מהרש"ם חלק ג מ

שנים על מקום בביהכ"נ ואח"כ מכרו לשמעון ונתן לו שטר בפני הרב אב"ד והרב חתם ג"כ לראי' שבפניו נעשה המכירה והקונה עמד ב"ש על המקום והמוכר של"ח ועתה קם לוי בן יהודה שהי' אחי ראובן ומערער כי אביו עמד מקודם כמה שנים על המקום הזה ובירר כן בעדים וכשמת אביו הניחו קטן ולכן עמד ראובן במקום זה ורו"מ הביא מסי' קמ"ט ס"ז דבכה"ג גם אח מחזיק בנכסי אחי' אלא דקיי"ל שאין מחזיקין בנכסי קטן ושמעון טוען שבשעת מכירה הראה לו כתב קנין בחת"י הגבאי של ביהכ"נ והיא לא קיבל מידי הכתב והגבאי מכחישו והלוקח הביא עדים שהגבאי תבע לראובן שישלם לו דמי המכירה והגבאי מכחישם והביא המפה שמצויירים בה כל מקומות ביהכ"נ ובכל מקום נכתב של מי הוא ובמקום הזה נרשם ששייך לביהכ"נ עכת"ד השאלה ורו"מ העיר דחזקת שמעון הקונה ושל ראובן המוכר אינו כלום דהא אין מחזיקין בנכסי קטן כמ"ש בסי' קמ"ט סעי' י"ט וסמ"ע ס"ק כ"ט לכן הגם דבכה"ג שאין סמוכין על שלחן אחד מחזיקים האחים זע"ז מ"מ כיון שהיורש של האח הי' קטן ולא החזיק ראובן אלא אחר מיתת אחיו אין בהחזקה ממש אבל גם ליהודה לא הי' חזקה גמורה דאף שעמד שם כמה שנים ומהני כמ"ש הסמ"ע שם סק"ל מ"מ הרי אין מחזיקים בשל קהל כמ"ש בסוסי' קמ"ט ואי נימא דטוענים ליורש שהי' לאביו שטר הרי כן נטעון ללוקח שהי' למוכר שטר וגם להניח המקום בחזקת ביהכ"נ לא יתכן שהרי יש עדים שתבע הגבאי מראובן שישלים דמי המכירה והביא גם מדברי מהרי"ט שבמל"מ פי"ד מטוען הי"ד ובקצוה"ח סי' קמ"ו סק"ט דחזקה אם לא היתה שלו לא הי' מוכרה לאחר וצידד שיוכל הלוקח לומר קים לי כמהרי"ט עכת"ד והנה מ"ש לצרף דברי מהרי"ט אינו נראה כלל כי הוא דיעה דחוי' ומ"ש בענין אם טוענים ללוקח נגד היורש הנה בש"ך סי' ק"ח ס"ק י"ז הביא דברי העיטור דאין טוענים בכה"ג אבל הוא תמוה שהרי בטור וסמ"ע סק"ח הובאו ב' דיעות והכריעו כדעת החולקים על העיטור ועיין באו"ת אורים סקל"ה מ"ש בזה ועיי' תוס' ב"מ צ"ח ריש ע"א

ובנ"ד אין נ"מ דכיון דאין מחזוקין בנכסי טטן לא הי' למוכר שום חזקה ואיך נטעון להלוקח ומ"ש רו"מ דאין מחזיקין בשל קהל הרי בדאיכא גזברים מיוחדים מחזיקים ואף דבתשו' רשד"ם חחו"מ סי' רכ"ו העלה דאם הגזברין נתמנו רק לשנה ושנתים ולא לעולם אין מחזיקים בשל קהל אבל הרי הביא שם בשם מהרא"ס שנחלק עמו בזה ובמהרי"ט ח"א סי' קל"ב החזיק בדעת מהרא"ש אך מצאתי בכה"ג הגב"י אות כ"ד בשם תשו' בכת"י ממהראד"ז שפסק כדעת רשד"ם א"כ הוי סד"ד אבל לענ"ד כיון שהמכירה נעשית בפני הרב דמתא והוא חתם ע"ז שבפניו נעשה המכירה מסתמא נעשה כדין ונתברר לפניו שהמקום הוי של ראובן ובתר ב"ד לא דייקינן ואף דבסי' קמ"ז ס"ד מבואר דדיין החתום על הקיום אפשר שלא קרא השטר היינו בחתם רק לקיים החתימה אבל בנ"ד הרי כתב שבפניו נעשה המכירה וכבר כתב בתשו' ב"ח סי' קכ"א דבמדינות אלו שמקבלים רב יחידי הרי קבלוהו עליהם לדין יחידי ומבואר בתשו' חוט השני סי' נ"א דהרב נאמן כבי תרי בד"מ ועקצה"ח סי' ע"ט סק"ז מ"ש ע"ד מהרי"ט בזה ובתשו' רשד"ם חו"מ סי' ט' ובקצה"ח ונתה"מ סי' ג' ס"ק ג' ובתשו' ספר יהושע סי' קי"ט ותשו' רח"כ בסופו, סי' ל'ו להרב וכו' מו"ה חיים ראובן וואגשאהל נ"י דומ"צ דק"ק לאנצהוט

מכתבו הגיעני וע"ד הדו"ד שבא לפניו בראובן שהי' חייב לשמעון על טראטע בחת"י וגם לוי הי' חתום על זיר"ע כנהוג ובהגיע זב"פ החליף ונתן לש' טראטע בחת"י יהודא וגם נפתלי הי' הזיראנט ועתה רבו הנושים על ר' וברח למק"א ויהודה ונפתלי טוענים שראובן א"ל שכל השט"ח שלו הי' מן ריבית שהי' חייב מקודם עצה"ע אבל לא הרויח ונשבע ע"ז ורו"מ האריך בזה והנה גם בטוען טעיתי נגד כת"י שחולק הש"ך סוס"י פ"א ס"ק ע"ט ע"ד מהריב"ל מצאתי בתשו' שעא"פ סי' קמ"א שתירוץ כל קושיות הש"ך ונראה דעתו כמהריב"ל וכן מצאתי בתשו' מהרי"ט בשניות חח"מ סי' פ"ו שפסק כדעת מהריב"ל וכ"ה בתשו' תורת חיים למהרח"ש ח"ב סי' כ"ו וגם לשי' הש"ך וכדבריו מבואר בתשו' רשד"ם חו"מ סי' ק"פ ולפ"ז גם בטראטע הרי יוכל לטעון ולישבע שפרע בדיניהם ומכ"ש בדינינו כמ"ש בתשו' ב"ש ח"מ סי' כ"ב כ"ג אבל מ"מ בעשה זיר"ע הרי אי"ל פרעתי א"כ ה"נ אי"ל שלא הרויח ובטעות נתן לו הטראטע באם שחתימתו מקויימת דדווקא במיגו יוכל לומר כן כמ"ש גם בתשו' מבי"ט ח"א סי' מ"ג בדין טען שהי' ירא שלא ידחוק עליו ולכך נתן לו הכת"י עיי"ש וגם בתשו' ב"ח סי' ס"ז ועט"צ מוכח כן ועיין בשע"מ סוס"י פ"א מ"ש ע"ד הב"ח בזה וכן ראיתי בתשו' גא"י חח"מ סי' קי"ז בדין נתן טראטע ועשה ה"ע בנייר בפ"ע או שכתב הה"ע באותו טראטע למטה באופן שיוכלו לחתכה מהטראטע ושם כתב שנתן כו"כ לשם ריוח ואח"כ טען שלא הריוח ובטעות כתב כן והשיב דכיון שכלה הזמ"פ מהטראטע הוה להלאה כהלואה חדשה ואטו אם פרע פ"א וחזר ולוה יוכל לטעון שפרע בראשונה בטעות וה"נ בזה ועוד שהרי בידו להטמין או לחתוך הה"ע ולתבוע בהטראטע ע"ש היטב ומכ"ש בנ"ד שבתחלה נתן לו הטראטע על ריוח העסקא הוא וגם זיראנט ובהגיע זמ"פ החליף ונתן לו טראטע של יהודא ונפתלי בכח זירע דוודאי א"י לומר כן וע' באה"ע סי' צ"ו סעי' א' בהג"ה ובחמ"ה וב"ש ס"ק ה' דאם נתנו שט"ח וזקפו עליהם החוב הו"ל כפרעו וחזרו ולוו ע"ש ומכ"ש בנ"ד ומה שטענו שהם רק עריבים כבר כתבתי בתשו' לבאביב דהחותמים על טראטע אדעתא דדיניהם חתמו כמ"ש בשו"ת אבני צדק חו"מ סי' ט' והבאתי ראי' מתשו' רשד"ם חו"מ סוסי' ש"פ בשם רשב"א ע"ש ותבין ואכמ"ל. סי' ל"ז להרב הה"ג וכו' מו"ה שלמה מעהר נ"י אבד"ק בראיולוב במדינת רומעניא

מכתבו הגיעני וע"ד מה שהביא קושיא בשם ח"א שתמה על שי' רש"י זבחים ק"ט: דשיעור