מהרש"ם חלק ג לז

רצה רז"ק בשליש ונתפשרנו שיהי' לרז"ק 45% חזרתי כי בלבי ומחשבתי מלקבל את רח"ד לשותף ומה שחתם על הטראטע הי' רק בגמ"ח אבל בדיבורי לא אמרתי בפירוש שאני חוזר לקבל רח"ד לשותף וכפי הטענות ששלח אלי

והנה מ"ש רו"מ מסי' קפ"ג ס"ד וסמ"ע וש"ך שם הנה באם הי' שניהם רי"פ ורח"ד יחד אצל המוכר בשעת קנין הסחורה ונתינת הוועקסיל מבואר בתשו' הב"ח הישנות סי' י"ט דכיון שבתחלה נתרצו שניהם רו"ש לשותפות אפילו נתן שמעון כל המעות משלו וקנה בעצמו הסחורה אינו נאמן אפילו בשבועה לומר שחזר בו וקנה לעצמו כל שלא חזר בו לפני עדים דבמה שדברי מקודם יחד עם המוכר אף שלא בא אז לידי גמר מ"מ כבר נעשו שותפים ואינו נאמן לומר שעשה מעשה רמאי וחזר בו בשעת גמר המקח ע"ש ואני הבאתי ראי' להב"ח מדברי המרדכי פ"י דכתובות סי' רל"ז בשם תשו' הר"מ ורמ"ז אלי' הב"י סי' קע"ו מחודש ל"ט וע"ש בשו"ע סמ"א אבל בגוף תשו' הר"מ מפורש דבדיבור לבד שדיברו יחד עם הערל כבר יש להם דין שותפים ואין שותף חולק שלא מדעת חבירו ע"ש ותבין ויען שדברי המרדכי מצוים לכל אדם לא העתקתי לשונו וגם גוף תירוץ הסמ"ע שהעלה דכשטוען שחזר בו בשעת מקח מהני הנה מצאתי בכלבו בפסקי הראב"ן שבסופו אות ז' שכ' וז"ל ראובן תובע לשמעון טרחתי והראיתי לך סחורה להשתכר ביני ובינך כי לא הי"ל מעות ונתרצית והלכת וקנית והרווחת כו"כ וחלק יש לי בריוח כי היית שלוחי בחצי וש' משיבו אמת כדבריך אבל זכיתי לעצמי ולא לך ועקרתי באותה שעה הדברים כי לא זכית בדבר ואי משום שהראית לי מקום אני אתן שכרך כדין סרסור, דין היא שזכה ראובן בחצי הריוח והמגביה מציאה וכו' עכ"ל הרי מפורש דאע"ג שטען שעקר באותה שעה הדברים אפ"ה אינו נאמן כלל ומכ"ש בנ"ד שהודה רי"פ שמתחלה א"ל להיות שותף עמו אלא שטוען שבלבו חזר בו אבל עכ"פ מה שחתם רח"ד על הטראטע הרי לפי הודאתו הי' אדעתא דשותפות שהרי לא הודיע לו שחוזר בו מהשותפות וא"כ נקנה המקח במעות שותפות ולכ"ע אין רי"פ נאמן לומר שחזר בו והרי ברמ"א שם מפורש דבקנה במעות חבירו לכ"ע זכה בחלקו ובנ"ד כיון שהודה רי"פ שקיבל את רח"ד לשותף ולא חזר בפה רק במחשבתו א"כ כשחתם רח"ד על הוועקסיל הי' אדעתא דשותפות ומה לנו לדברים שבלבו שחשב רי"פ והרי אפילו בהא דשותף חולק לעצמו במקום פסידא מבואר בבדה"ב שבב"י סי' קפ"א וביש"ש ב"ק דלכ"ע דווקא באמר בפי' ולא סגי במחשבה ועמ"ש בחיבורי לחו"מ סוס"י קפ"א בזה ומכ"ש בנ"ד ולכן לכ"ע אין רי"פ נאמן אפי' בשבועה ומחוייב ליתן לרח"ד חלקו – ומחויב לישבע גם על הספק דכל שותף נשבע גם על הספק כמ"ש הב"ח סוס' קפ"א ועוד דהא הכא איכא ע"א השותף רז"ק המעיד שהוא לקח אלף ר"כ ריוח לחלקו ורח"ד טוען ברי שהי' הפשר שיקח רז"ק 45% וא"כ מחויב לישבע להכחישו ויכלול כמה הי' ריוח

ומ"ש רו"מ בשם נתה"ש בשם תשו' דברי ריבות הנה יש בידי הד"ר ושם מיירי שהלך ראובן א' מהשותפים לקנות סחורה במדה"י והי' מדובר ביניהם לקנות רק סחורות המדוברים וכתובים בשטר השותפות ואם יקנה סחורה אחרת אשר אינם כתובות בשטר יהי' לו לבדו וכשהלך ראובן לשם ראה סחורה ראוי להרויח בה אבל הוא מאותן שאינן כתובות בשטר ושאל במכתב להשותפים אם רצונם להיות בה שותפים והשיב אחד מהם כי כולם מרוצים להשתתף בה, וכשבאו לביתו לא רצה ליתן להם חלק באמרו כי בשטר השותפות נכתב שכל דברי אגרות שיעברו ביניהם חוץ מהשטר לא יהי' מעלים ולא מורדים ומה שכתב המכתב משטה הי' בהם והשיב כי שותפים אם שינה א' מהם אם הפסיד לעצמו ואם הרויח לשותפות וידו על התחתונה וא"כ גם אם לא הי' כותבים שמרוצים להשתתף הי' הריוח לשותפות ומכ"ש כשכתבו שמרוצים הרי גם בעבר השותף ועשה שלא מדעת שותפו והודיעו והסכים למעשי' א"צ קנין והסכמה בכתב מיקרי כמ"ש הר"מ והגמי' פ"א משותפים וברא"ש פ' הגוזל עצים ומה שטען ראובן שהי' משטה בהם וזקף ע"ע המעות במלוה אינו נאמן בלא עדים כמ"ש הרשב"א והה"מ פ"ז ממכירה ועוד דגם בזקף ע"ע במלוה מבואר ברמב"ם שם דל"מ כלל ומכ"ש בנ"ד שהי' תוך זמן השותפית ואין בידו לחלק א"ע תו"ז עכת"ד בסי' קל"ד ושם בסי' קל"ה הוסיף לבאר עוד במה שטען ראובן שהתנו ביניהם שלא יועילו מכתבם ע"ז השיב דבנ"ד כיון שגם מסתמא אם הריוח הוא לשותפות גם אם נאמר שאין מכתבם מועיל כלים הלא זכו בהריוח גם י"ל שהתנאי הי' שאם יכתבו לו בשינוי ממה שציוו לי בע"פ שיקח הסחורה ההוא לא יועיל הכתב לבטל הסכמתם וכן אם כתבו שלא ירצו להשתתף בה לא יועיל המכתב אלא מוקמינן לה אדינא שאם הרויח הוא לשותפות אבל אם נתרצו בה פשיטא דמוקמינן לה אדינא. ושם סי' קל"ו הוסיף דגם אם טוען שקנה הסחורה במעות עצמו מ"מ זכו בהריוח והביא מדברי המרדכי בשם ראב"ן ודברי אבי העזרי שבטוח"מ סי' רס"ט ואם נתרצה בפירוש לקנות לשניהם ככ"ע הריוח לאמצע וגם הביא דברי רמ"ה וטור חו"מ סי' קפ"ג וסיים דבנ"ד שהסכימו לו השותפים במכתב וגם הוא כתב אליהם לכ"ע אינו נאמן לומר שזכה לעצמו. ושם סי' קל"ז הוסיף עוד לחזק הפסק ע"ש ובנ"ד אף שאין המסחר הזה מענין השותפות ול"ש כאן קצת טעמים שכתב הד"ר מ"מ כיון שהודה רי"פ שמתחלה נתרצה להיות יחד בשותפות ובשתיקה חתם רי"פ על הוועקסיל ולא הודיעה שחוזר בו ובמעות שניהם קנה הסחורה פשיטא שזכה רח"ד בחלקי

ומ"ש רו"מ בשם ח"א דלפי טענת רי"פ שאל לרח"ד שרז"ק אינו רוצה שיהי' רח"ד שותף והשיב מה אוכל לעשות הו"ל מחילה הנה בגוף לשון זה אי הוי מחילה אני חוכך מאוד כי הנה בתשו' ר"מ אלשיך סי' פ' מבואר דאם א"ל אם לא תקח חלק הש"י ירחם עלי ולא אזמין אותך לדין דאין זה אלא פיטומי מילי ול"ה מחילה וכ"ה בתשו' הרמב"ם שהובא בס' ערה"ש סי' ס"ז ועיין בב"י סוסי' כ"ב בשם מרדכי פ"ק דסנהדרין דמוכח ג"כ כן וא"כ ה"ה באמר מה אוכל לעשות ועוד והוא העיקר דכיון דבתחלה זכה בחלקו בהספורה מטעם המבואר לעיל א"כ הרי בדבר שבעין ל"מ מחילה