מהרש"ם חלק ג לו

דהיכי דלחד דיעה כשר אסור למחוק ולא מיקרי ע"מ לתקן ויש להביא ראי' לדבריו מהתוס' חולין פ"ד ב' ד"ה תקיעת שופר וכו' דשייך ביו"ט דאם אשה היא זה הטמטום אסור להוציא לצרכה דהא לא מיחייבא ואין להתיר מטעם הואיל והותרה הוצאה לצורך הותרה נמי שלא לצורך דהיינו דווקא היכי דהוי צורך היום קצת וכו' עכ"ל הרי דהספק לא מיקרי אפילו צורך קצת וה"נ כיון דיש ספק אולי הוא כשר אין כאן צורך תיקון ואסור למחוק ובכ"ז י"ל דתליא בפלוגתת רמב"ם וש"פ אם סד"א לחומרא רק מדרבנן לא מיקרי תיקון אבל אם אסור מה"ת מיקרי תיקון וכמ"ש כה"ג בתשו' הר"ן הובא בב"י יו"ד סי' רכ"ח לענין יציאה מן העיר ומרומז בטו"ז ס"ק כ"ה ואכמ"ל כי בנ"ד בלא"ה קשה להתיר ע"י גרירה בין אות לאות שהרי אם נשתנה צורת האות ל"מ התיקון של גרירה כמ"ש הרד"ך ומג"א ס"ק כ"ז ועיי' בחידושי הרשב"א למנחות כ"ט דמפורש דגם ע"י דיבוק אם אין עליו צורת האות פסולה א"כ בנ"ד הרי יש עליו צורת חי"ת פשוטה ועמג"א סי' ל"ו ס"ק ג' ואף שיש קו באמצע חללו מ"מ הרי לדעת כ"פ אם נכנס ראש הלמ"ד שבשיטה תחתונה לתוך חלל ח' שבשיטה עליונה כשר עתוס' גיטין ובג"פ סי' קכ"ה ס"ק כ' וס"ק פ"ה וב"ש ס"ק ל"ד ל"ח ומג"א או"ח סי' ל"ב ס"ק מ' ופמ"ג בא"א שם וגם להפוסלין מ"מ עכ"פ נשתנה צורת הה"א והוא"ו ונתבטלה צורתם לגמרי ואם נתיר ע"י גרירה יהי' ח"ת ואף שיש דיעות דלאחר כתבה ל"ש ח"ת כבר כתב בתשו' רע"א מ"ת סי' ל"ו שדעת סמ"ק יחידאה והלכה כרוב פוסקים דפסול וגם לדעת הג"פ סי' קכ"ה ס"ק ל"ב דספיקא הוא איך נוכל להכנס א"ע בידים בספק לכן לענ"ד יגרור ע"י קטן מקודם הרגל שבאמצע וכן מהאותיות עד שיתבטל כל צורת אות הו' ויחזור ויכתבם. סי' ל' להרב הה"ג וכו' מו"ה יחיאל מיכל היילפרין אבד"ק בארשטשוב

מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו באחד שבא לגרש אשתו העגונה זה ח' שנים באמעריקא ע"י שליח בהרשאה והשליח הראשון ימנה שליח ב' שלא בפניו ע"פ ב"ד בהרשאה כנהוג ונכתב הגט עם הרשאה ראשונה כדת ואח"כ נודע שהשליח לא הי' בבית בעת חתימת העדים ולא היו שם בהבית רק העדים שהי' מזומנים לחתום ובבוא השליח לבית הי' ב' העדים צריכים לתקן כמה אותיות מחתימתם שהי' נפרדים והי' אז השליח בבית בעת תיקונם האותיות, והנה רו"מ צידד להכשיר הגט גם לכתחילה כיון שהשליח ימנה לשליח ב' בפני אותו הסופר ואותן העדים שכתבו וחתמו הגט ובפני אותו ב"ד והעדים יקיימו חתמתן וגם הב"ד יכתבו סימנים שבהגט בההרשאה והנה מ"ש רו"מ שבזכרונו שבתשו' מהרמ"ל כתב דאם כתבו בהרשאה סימנים שבגט הוי כקיום ואצ"ל בפ"נ ובפ"נ אמת נכון הדבר והוא בתשו' מהרמ"ל סוס"י כ"ה אבל בתשו' גא"ב סי' מ"ד מבואר דדווקא במקום עיגון יש להקל בכה"ג ועיי' פת"ש סי' קמ"א ס"ק ל"א שהביאו בקצרה ורמז גם לתשו' מהרמ"ל אלא שלא העתיק דבריו אבל בתשו' ברכת יוסף חא"ע סי' פ"ז צידד דהיכי דהב"ד שולחין הגט והרשאה צרורים יחד וחתומים חב"ח ובהרשאה כתובים סימנים מובהקים שבהגט גם הריב"ש מודה דזהו קיום גמור כאלו כתיב הקיום על הגט עצמו ע"ש והדבר מוכרח מדכתב הריב"ש בטעמא דההרשאה לא מיקרי קיום דשמא הגט מזוייף ואינו אותו הגט שנתמנה עליו לשליח ואף דאין לחוש לזה מדינא מ"מ לא מיקרי קיום הגט עיי"ש ובתשו' רע"א מ"ת סי' נ"ז הוכיח כן גם מהרא"ש רפ"ק דגיטין ודברי הרמ"ה ע"ש אבל בנ"ד דאיכא סימנים מובהקים בהרשאה והם נשלחים צרורים וחתומים יחד חב"ח הו"ל קיום הגט ממש

ז"ז מ"ש דכיון שראה הגט יוצא מת"י העדים שלא היו שם בהבית אלא העדים ותקנו בפניו כמה אותיות מחתימתם והביא מדברי הב"מ ופת"ש סי' קמ"ב ס"ק כ"ט וכנה"ג בהגה"ט אות נ' בשם מהרח"ש הנה גם במכתב מאליהו שער ו' סי' ל"ח האריך בזה לדחות דברי מהרי"ט והביא גם מתשו' מהרח"ש הנ"ל ובנ"ד שיש להקל גם בלא אמירת בפ"נ בוודאי יש להקל בכה"ג שלא לשנות מכפי התקנה שיאמר בפ"נ ובפ"נ ובכ"ז נראה דכ"ז אם כבר אין הבעל שם אבל אם יש הבעל שם אין להכנה א"ע בדבר התרת א"א בצדדי קולא ויסדר גט אחר ויחתמו העדים בפני השליח. סי' ל"א ב"ה ב' דברים ברעזאן להרב המאה"ג וכו' מו"ה אברהם יהודא ארשיט- צער נ"י דומ"ץ דק' טארנא

מכתבו הגיעני וע"ד הדו"ד שבא לפניו בדבר השותפים ר"י פאריזער ור"ח דאנקיוויטץ בעסק גדול וזה ח' שנים נזדמן לקנות לאגער סחורה שאינו מעסק שלהם ולפי טענות רח"ד שאל רי"פ את רח"ד אם רצונו להיות שותף וא"ל הן וחתמו שניהם וועקסיל ע"ס עשר אלפים ר"כ ונתנהו להרייזענדיר וגם נתנו לו סך כו"כ ריוח וקני הסחורה ואח"ז קיבל רי"פ גם את ר"ז קלינגער לשותף והלכנו שלשתנו לשתות שכר ונגמר בינינו שיהי' לכ"א שליש והתחילו למכור הסחורה ואח"ז בא רז"ק לרי"פ ואמר שלא יוכל להיות שותף על שליש והתפשרו בלא הסכמתי שיהי' רז"ק 45% פ' ולנו' 55% ומכרו כל הסחורה וכפי מה ששמעתי מהבוכהאלטער רש"ש הי' ריוח 2200 ומגיע לחלקי 600 ותבעתי כמ"פ חלקי ורצה ליתן פחות מזה ואני תובע כל המגיע – ורז"ק העיד שהוא לקח לחלקו אלף ר"כ מזומן וסחורה – ומקודם הודה רח"ד כי רי"פ ורז"ק הי' מתחלה בשעת קניית העסק גם טען רח"ד כי פ"א לקח היא סחורה בליציטאציאן ונתן לרי"פ חלק מחצה בריוח – ורי"פ טען כי מתחלה קניתי הסחורה לעצמי אך שלא הי"ל, כ"כ מעות ושאלתי לרח"ד אם רצינו להיות שותף ודמיתי כי לרז"ק יהי' רק שליש ואח"ז כשלא