"ה יצחק זלאטקיס נ"י מפרימישלאן

מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו בראובן שבנה לעצמו בית שמעבדין בו עורות הנקרא גארבאריע וביקש ש' מאתו שיקח אותו לשותף לעסק זה וגמרו ביניהם תנאי השותפות ונכתבו בשטר לזמן ג' שנים כי ראובן יתן הגארבאריע וכלים וש' ישלם להפועלים שלשים ר"כ בכל חודש מכיסו ושאר שכר פועלים ישולם מהשותפות וגם מחויב ש' ליתן ב' אלפים ר"כ מזומן לצורך העסק נגד עיסקא 12% למאה ריוח לשנה קדימה ושאר מעות שיצטרכו יחויבו שניהם להספיק והעסקא ישולם משותפות וגם הריוח לחצאין וש' הנ"ל עסק בעצמו בהמסחר זמן רב בכל הצורך ור' לא ידע החשבון מאומה כמה מעות הכניס ש' כי סמך על אמונתו ועתה נולד קטטה ובאו לחשבון ונודע שלא הכניס ש' רק י"ב מאות וכעת רוצה ר' לדחות את ש' מהשותפות תוך זמנו יען כי פשע ולא הכניס מעות כפי המדובר וגם אינו רוצה ליתן לו עסקא קדימה כלל יען שלא קיים כפי התנאי ואדרבה תובע שישלם ש' הריוח שהי' עולה אם הי' נותן מעות כפי המדובר עכת"ד השאלה ורו"מ כ' דא"י לסלקו מהשותפ' כיון שנעשה בקנין ושטר והתחילו לעסוק בהשותפות ולענ"ד לפמ"ש בנה"מ סי' קע"ו ס"ק ל"ג בהא דמבואר ברמ"א שם סעי' ט"ו דאם שינה או פשע או עבר על תנאו א"י לחלוק אלא משלם מה שהפסיד זה דוקא היכי דהוי פסידא דהדר דידוע כמה הפסיד עי"ז אבל אם שינה בפסידא שא"א לברר כמה הי' דמי לשתלא בסוס"י ש"ו דהוי כמותרה ועומד ויכול לסלקו כששינה דשותף דמי לפועל ואם לא נתן מעות הוי פסידא דלא הדר דא"א לשער כמה שבח הי' מגיע אלו הי' נותן מעות ויוכל לסלקו יעוש"ה רק דתליא בב' דיעות שבסוס"י ש"ו אי בעינן שיהי' מוחזק או עד שיתרו בו ע"ש ולפע"ד יש להביא ראי' לדברי נה"מ מהש"ס דחולין ל"ע ע"ב דבעי לר"א דאמר סתם מחשבת כותי לע"ז ופוסלת שחיטת ישראל אפי' אין לו אלא דבר מועט היכי דיהיב זוזא לטבח ישראל בשביל בשר וא"ל כשתשחוט בהמתך תן לי בדינר בשר מי מיתסר מי אמרי' כי אמר ר"א היכי דהואי בהמה בשותפות מכי זבנה מעיקרא אבל כה"ג לא או ל"ש ומסיק דאי גברא אלמא הוא דלא מצי מדחי לי' אסור ואי לא מצי א"ל רישך והר הכה ראשך בהר ואי לא קבל דינר שלך וכיון דמצי לדחוי כי שחיט לאו אדעתא דכותי שחט ואינו נעשה שלוחו בע"כ דמימר אמר האי ישראל אי בעינא מהדרינא לך זוזי ואף דקיי"ל מעות קונות לכותי ויש לו חלק בה מיהו ישראל כי שחיט מסלק לכותי ואינו נעשה שלוחו בע"כ דא"ל לא לעוותי שתפתיך וע"ש ברש"י. וק' הא אף דפשע העכו"ם וכדומה א"י לבטל השותפות ובע"כ דכיון דלא ישלם הזיקו דהא אף דסתם מחשבתו לע"ז מ"מ א"א להוציא ממון וגם דלא יציית העכו"ם ד"ת להכי מצי מבטל השותפות לגמרי וכדברי נה"מ אך לפ"ז גם היכי דהואי בהמה בשותפות מעיקרא מכי זבנה נימא הכי ובע"כ דכיון דנקנה מתחלה לשניהם יש לכותי חלק בה ולא מצי מסלק לשותפות רק מכאן ולהבא ולא ממה שכבר עבר והיכי דיהיב דינר לבשר לכשישחוט אזי בשעת שחיטה מצי מבטל להשותפות דהא בחיי' לא נקנה לכותי אם לא ישחטנה ונמצא לפ"ז דבנ"ד מה שכבר עסקו בשותפות אף שעבר על תנאם הוי של שותפות ומכאן והלאה יוכל לבטל השותפות (וע' בתוס' שם שכ' בע"א קצת ומ"מ י"ל דמודו בזה רק דהתם הרי מעיקרא ידוע הי' שהכותי מחשבתו לע"ז וקיבל הדינר שוב לא מצי מבטל השותפות משום דלעוותי לא שתפתיך ולכן כ' התוס' דהתם לא סמ"ד] אך דתליא בב' דיעות שבסוסי' ש"ו אבל נראה דכיון דבמוחזק בזה יוכל לסלקו בלא התראה א"כ בנ"ד שנמשך זמן רב כן הו"ל כמוחזק בדבר לעבור ולפשוע ועוד דבעל הגארבאריע מיקרי מוחזק בביתו דאף שנתנו לשותפות לזמן לא גרע ממשכיר לאחר דבכל ספק הוי משכיר כמוחזק דקרקע בח"ב עומדת וא"כ מצי לומר קים לי כהסוברים דיוכל לסלקו מהשותפות ולכן נלע"ד דיוכל לבטל השותפות מכאן והלאה

ואמנם מה שתבע מניעת הריוח הדבר פשוט דא"י לתבעו בזה ואמנם מה שזה תובע העיסקא קדימה מהריוח נראה דאומדין כפי מנהג הסוחרים שמשלמים שם עיסקא מהלואת מעות כפי ערך בטוחות ראובן הנ"ל ואם משלמים ע"ד משל ח"י פראצענט א"כ נחשב אצלם שיווי הגארבאריע וכלים כפי מותר ועודף שיווי העסקא מן 12% עד 18% בצירוף תשלומי פועלים שלשים ר"כ לחודש שמשלם ש' מכיסו וא"כ כשנתן ש' מעות פחות מכפי תנאם יש לנכות סך זה מהעיסקא שרוצה שמעון ליקח קדימה דהיינו מן ח' מאות שנתן פחות מכפי התנאי עולה מ"ח ר"כ כזה 48% וינוכה זאת מעיסקא המגיע לש' והוא ע"פ מה דמבואר במשנה פ"ק דמכות דף ד' אומדין כמה אדם רוצה ליתן כו' וע' בריטב"א שם ועמ"ש בחיבורי סי' קע"ו סעי' י' בזה וע' שו"ת נחלת אבות סי' ל"ז והועתק בחיבורי בקו"א לסי' קע"ו סמ"ד אם י"ב חשש ריבית ולפמש"ש דאם גם זה נתן קצת מעות הו"ל כשותפות בנ"ד עדיפא מינה דזה שנתן הקרקע ובית העבדנים וכלים שיווי השכירות עולה הרבה והו"ל כנותן סחורה בשיווי הבית וכלים וכדומה. ושוב נ"ל לפמ"ש בחיבורי סי' קע"ו סי"ח בשם פ"מ וע"צ דאם מחויב ליתן כו"כ מעות ונתן פחות דאינו לוקח ריוח רק כפי ערך מעות שנתן ה"נ בנ"ד כיון דשיווי הגארבאריע וכלי' נישום אצלם כפי איינלאגע הנ"ל נגד 12% א"כ בנתן פחות יש לחשוב הריוח כפי ערך מעותיו ועם שיהי' ריוח יותר מכפי 12% לא יטול ש' רק כפי ערך מעות שנתן ולא יותר כנלע"ד: