מהרש"ם חלק ג סד

בטלה אבל בתשו' רי"ן הרא"ש סי' פ"א פ"ב הובא תשו' כמה גדולים שנחלקו בזה וע"ע בתשו' עה"ג סי' ל"ד באמצע התשו' ובתשו' רע"א מ"ת סי' פ"ה ותשו' כתב סופר סי' ל"ט ותשו' מהרא"ל צינץ סי' י"ט ושו"מ מ"ת ח"ב סי' ל"ז ועכ"פ יש מזה סניף גדול לצרף להקל בנ"ד ומ"ש בתשו' מהרי"א הלוי הנ"ל לחדש דלפמ"ש הנו"ב בטעמא דע"א למ"ד חוששין לקידושין הוא כמ"ש רש"י משום דהימני' עלי' א"כ בהזמין עוד ע"א קא"פ לא הימני' לע"א ולכ"ע אין חוששין כבר קדמוהו רבים בזה וע' תשו' כ"ס אה"ע סי' ל"ט שהאריך בזה אלא שעמדו לפניו דברי הרמ"א סי' מ"ב דגם בקידש לפני שנים וא' קא"פ דינו כקידושין בע"א ואני מצאתי במל"מ פ"ד מאישות ה"ו שחודש לומר כן דבהזמין ב' עדים ונמצא א' קא"פ גם ע"א ליכא וגם הסמ"ג מודה אלא שכ' דמהריב"ש מוכח להיפוך ע"ש

וע"ד פלפול יש לי לדון דבנ"ד לכ"ע אין לחוש להקידושין דהנה כבר תמה הנו"ב מה"ק סי' ס' ומ"ת סי' ע"ה איך עלה בדעת ר"פ לומר דחוששין לקידושין בע"א דהא ילפינן דבר דבר מממון ובדחב לאחרינא ל"מ הודאת בע"ד ונראה דהנה הפ"י הקשה אמאי לא יצטרף הודאת מקדש בהדי עד ונימא פלגי' דיבורי' כהא דפלוני רבעני לרצוני ועוד בכמ"ק וע' בישויע"ק לא"ע סי' מ"ב וחידושי הרי"מ שם שפלפלו הרבה בזה ואולם י"ל דכבר נודע מה שתמהו הראב"ד והרא"ש וש"פ בהא דמכות דפלגי' דיבורי' דנימא עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה ותי' דבמה שנוגע לעצמו אינו בגדר עדות כלל ובאס"ז כתובות ח"י ביאר הדבר דבמה שנוגע לעצמו אינו מתכוין להעיד ע"ז בתורת עדות לכן א"י לבטל שאר העדות כמו בנמצא א' קא"פ אי איתא למחזי ולא כרכוין להעיד אינו מבטל העדות וה"נ בזה ע"ש אך דיש להבין דהא העד האחד בא להעיד על הרובע והנרבע באמרו פלוני רבע את פלוני לרצונו והוא מתכוין להעיד על שניהם על הרובע ועל הנרבע וא"כ תיקשי דכיון שמתבטל עדותו במה שהעיד על הנרבע שהרי נשאר רק ע"א כיון שבעדותו של נרבע עצמו אמרי' פ"ד א"כ שוב נימא לגבי עדותו של העד עש"מ ב"כ אבל ז"א שהרי אין מקצת העדות שמעיד על הנרבע מתבטל אלא שנשאר ע"א לגבי נרבע והתורה לא נתנה נאמנות לע"א אבל מ"מ אין העדות מתבטל ואם יבוא עוד ע"א להעיד ע"ז יצטרף עמו וא"כ הכא גבי קידושין דקיי"ל אין קיום להקידושין כלל אלא בשני עדים וכשהעד מעיד באמרו פ' קידש פלונית הרי מעיד על המקדש והמתקדשת שיהי' כאיש ואשתו וכיון דלגבי מקדש נשאר רק ע"מ הרי כל הקידושין מתבטלין כיון שעדות שב"מ ב"כ והעד הוא מתכוין להעיד על שניהם על הבעל ועל האשה וכיון דלגבי מקדש נשאר רק ע"א אין בקידושין בע"א ממש כלל ובטל מקצת עדותו לגמרי לכן ל"ש לומר בזה שיצטרף עדות המקדש ויהיו שני עדים משום דנימא פ"ד דדוקא לגבי מקדש גופי' שאינו מתכוין להעיד על עצמו לא מתבטל שאר העדות אבל לגבי העד שמתכוין להעיד על שניהם שוב נימא עדות שב"מ ב"כ ואולם הנה מה שמכוין העד להעיד בשלמא על המתקדשת הוא כדי לאסרה לכל העולם אבל מה שמעיד על המקדש הוא רק כדי שיהא מותר לבעול את אשתו דבלא קידושין אסורה לו משום לא תהי' קדשה כמ"ש הר"מ פ"א מאשות אבל לענין שיאסר הבעל בקרובותי' של המתקדשת אין העד מתכוין לזה בעדותו כמובן דשמא לא יתרצו זל"ז כלל וע' רשב"א קידושין ס"ה ונו"ב מה"ק אה"ע סי' ס"ד ותבין והנה הרדב"ז חלק ז' סי' ל"ג הוכיח מדברי הרמב"ם הל' מלכים דהיכי דמייחדה לו ליכא אלא איסור דרבנן והא דבפ"א מאישות כ' הרמב"ם בפנוי הבא על הפנוי' לוקה היינו אם בועלה דרך ארעי והזדמנות לפי שעה ולא תהי' מיוחדת אליו ע"ש וא"כ בנ"ד אין נ"מ בעדותו לגבי מקדש במה שהעד מתכוין להעיד אלא לגבי איסור דרבנן שיהא מותר לבעול אותה וא"כ י"ל דאף שמתבטל מקצת העדות במה שנתכוין להעיד לגבי מקדש לענין איסור דרבנן לא יועיל ד"ז לבטל שאר העדות לגבי המתקדשת שהוא לגבי איסור תורה אבל ד"ז תלוי בפלוגתת ר"פ וראב"י שבועות ל"א ע"א בהא דשבועות העדות אינו נוהג אלא בראוים להעיד דלר"פ לאפוקי מלך ולראב"י לאפוקי משחק בקוביא ומבואר שם דפליגי אם ע"י איסור דרבנן מתבטל ממנו דין ראוי להעיד לגבי קרבן שבועה דאורייתא וס"ל לר"פ דאף דמשחק בקוביא פסול מדרבנן מ"מ כיון דמדאורייתא חזי חייב בק"ש ואנן קיי"ל כראב"י, וא"כ א"ש דהכא ר"פ לשי' אזיל ולכן אמר דחוששין לקידושי ע"א מטעמא דמצטרף עדות של מקדש עצמו דאמרי' פ"ד כקו' הפ"י ואף שעי"ז מתבטל מקצת העדות של העד במה שהעיד לגבי מקדש שהרי לא נתבטל אלא לגבי דרבנן במה שנתכוין להעיד לגבי מקדש ולשיטתו ל"מ ד"ז שיתבטל עי"ז שאר העדות במה שנוגע לשל תורה דלר"פ הא ל"מ מה שאינו ראוי מדרבנן לגבי דאורייתא אבל לדידן דקיי"ל כראב"י שפיר אין חוששין לקידושין – וא"ש ודו"ק היטב

ולפ"ז י"ל דבנ"ד שתוכחש המקדש במה שאמר שהי' שם עוד עדים והוחזק כפרן א"כ א"א לצרף העדות של המקדש עצמו א"כ גם ר"פ מודה דאין חוששין לקידושין

אולם אף שהדברים נכונים לפלפולא מ"מ יש לפקפק דכיון דאיכא נ"מ לגבי מקדש בעדותו גם לשל תורה שיאסר בקרובותיו אף שהוא לא נתכוין לזה בעדותו מ"מ הרי התכוין להעיד על המקדש וממילא יש נ"מ גם לשל תורה ולא דמי להא שכתב האס"ז כתובות הנ"ל דהתם לא נתכוון להעיד כלל במה שנוגע לעצמו אבל י"ל דמ"מ כיון דאפשר שלא תתרצה לו כלל כמש"ל בשם הרשב"א לא מיקרי ביטול מקצת העדות עי"ז דשמא גם בלא עדותו לא היתה מתרצית וגם במ"ש בנ"ד הוחזק כפרן יש לפקפק וקצרתי דבלא"ה אין לבנות יסוד על פלפול ויש לדון עוד דבזה"ז שיש חדר"ג שלא לישא ב' נשים אין נ"מ בעדותו לענין לאוסר בקרובותיו אלא לאחר שתמות אשתו ולמיתה לא חיישי' והוי כהעיד רק לגבי איסור דרבנן וגם בזמן הש"ס היכי דליכא לי' נכסי למיזיינינה כדאי' יבמות ס"ה סוע"א וע' ריב"ש סי' צ"א וי"ל דבכה"ג ס"ל לר"פ דחוששין לקידושין

והנה מ"ש רו"מ דבנ"ד העד מגלח זקנו אלא שבתשו' רע"א סי' צ"ו חשש שלא לפסול העדות מטעם זה כמ"ש בפת"י סי' מ"ב סקי"ח בשמו וגם בתשו' ב"ש א"ע סי' ס"א הנה לפי הטעם שכתב שם דכיון דרבים נכשלים בזה נעשה להם כהיתר י"ל דזהו דוקא במדינת אשכנז שרובם ככולם