מהרש"ם חלק ג פב

בעצמו בחו"מ, או דנימא דביו"ד לא מיירי נגד כל הקהל רק בהחזיק בשררה הנוגע רק לאיזו יחידים בלבד דדינם כשותפים שמחזיקים בשלהם וכמ"ש אבל בנ"ד דחזקת רבנות נוגע לכל הקהל והפו"מ מיחו בהם פשי' דל"מ כלל ואם אין בעיר שם פו"מ א"כ פשי' דאין מחזיקים בשל קהל וכמ"ש – אבל באמת אין כח להפו"מ לקבל רב בלא רצון רוב העיר ע"פ שורת דתה"ק וא"כ אם רוב העיר מיחו בדבר גם הסכמת הפו"מ אינה כלום

ועוד דהמעיין בתשו' מבי"ט ח"ב שאלות השניות סי' ר' ימצא דדוקא בהחזיק שני חזקה א"י להעבירו וא"כ הא דהחזיק מעצמו מהני היינו בהחזיק ג' שנים בזה וגם בתשו' הריב"ש שם מפורש דמיירי שכבר החזיק ה' שנים בשררה ולכן פסק הריב"ש שאין בידם להעבירו משא"כ בנ"ד והן אמת שראיתי בתשו' רמ"א סי' נ"ז בעובדא שסדרו ג' אנשים גט באתרי' דהגאון מ' מן ז"ל וכ' גדול א' דכיון שהחזיק הגאון הנ"ל בהוראה וישיבה כמה שנים אף שלא נתמנה מהקהל לאב"ד מ"מ הוי אפקרותא במה שסדרו גט בלא ידיעתו והביא ראי' מש"ס דב"ב י"ב ע"ב דאתו רבנן למימני לר"א מדיפתי וכיון דמלו בי' עשרה פתח הוא ודרש וקרו ר"א ע"ע כל המריעון כו' ומוכח דגם החזיק בעצמו מהני ע"ש וא"כ יש להוכיח מזה דגם בפעם א' הוי חזקה בכה"ג אבל י"ל דשא"ה דשדרו רבנן באמת לאמלוכי בי' וגם לא מיחו בו ונתרצו אליו אבל אם הי' מוחין בו באמת היו רשאים ולא דמי להחזיק במצוה או תפלה שהביא בשע"ת או"ח סי' תקפ"א בשם יעב"ץ דגם בפ"א הוי חזקה דהתם דהחזיקוהו הקהל בזה ועכ"פ בהחזיק ע"פ דעת המיעוט שהחזיק באיסור שלא כדין לכ"ע ל"ה חזקה כלל דהא בא"ח סי' נ"ג מבואר דמצד הדין הי' גם יחיד רשאי לעכב אלא דהסכימו האחרוני' דבזה"ז תלוי בדעת רוב פורעי המס אבל לכ"ע אין בדעת המיעוט לקבל רב וא"כ החזיק שלא כדין וגדולה מזו מבואר בירושלמי פ"א דגיטין ה"ב דאפי' גם חכם שאסר דאם תלמוד הורה במקום רבו אין הוראתו הוראה ויוכל אחר להתיר וע"ש בק"ע ומכ"ש לענין חזקה וע' בחו"מ סי' קמ"א סעי' י"א בדין החזיק ערלה שביעית וכלאים דיש ב' דיעות בהחזיק באיסור אבל היינו בדלא מיחו משא"כ בזה דליכא עדיין שני חזקה וגם מיחו הרוב ולכן הדין ברור שאין חזקתו כלום וחלילה להמיעוט לבטל שום תקנה בעיר ואחרי רבים להטות וכבר הארכתי בחיבורי בשת"ע לסי' רל"א וביררתי דגם בדאיכא רווחא להאי ופסידא להאי הרוב כופין להמיעוט ומכ"ש בעסק קבלת רב הנוגע לאפרושי מאיסורא

שוב מצאתי בחידושי רע"א לאו"ח סי' קנ"ג ובתשו' רע"א מ"ת סי' י"ב שהביא לשון תה"ד דלא דמי למי שהחזיק במצוה. כמה שנים שלא יוכל אחר לדחותו בכולו דשא"ה שרגילים לקנותו מהציבור להיות להם וליורשיהם חזקה אבל כתר תורה כהפקר ובתשו' ראנ"ח הוכיח מזה דבתורה גם לדחותו לגמרי שרי והביא ממהרי"ק שרש ל"ג שפסק הרמ"א כמותו בא"ח סי' קנ"ג וביו"ד פסק כתה"ד וצ"ל דהתה"ד מיירי רק לענין הלימוד ולא לענין השכירות ולפמ"ש הראנ"ח שם דברי תה"ד וריב"ש סותרים זא"ז וצ"ע על הרמ"א שהביא דברי שניהם וצ"ל דס"ל דלדחותו לגמרי אסור אבל אם בא רק לשמש עמו יחד אין איסור ע"ש אבל כבר העלה בתשו' ח"ס יו"ד סי' ר"ל דבזה"ז ל"ש דינו של רמ"א ואסור להשיג גבול ואף דהשו' ד"ס ח"ב יו"ד סי' נ"א נ"ב דחה דברי הח"ס כבר העלה בתשו' שו"מ מה"ק ח"ב סי' ל"ג לקיים דברי הח"ס וע' שו"ת ב"ש יו"ד סי' י"ט מ"ש בזה סי' ע"ד להרב הגדול וכו' מו"ה שמואל פורא נ"י דומו"צ דק' דאברמיל וכעת מו"צ דק' זלאטשיק

מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו בעובדא שהתיכו ביורה עשרה פינט חלב תרבא עם י"ג פינט שמן לעשות מין משיחה הנהוג שם בין בעלי חניות למשוח מנעלים והשליכו א' פינט חמאה לתוך היורה הנ"ל בשעת רתיחת היורה ונתערב הכל ביחד ואח"כ נודע כי גם רבים מבעלי חניות עושים כן והנה רו"מ הביא בדין חלב או בשר טרפה בחלב אי אית בי' אסור הנאה שהאריכו האחרוני' בד' הרמב"ם בפיה"מ לכריתות והפמ"ג בפתיחה לבב"ח הביא מדברי רמב"ם פ"ט ממ"א פסק להחמיר ודלא כהדג"מ וגם בשפ"ד סי' צ"ב סק"ד פסק כן והביא עוד מדברי הח"ס סי' צ"ב ופר"ת וכר"ו ועקרי הד"ט ושאר מחברי' והעיר די"ל דבנ"ד הוי רק טיגון ואולי כיון דנתבשל בשמן הוי בישול ולא טיגון והנה בגוף דין טיגון הנה דעת הפר"ת להקל אבל מהתוס' ברכות ל"ז ע"ב ד"ה חביצא וכו' כיון שנטגנין בשמן כנתבשלו דמו וכו' ע"ש נראה דטיגון בשמן כבישול דמי וע' בירושלמי פסחים פ"ז ה"ג חד ב"נ בשיל תרנגולתא בשמן שרפה וכו' אזל שלקא וכו' וע' בשו"ת טטו"ד מ"ג סי' קפ"ו ואני במק"א ביארתי ד' הירושלמי באופן אחר ואכ"מ וח"א העירני מהא דסנהדרין כ"א ותיקח את המשרת ותציק לפניו וכו' שעשתה לו מיני טיגון ובקרא כתיב ותבשל הלביבות וע' תשו' כתב סופר סי' נ"ב שהוכיח שדעת הרשב"א דטיגון מה"ת אבל בשמן דהוי משקה נראה דלכ"ע הוי בישול כמבואר בתשו' ח"ס סי' קי"א דבכל המשקין חוץ מחלב ושומן הוי בישול ולא טיגון, ובדין חלב בחלב הנה מצאתי בתשו' רדב"ז חלק ה' בלשונות הרמב"ם סי' רמ"ה שהוכיח ג"כ כדעת רמב"ם דגם חלב בחלב אסור בהנאה והביא דברי פיהמ"ש להר"מ דכריתות ותמה עליהם יעוש"ה וד"ז נעלם מכל האחרוני' וגם מצאתי בשו"ת מהר"ם שי"ק סי' ק"ז שהאריך ג"כ והעלה דגם הר"מ בפיהמ"ש מודה לזה וגם הוא לא ראה ד' רדב"ז הנ"ל ועכ"פ לדינא כיון שהאחרוני' לא ראו תשו' רדב"ז הנ"ל א"א להקל בזה

והנה רו"מ צידד דהא שומן בשמן נטל"פ לשי' כמ"פ ואף דהכר"ו החמיר דבב"ח ל"מ נטל"פ כבר חלק עליו הפמ"ג ועכ"פ בתחלת טרם שנעשה בב"ח אם נפגם יש להקל וגם החוו"ד סי' ק"ג דחה ד' הכר"ו עכ"ד ואולם הנה הגם דשומן נטל"פ בשמן אבל שמן בבשר אינו נטל"פ ומשנה ערוכה בפסחים ע"ו סכו בשמן של תרומה וכו' דאסר וא"כ שוב איכא בב"ח דהיינו תערובות חלב בצירי בחלב