מהרש"ם חלק ג נח

הסע"ת י"ל דר"ל דהא בחולין שם מייתי מהא דמעשה בבריא שאמר כתבו גט ואמר רשב"ג אם מעצמו נפל הר"ז גט ודחה שא"ה דאמר כתבו ופירש"י דאיכא קצת הוכחה בתחלה ע"ש ומבואר דהיכי דאיכא עכ"פ קצת הוכחה בתחלה לכ"ע אמרי' הסע"ת וע' בתשו' ח"צ סי' מ"א באמצע התשו' בדין נשבע שלא ישא אחרת שכ' כה"ג ע"ש וע' באה"ע סי' קמ"א סי"ז ובב"ש שם וע' תה"ד סי' שמ"ט באמצע התשו' בזה וע' בסע"מ חו"מ סי' צ"ב סק"ה שהוכיח במישור דהיכי דאיכא קצת ספק בתחלה לכ"ע אמרי' הסע"ת וע' אה"ע סי' ל"ז סי"א ובב"ש סקי"א דמוכח דבאיכא מצוה אמרי' הסע"ת והוא דברי הרא"ש ורמ"ה וש"פ כמ"ש בב"י משם יעוש"ה. ויש להעיר בזה מהא דנדרים מ"ח חסורי מחסרא וה"ק אם הסע"ת אסור ומעשה נמי בב"ח וכו' וע"ש מר"ן בשם הרמב"ם ורשב"א בזה וע' בתשו' צ"צ סי' מ"ה באמצע התשו' בזה אך דהתם הוי להחמיר ואין בזה ראי' להקל כמובן וע' בקו"ע שבאה"ע סוסי' י"ז סי' פ"ב וסי' ס"ג בשם תשו' מהריב"ל בזה

ח') ומעתה לפ"ז יש לדון בנ"ד דגם לפי עדות הר"ח אמר בתחלה קח טבעת זה וראה אם טוב הוא ואמכרנו לך והיא השיבה שתקנה אותו והושיטה אצבעה א"כ אף שהוא אמר לאחרי' הוו עדים שאני מקדשה מ"מ י"ל דהיא לא השגיחה במה שאמר לאחרים כיון דאמר לה דנותן לה למכירה והיא השיבה בפי' שתקנה אותו ועל אופן זה קובלתן באצבעה א"כ ניהו דליכא הוכחה ברורה עכ"פ כיון שהשליכתו אח"כ כשאמרה לה הקטנה שמקדשים בזה שפיר י"ל דלכ"ע אמרי' הסע"ת דלא קיבלה לשם קידושין אף שהשליכתו לאחכ"ד מאמירתו שאמר לעדים הוו עדים וכו' ודמי טפי לכל הנך דוכתי שהבאתי דהיכי דאיכא קצת הוכחה גם בתחלה דאמרי' הסע"ת לכ"ע ואף דמבואר בתשו' הראש שהובא בב"י חו"מ סי' קע"י סי' סי"ג בדין ר' שחכר חכירות ונתן ל"ש רביע ואח"כ אמר לוי שראובן א"ל שאין לך כ"א שתות ואח"כ לא רצה ר' ליתן לש' כ"א שתות כפי שאמר ללוי ולוי אמר ל"ש ושמעון טוען של"ה להשגיח בדברי לוי כיון שלא אמרת לי פנים בפנים והייתי סבור כי מה שאמרת ללוי כן לפי שלא רצית להודיעו כי אני לוקח חלק גדול אחר ממנו והשיב הרי"ף שהדין עם ש' כי אמתלאה גדולה היא ע"ש ומוכח מזה דלולא האמתלאה הי' מועיל מה שאמר לאחרים לעקור מה שדברו בעצמם תחלה והי"ל ש' להשגיח ע"ש ובודאי נתרצה לעסוק בהשותפות אדעתא דהכי א"כ ה"נ י"ל בנ"ד אבל באמת ל"ד כלל דשא"ה דהי' הדיבור ביניהם איזו זמן מקודם ואח"ז שלח ר' את לוי שומר לשמעון בשליחותו שנותן לו רק שתות וכן אמר לו ולכן שפיר הי' מקום לומר שבטלו דבריו האחרונים את הראשונים משא"כ בנ"ד שאמר לה באותו מעמד שנותן לה למכירה והיא אמרה ג"כ בפירוש שתקנהו י"ל שפיר דבמה שאמר לעדים ולא לה אין לה להשגיח ע"ז כלל, ועוד דעכ"פ כיון שהשליכתו אח"כ שפיר י"ל דעכ"פ הסע"ת וע' יבמות קי"ג כ' אם איתא דבטלי' לעדים הוה קא"ל ומדלא אמר לעדים לא בטלי' וכו' אבל יש לחלק כמובן

ט). ועוד נראה דכיון דאיכא כמה הכחשות בין הראי ובין הר"ח הן בחקירות הן בבדיקת א' רא"י אומר שאמר שיש לו טבעת ליתן לה במתנה ור"ח אומר במכירה ב' רא"י אומר שנתן בתחלה לקטנה ור"ח מכחיש ג' רא"י אומר שהושיטה תחלה יד שמאל ור"ח מכחישו ד' רא"י אומר שאמר הרי את וכו' ור"ח מכחיש שלא אמר כלום ה' רא"י אומר שאמר אחר ההנחה רבותי הוו עדים אז איך האב זיע מקדש גיוועזין בלשון עבר ור"ח אמר שאמר קודם הנחה בלשון אז איך בין זיע מקדש ו' רא"י אומר שלא ראה השלכת הטבעת ור"ח העיד כי גם רא"י ראה ז' רא"י אמר שהקטנה אמרה קודם אמירת המקדש ור"ח מכחישו כלל הדברים שיש ביניהם כמה הכחשות ומהם דברים שגוף הקידושין תלוים בהם והנה כבר האריך המהרי"ט ח"א סי' קל"ח וח"ב חאה"ע סי' ל"ח וסי' מ"ג בדין הכחשות בין עדי הקידושין שהעיד א' שאמרה הן והב' העיד שלא דברה כלום והעלה דאף דאין נ"מ לדינא בזה מ"מ עדותן בטילה דבקידושין גם במכחישין א"ע בבדיקות עדותן בטלה ול"ד לד"מ וע"ש שכ' עוד דהכחשה כזו הוי הכחשה בגוף העדות דכיון דלא שמע מה שאמרה הן אפשר שאמרה לאו ולא שמע ע"ש שהאריך והן אמת דבתשו' רשד"ם חאה"ע סי' י"א מבואר דלמ"ד דבקידושין ל"ב דו"ח גם הכחשה בבדיקות מהני וגם בשו"ת רע"א סי' פ"ז באמצע התשובה דחה דברי מהר"ט וע' בשו"ת פני יצחק חאה"ע סי' י' שהביא בשם תשו' מהריב"ל ח"ג סי' י"ב ומהריט"ץ סי' כ"ט ופ"מ ח"א סי' כ"ח כ"ט וח"ב סי' ב' כולם חלקו ע"ד מהרי"ט בזה אבל עכ"ז העלה הפ"מ לצרף דעתן לס"ס וכ"פ גם בתשו' פרי הארץ ח"א אה"ע סי' ג' וכהונת עולם סי' מ"ה וסם חיי סי' ז' ודלא כתשו' בני משה שלטון סי' ל"א שסמך להקל עפ"ד מהרי"ט לבד וע' תשו' בית יוסף סי' ב' שפסק ג"כ היפוך דברי מהרי"ט ומסיק דבהכחשה בבדיקות לא נפסל העדות

יו"ד) ואולם בהכחשה בחקירות בודאי העדות בטל גם בד"מ והרי בנ"ד איכא הכחשה בגוף המעשה וכמש"ל אות ד' ה' ו' שהרי יש בדברים אלו נ"מ לגוף הקידושין וגדולה מזו כ' בתשו' מהר"מ אלשיך סי' ק"ד דהיכי דמכחישי' זא"ז בגוף מעשה הקידושין כגון א' אומר שלא גילה לה תחלה שנותן לשם קידושין רק בסתם ולא תחבה באצבעה רק קבלתו מידו לידה והב' אומר שגילה לה ותחב באצבעה הוי הפרש יותר מחקירות ואף דאין נ"מ כאן לדינא דהא גם בשתקה בשעת מ"מ מהני מ"מ כיון דלפעמים יש נ"מ מזה כגון אם הי' השתיקה לאחר מ"מ דל"מ כלום הו"ל הכחשה בחקירות ועדותן בטילה יעו"ש היטב

י"א) ומכ"ש בנ"ד שיש נ"מ בגוף הנידון אם כה ואם כה שהרי כפי דברי ר"ח שלא אמר רק הוו עדים כו' מלבד מ"ש לעיל דיש לצדד בזה הנה יש לדון עוד דל"מ לפמ"ש החמ"ח סי' כ"ז סקכ"ד בשם ריב"ש דגם באומר אני נותנו לך בתורת קידושין כיון דלא אמר לי הוי רק ספק קידושין א"כ גם מה שאמר הוו עדים אז איך בין זיע מקדש הרי לא אמר לי ולא עדיף מנידון הריב"ש הנ"ל דהוי רק ס"ק וניהו דעדיף מאומר הרי את מקודשת ולא אמר לי משום דכאן מוכח מי הוא הנותן למי היא המתקדשת וכמ"ש הריב"ש שם ובב"ש סקט"ז שם מ"מ עכ"פ לא עדיף מנידון הריב"ש