עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryמהרש"ם חלק ג

מהרש"ם חלק ג פו

Maharsham part 3 86 · מהרש"ם חלק ג · free full Hebrew text

Open in the reader →

מחו"ז הוא ושרי אבל במילה דבלילה אסור למול גם אחר שעבר זמנו ולא משום מחו"ז אלא משום דלילה הוא א"כ מה מהני הא דלמחר ראוי למול מ"מ השתא הרי פסול משום לילה ולא משים מחו"ז כלל ונראה דהירושלמי לשיטתו אזיל דבירושלמי רפ"ב דשבת ה"א מבואר דמוקי מתני' כר"י דמילה שלב"ז נימול בלילה ומסיק דהכי הלכתא וזהו דלא כש"ס דילן יבמות ע"ב ומבואר בתשו' שאג"א סי' נ"ג דלהך מ"ד דס"ל דמילה שלב"ז נימול בלילה אין פסול בליל ח', רק משום מחו"ז ע"ש וא"כ למ"ד לילה אין מחו"ז דהוי כבו ביום שפיר מעכב הערלה מלאכול בתרומה ופסח אבל לפי ש"ס דילן דגם מילה שלב"ז אינו נימול בלילה א"כ אין הפסול משום מחו"ז לבד רק משום דלילה הוא א"כ גם בליל ח' אין הערלה מעכב ושפיר פריך היכי משכח"ל וא"ש. סי' ע"ט להרב וכו' מו"ה שמעון שלמה ווערטהיים נ"י מו"צ דק' בענדור בבעסראביע

מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו בדין עד שחתם זה זמן רב בגיטין במחנ"ק בשם יחזקאל בן יהודה בה"א ועתה נולד לו ספק אולי הי' אביו חותם באלף בסוף כפי המדומה לו ונסתפק אם מותר להיות עד להלאה ואיך יחתום מכאן ולהלאה והנה הגם דמבואר בתשו' הרא"ש ופסקו מהרא"י דא"י לשנות שם אביו מ"מ מבואר בפסקית סוסי' קל"ח שם דהיכי דמסופק בשם אביו ועי"ז החזיק בשם אחר י"ל דמהני החזקה בשינוי שם אביו אפי' במגרש עצמו ומכ"ש בנ"ד בשם אבי העד וגם אינו בגדר שינוי כלל מה"א לאל"ף וגם הרי מבואר בהגהת תוי"ט על הטור דיש לחלק בין חזקה דקרי לי' ועני דבכה"ג א"י להחזיק שינוי בשם האב משא"כ בחזקה דחתימתו או דעולה לתורה וגם שבפסקי מהרא"י סי' קצ"ו נראה כחוכך בזה ע"ש ולכן הדבר ברור דבנ"ד יוכל להיות עד להלאה ולחתום בשם שהחזיק בו בגיטין שסתם עד עתה בשם יהודה בה"א וע' תשו' מבי"ט ח"א סי' ל"ט במ"ש בשם רשב"א מתשו' רש"י נראה דבהחזיק שם אביו בשינוי מותר גם בלא נשאת ובב"י בשם א"ח בשם רש"י כ' רק דלא תצא. סי' פ' להרב המאה"ג וכו' מו"ה נפתלי איש הורוויץ אבד"ק סאניוואץ

מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו באלמן שנשתדך עם אשה שאין לה נדן ונתן לה כתובה על חמשה אלפים ואולם הונו ורכושו עולה במאה אלף אדומים והי' שדכן א' שהי' כל העוסק בזה ותובע עתה שכר שדכנות ונסתפק רו"מ כמה מגיע בזה והנה לענ"ד ודאי מסרכוש שיש להאלמן אין מגיע שכר כלל כי אין זה בגדר התחייבות נדן שאינו מסלק כלום ויש מתעשר ואין כל אבל כיון שבערך כתובה הנהוג עתה להוסיף שליש על הנדוניא א"כ כשנותן לה כתיבה ה' אלף ר"כ הוא עולה כפי נדן ב' שלישים מזה היינו ג' אלף ושלש מאות ושלשים ושלשה ר"כ והגם שאינה נותנת כלום הו"ל כאמר הריני כאלו התקבלתי וצריך ליתן שדכנות מערך כזה

ומה ששאל בדין סריס אם מותר להיות שו"ב דגבי ש"ץ פסק הש"ל שהובא במג"א סי' נ"ג דאינו כבוד הציבור שיהי' הסריס ש"ץ ולענ"ד אין שום מקום לפסול אותו מלהיות שו"ב שאינו מוציא רבים י"ח ומדלא השמיעוני בעלי הש"ע דין זה גבי שו"ב ש"מ דאין בזה חשש כלל וע' בתשו' מהרשד"ם חא"ע סי' קכ"ד בשם הרא"מ ומהר"י חבוב דכל דין מחודש שלא כתבוהו הפוסקים נראה דלא ס"ל כן וה"נ בזה ובפרט שדעת כמ"פ דמותר להיות גם ש"ץ וע"ש בשע"ת בשם תשו' פאה"ד להרמבם שפסק ג"כ להקל שמותר להיות ש"ץ ומכ"ש דמותר להיות שי"ב. ומצאתי במרדכי רפ"א דחולין שהביא בשם אלדד אדני דסריס ואשה וכו' אסורי' להיות שו"ב וכתב דכל זה חומרא בעלמא ואין המנהג כדבריו הרי מפורש דאין חשש בזה. סי' פ"א עי' מפתחות למחו' הרב המאה"ג וכו' מו"ה פישל פעלדמאן ז"ל בק"ק בוטשקאב כאונגארן

מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו בדין מחזיקי הפר"פ שנתפשרו בפני רבנים ליתן להקהל בכל ג"ח תשע' ר"כ ואם יצטרכו הקהל לצורך בנין יתנו מקודם בעד כל השנה ועתה קנו הקהל מקום לבנין ורוצים כל המעות בפ"א ובעלי הפר"פ רוצים שיבטיחם באוהיו"מ בנימוסיהם ורב א' מהפשרני' מסכים בזה עם בעלי פר"פ אם בידו לפרש הפסק כן אי הוי כחזרה והביא רו"מ מהרשד"ם סי' צ"ח דגם אם הבטיח יוכל לחזור בו כי יוכל לומר עד עתה הי' בטוח בעיני ולא עתה והנה לא מצאתי ברשד"ם שם אבל הנה ש"ע לפנינו בסוסי' ל"ט וש"ך שם ע"ד המבי"ט שם דמוכח דוקא בנולד איזו שינוי במצבו וע' בתשו' רדב"ז ח"א סי' נ' בדין ראובן שמכר סחורה לש' בהקפה לזמן בקנין ועדיין לא משך ש' הסחורה וכעת טוען ר' שנודע לו כי ש' מבזבז נכסיו ולא יהי' לו ממה לגבות והשיב דאם לא נתברר בעדים אלא קול בעלמא הדבר תלוי בראות עיני ב"ד אם יש ממש בהקול ואם א"ב ממש כופין אותו ליתן הסחורה לש' כפי תנאם ואם י"ב ממש אין מוציאי' מיד ר' ואם ירצה ש' לקיים המקח עכ"פ מוכרים הסחורה ע"י ב"ד ואם יביא ש' ערבים טובים נותני' לו סחורתו ע"ש הרי דתלוי כפי ראות עיני ב"ד וע' תומים שם דאם אין לו קרקע בכל גווני יוכל לחזור ובזה"ז שאין יד ב"ד תקיפה הדבר פשוט שצריכים להבטיח באופן המועיל בדא"ה בלא חשש והדבר פשוט דהיכי דטוען המלוה שיתן לו בטוחת המועיל בדא"ה במה שביד לוה לעשות לא יבא לידי היזק גם בד"י לכ"ע הדין עמו כמבואר בתשו' רמב"ם שהובא בתשו' רדב"ז ח"א סי' קט"ו ובשע"מ רסי' נ"ג ע"ש ותבין וא"צ כלל לחקירת רו"מ אם הפשרנים נאמנים בזה דגם אם לא פסקו כן כופין להקהל בזה אפי' אם כבר נתנו המעות ומכ"ש בלא נתנו המעות עדיין