מהרש"ם חלק ג לה

הרי שאחד"א וכמש"ל ועיין בתשו' מהרי"ט ח"א סי' פ"ב באמצע התשובה שהוכיח דגם באיסור לאו קיי"ל כאביי ורבא דדווקא בשבייה הקילו משום דמנוולא נפשה גבי שבאי משא"כ בעלמא והביא מתשו' הריב"ש סי' תק"ט דבדאפשר לברר יש להמתין גם אם יצא הקול רק עפ"י ע"א ולפמ"ש בשו"ת עט"ח א"ע סי' י"ג דווקא היכי דידעינן שהי' קדושין והספק על השיווי יש להחמיר ולהמתין על העדים משא"כ בדאיכא ספק על גוף הקדושין והביא כן גם בשם היש"ש וע"ש מ"ש בשם תשו' מ"ב סי' פ"ח ועיי' תשו' ג"פ סי' י"ט דדווקא ביצא הקול שיש עדים גמורים דעת כמ"פ להחמיר ולהמתין אבל בדליכא אלא ע"א מאן לימא לן להצריך להביא העד לב"ד ולהאמינה כיון דבלא העד אינה נאמנת ע"ש ועיי' במרדכי ספ"ב דכתובות בעובדא דאשה שנאנסה דכיון שנתייחדה אבדה מיגו שלה ואינה נאמנת לומר אנוסה הייתי ואע"ג דליכא עדים בפנינו שנתייחדה נמתין עד שיבואו העדים דדווקא גבי שבוייה מנוולא נפשה וע"ש בביאור הא דאמרו עדים בצד אסתן וגם הביא מירושלמי פ"ב דכתובות דאפילו עדיה בקוסטטין תמתין וגם לשי' ראבי' שם דווקא ברינון בעלמא שיש עדים אין להמתין ע"ש ועכ"פ לכ"ע בנ"ד שהבתולה הודית א"א להתירה להסוברים דחוששין לקדושי ע"א וכמ"ש – רק באופן שי"ל שנתבטל עדותו ע"י הקא"פ ועיי' בתשו' הר"ן סי' מ"ג דבנתגרשה והוא בחזקת פנוי' אפילו אמר הבעל ויצא קול בעיר שיש עדים במדה"י ששמעו ביטול הגט אין נותנים לו זמן לברר הדבר ואין חוששין לדבריו כלל עיי"ש ועיי' תשו' אבקת רוכל סי' קע"ט בדין שבועה שקיבל עליו ח"א ואמר שהי' בתנאי ואמרו שיש עדים שיודעים להיפוך צריכים לברר והביא ג"כ מפ"ק דקדושין הנ"ל ור"ן שם דגם בקלא דלא איתחזיק בב"ד אביי ורבא לא ס"ל כר"ח ודווקא בשבוייה הקילו וכ"ה בטוא"ע סי' ל"א בשם הרמ"ה ומכ"ש בהוחזק הקול בב"ד ע"ש. סי' כ"ח לה"ה הרה"מ מו"ה זאב האלפערט נ"י שו"ב דקהל יראים דק"ק מאקאי אונגארן

מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו בדבר המצוי בבהמות שמינות לאחר שמנקרים הקרום מעל הטחול כנהוג נשאר עוד תחת הקרום חלב הרבה מתחת הקרום על גוף הטחול ונסתפק אם הוא בכלל שומן וחלב טהור וא"צ לנקרו או שהוא בכלל חלב טמא. והנה רו"מ הביא ראי' מחולין ח' ע"ב דלא ליסחיף איניש כפלי עלוי בישרא משום דדאיב תרבא ובלע בשרא ופירש"י דאינו נבלע כ"כ שיהי' זב לבשר שתחתי' מפני שהקרום שעל הכסלים עב וחזק הוא א"כ בנ"ד שהקרום שעל המחול דק וקלוש מאוד הוא י"ל שנבלע החלב הכרס דרך הקרום והוא תמוה דא"כ יאסר בשר הטחול היכי דליכא שום חלב מתחת להקרום ובע"כ דליתא וז"ל הא"ז פג"ה סי' תמ"ח בהא דפירש"י בקרמא שע"ג הכוליא דעלאה הוא חלב ממש שע"ג הקרום תתאה הוא קרום הדבוק לכוליא וקשה לריצב"ש הא קרום קתני ועוד דאם הוא חלב ממש הוא אסור דהוי חלב שעל הכליות ונראה לריצב"ש דעלאה היינו קרום שעל החלב ושעל הכליות ותתאה היינו קרום הסמוך לכליות שתחת החלב ואע"ג דבטחול אין חילוק בין קרמא עלאה לקרמא תתאה של חלב שע"ג הדד היינו לפי ששם חלב יותר מדאי ודומה יותר מן החלב עצמו ושוב מצא בפירש"י אחר כדברי' וכן כתוב בו עלאה חלב ממש שעל הקרום ועליו קרום דק חופה למעלה עכ"ל ומזה נראה דמה שיש עוד תחת הקרום התחתון אין בו איסור ובב"י סי' ס"ד הביא בשם ס' העיטור שיש לנקר ראש הגיד שבתוך הטחול ומושך אותו ונמשכין עמו ג' חוטין שבתוכו וראיתי לאבא מארי ז"ל שהי' נזהר שלא יפסוק שום חוט מהם ואפשר שטעמו מדאשכחן בחוטין שבעוקץ שאעפ"י שהן נבלעין בבשר צריך לחטט אחריהם ה"ה בחוטי הטחול שטעם איסורן של אלו ושל אלו שוה ונראה דהיינו מפני שראשי החוטין סמוכין לחלב אלו לחלב המכסה את הקרב ואלו לחלב שעל הכסלים עכ"ל ולכאורה מדלא נקט משום שסמוכין לחלב שע"ג הטחול עצמו אסורין הי' נראה דהחלב טהור והא דלא נקט שסמוכין לקרום והחלב שע"ג הקרום י"ל דהקרום מפסיק אבל יש לדחות וקצרתי וגם הראיי' שהבאתי מדברי הא"ז יש לפקפק דמיירי בסתם בהמות כחושות שאין מתחת לקרום כלום ובב"ח סי' ע"ד העתיק בשם הגש"ד טחול אם ניטל החלב והקרום שעליו ועם הגיד שבתוכו מותר לבשלו וע"ש מ"ש בפירושו והי' נראה דהקרום הוא שע"ג החלב י"ל דתיבת שעלי' מוסב על הטחול והאמת יורה דרכו דמדנקט הגש"ד שבטו"ז סי' ע"ד שיש בו חלב טהור היינו שמתחת לקרום בבהמה שמינה ולא בכחוש הוא החלב טהור שתחת הקרום ומ"ש רו"מ שהטחול עצמו שומנא הוא אינו נראה דאף דשומנא הוא מ"מ אין לו מראה שומן כלל וגם מ"ש רו"מ מדברי או"ה וטו"ז רסי' מ"ו דבטחול אין החלב סותם לפי שצריך שיעור בע"כ דהיינו חלב הטהור שע"ג הטחול דאל"כ בלא"ה אין חלב טמא סותם ולכן צדקו דברי רו"מ שזהו שומן ולא, חלב וא"צ לנקרו ובכ"ז מחומר הענין ידרוש עוד לרב מובהק במדינתכם כי היכי דלימטי' שיבא מכשורא

והנה בכרו"פ כתב דהקרום שעל הטחול אסור רק מדרבנן אבל מהש"ס וכל הפוסקים מוכח להיפוך וכבר השיג עליו בחכ"א כלל כ"ח דין ה' והצדק עמו. סימן כ"ט להרב החריף מו"ה יוסף רייכמאן ס' מזבאריז

מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו בהס"ת שנבדק בשם הקודש הה"א להוא"ו דיבוק גמור כזה הו אם מהני תקון לגרור הדבק שבין לאות והנה מ"ש מדברי נו"ב מ"ת סי' קס"ט דבנדבק אחר כתיבה אין להתיר ע"י גרירה, הנה בשו"ת יד אלי סי' מ"ו נחלק בזה עם ס"א ובתשו' מאיר נתיבים סוסי' י"ד פסק דאין חילוק ובכל גווני שרי לגרור וגם בחידושי רע"א לאו"ח סי' ל"ב קט"ז העלה דכיון דהוי ספק משום ב' תירוצים שבב"י הוי ע"מ לתקן ושרי למחוק וכן ראיתי בקונ' תורה מציון סוברת ד' סי' כ"ג שנדפס תשו' הגאון רי"א מקאוונא לחלוק ע"ד הנוב"י ולהקל בכל גווני אולם בתשו' גבורת אנשים לאבי הש"ך סי' ח' מפורש