מהרש"ם חלק ג לט

סי' ל"ג להרב וכו' מו"ה יוסף ליב גינזבורג נ"י מו"ץ ד"ק סקאליט

מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו בבית חומה של דאקטר יהודא שנבנה לפני כמה שנים בש"ק ע"י פועלים עכו"ם באיסור ולא נדע אם בשכירי יום אם בקבלנות ואח"כ מכרה לעכו"ם וזה כ"ה שנים שדרים בה עכו"ם וכעת עומד הבית למכור ונסתפקו אם מותר לישראל לקנותו ולדור בו והנה מה שצידד רו"מ משום דאפסקי' עכו"ם יש לפקפק דכיון שכבר נאסר הבית מלכנוס בו במה פקע איסורו ע"י שבא ליד עכו"ם ורמב"ם פ"ד משמטה ויובל הכ"ט פסק דעכו"ם שקנה קרקע בא"י וזרעה בשביעית פירותיו מותרין שלא גזרו על הספיחין ביד עכו"ם וע"ש בכ"מ אבל בנזרעו ביד ישראל אף שקנהו עכו"ם ועבדה אסורים כמ"ש הכ"מ בביאור דברי הירושלמי סופ"ט דשביעות ע"ש ותבין וגם מ"ש דיש ספק שמא נבנה בקבלנות מלבד שידוע שבזמן הקודם כל הבתים נבנו בשכירי יום ולא בקבלנות ודבר שאינו מצוי אינו נכנס בגדר ספק כמ"ש המג"א סי' תס"ז (וע' בספר חסידים סי' שמ"ח דמבואר עובדא באחד שבנה ביתו בש"ק ע"י עכו"ם בקבלנות ולא נשאר הבית לא לו ולא לזרעו אבל י"ל דמ"מ לאחרים ליכא איסור בכה"ג) אבל הנה מצאתי בשו"ת שו"מ תנינא ח"ב סי' י"ב שהאריך בדברי הב"י וב"ח וט"ז ומג"א והעלה דגם בנבנה באיסור מותר לקנותו ממנו דוודאי המוכר עצב כשמכרו והקונה לא נהנה ממה שבנאוהו בשבת ולא הוסיף עבור זה כלום וגם העלה שם דבספק קבולת יש להקל דכל איסור זה אינו אלא חומרא בעלמא ובכל צד ספק יש להקל ורמז לדברי הא"ר להקל במכרו לעכו"ם ועיינתי בא"ר סי' רמ"ד ס"ק ח' שכתב רק דאף דנכון שלא לכנוס בו מ"מ מותר ליהנות ממנו ולמכרו לעכו"ם אבל לא נזכר שם להתיר לישראל לכנוס בו אח"כ ומ"מ כיון שכל הדין אינו אלא חומרא לשי' כמ"פ יש לסמוך להקל בכה"ג שיש ספק ועיין בקה"י חמ"ח סי' שצ"ט בשם מהרי"ק דלפעמים גם ספק שאינו שקול נקרא ספק ובפרט שנמכר לעכו"ם וכבר הבאתי מדברי הא"ר דמותר למכרו לעכו"ם א"כ שוב מותר לישראל אחר לקנות מהעכו"ם. סי' ל"ד עי' מפתחות להרב הה"ג וכו' בשנ"ק מו"ה משה אייכענשטיין נ"י אבד"ק זידיטשוב ולהרב מו"ה אלי' הלוי נ"י מו"צ דשם

מכתבם הגיעני וע"ד השאלה באחד שמכר בהמה מבכרת להרועה שלו בשדה המרעה שהרשהו בעל השדה לרעות שם בחנם בעד חמשים ר"כ ונתן אדראהן עשרה צ"ל וגם עשו תק"כ ואחר שעה נתיישב המוכר ואמר להקונה כי הבהמה שוה יותר ונתן לו הדראהן בחזרה וא"ל שאם יתן תיכף דמי המקח הוא מרוצה במקח הנ"ל ואם לאו רוצה חמשה וששים ר"כ וחזר הערל ונתרצה למקח זה וחזר ונתן אדראן ט"ו צ"ל ומסופק אם עשו מחדש תק"כ ואח"כ קרוב להלידה לקחה המוכר לביתו וא"ל הלא נתתי אדראן והשיב כשתביא מעות אתנה לך ויען כי עומדת בשדה במקום קור לקחה לביתו וילדה בכור בביתו

והנה בגוף הקנין הגם דבשו"ת ד"ח מחמיר בכסף וסטומתא אבל בתשו' שו"מ מיקל בכמ"ק ואני הייתי בביתו ופסק להתיר והראה משו"ת נט"ש סי' ל' מדברי הפמ"א ח"ב וסיים שהוא עמוד גדול לסמוך עליו בלי שום פקפוק כלל ואף דבמכירת הערמה צדקו דברי בעל ד"ח שהרי אין מנהג בכה"ג לקיים המקח וכן בדד"מ אין בו ממש מ"מ בכה"ג בנ"ד שנראה שהי' בלא ערמה שהרי חזר בו לפי ששוה יותר וחזרו ונתרצו א"כ יש להקל ומה שהחזיר בתחלה הדראן הרי מבואר במג"א סי' רמ"ו ס"ק י' ובמחה"ש דצריך הקונה לחזור ולהקנות דווקא ועיין נו"ב מ"ת או"ח סי' נ"ט ועוד דאי נימא בכסף אינו קונה בלא תק"כ הרי לא עשו ביניהם תק"כ על חזרת המקח אבל בזה י"ל דישראל מעכום קונה בכסף עיין נתה"מ סי' קצ"ד בשם תשו' הרמב"ן אבל יעוין בנט"ש סי' ל' בזה ובנה"מ לא העתיק יפה ועוד שהרי חזר ומכר לו בכסף מחדש וא"כ המקח הראשון שנעשה בכסף ותק"כ בתקפו – אך כפי שכתב שלא דברי תחלה מזמן נתינת המעות והי' ביד מוכר לחזור בו עד שיתן תיכף כל המעות ולא נגמר עוד המקח כלל עד שחזר ונתן הדראן השני א"כ אם לא עשו שנית תק"כ ליכא אלא קנין כסף כמ"ש רו"מ – אך בנ"ד יפה כתבו דהשדה הוי כסימטא וחצר של שניהם שאם משכה הרועה ממל"מ שפיר מהני ומ"ש דאיכא חשש מלוה הגם בעכו"ם לכ"ע ל"מ מלוה כמ"ש המקנה פ"ק דקדושין והארכתי בתשו' בזה מ"מ בנ"ד הרי אי נימא דנתבטל המקח בחזרת המעות הרי נעשה של ישראל וכשחזר ונתן המעות איכא קנין – כסף גמור ועוד דהש"ס מדמה במלוה מכר לקידושין א"כ ה"נ במלוה ופרוטה דעתו אפרוטה אבל יעוין בשע"מ סי' קצ"ט סק"א וע' באב"מ סי' כ"ח סקל"ז וסי' ל"א סקי"ח וגם בדין חליפין בעכו"ם עיי' תשו' שער אפרים סי' ע"ט שדחה דברי הש"ך ופסק דגם בעכו"ם מהני חליפין וכ"ה בס' בית אברהם לחו"מ שם ואני מצאתי כן במזבח כפרה בכורות י"ג ובא"ז הל' בכורות סי' ת"פ א"כ גבי מלוה מחמת מכר שפיר מהני אך לפמ"ש בחקר הלכה מהגאון בעל או"ח חקירה ד' שהעלה דתליא בפלוגתא אם כסף קונה או משיכה והוי סד"ד ע"ש באורך א"כ יש לפקפק במלוה מחמת מכר ובצירוף ספק שמא עשו שנית ג"כ תק"כ יש להתיר באופן אם הי' משיכה בפני מוכר גם יש לצדד דכיון דקנין תק"כ הוא סטומתא דמצוי לעשות כן א"כ הוי מצוי שעשה כן ולכתחלה יש לעשות כסף ומשיכה אבל לעשות ע"ק אין המנהג כן ופוק חזי מה עמא דבר סי' ל"ה להרב וכו' מו"ה גרשון עפשטיין נ"י מו"צ דק"ק מאגרוב

מכתבו הגיעני וע"ד הדו"ד בראובן שעמד כמה