מהרש"ם חלק ג שנ

בכשרות ע"ש וא"כ יש לתלות הזנות באותן שאיתרע חזקת כשרותן ולא בישראלים כשרים מיוחסין

וגם יפה כ' רו"מ דכיון דאיכא רגל"ד דזינתה מהבחור ע"י עדות האשה השכינה וגם חשבון ט' ירחים מכוונים לזמן ההיא אין לחוש יותר ואני מוסיף ראי' מש"ס דמכות כ"ג ב' כיון דחשיב ירחי ויומי ואתרמי דחזינן מחזקינין דלא חזינן לא מחזקינן ואף דהתם הי' ביאה גמורה והכא רק דיומא כבר הביא רו"מ מהב"ש סי' ד' סקמ"ח בשם הב"ח דדמי להדדי והן אמת דהב"ש חולק עליו מ"מ הוא סניף גדול גם יש לדון מטעם קורבה דאף דרוב וקרוב רובא עדיף מ"מ הבא הוי קורבה דמוכח ובמקומו דעדיף מרובא כנודע מדברי הרמב"ן ב"ב ובתו"ח לב"ב כ"ג שם ועיין במרה"פ על הירושלמי בפ"ב דב"ב ה"ו ורפ"ז דשקלים ה"א והכא דהוי באותו בית וגם רגל"ד י'. דמהני הקורבה כמו רוב ואיכא תרי רובי ועמ"ש בדע"ת סי' מ"ח סקל"ט שו"ר בח' ח"ס סי' ט' שהעיר בענין קורבה אלא שלא הביא מהת"ח ומרה"פ הנ"ל

ומ"ש רו"מ מהא דענ"ב הגם שהאמת כן דאין לחוש לענ"ב בעלמא וע"ע תשו' מהר"ם שיק א"ע סי' ט"ו בביאור ד' הח"ס שלא יסתרו זא"ז. מ"מ הכא הרי אמרה בתחלה שהוא באונס מעכו"ם ושאחד"א ואף שלא אמרה בב"ד כבר הוכיח בתשו' צ"צ סי' צ' מתשו' מהרי"ן דגם בכה"ג מהני ושם סי' ק"ד ביאר דגם באמתלא אם יש לחוש דאלפוה לשקר ל"מ גם אמתלא א"כ הכא י"ל דמה שחזרה בה כדי שלא תיפסל לכהן למדוה כן ול"מ האמתלא כלל ובכה"ג לגרע האמתלא ולהחזיק דיבורה הקדום דשאחד"א י"ל דלכ"ע אמרינן ענ"ב דעכ"פ האמתלא שלה נגרעה ע"י חשש זה, ומ"ש רו"מ דבנ"ד תורה בה עוד קודם שנשתדכה לכהן אכתי י"ל דלמדוה לשקר כדי שלא תפסל לכהן ועתוס' כ"ב קל"ד ותומים סוסי' פ"ב בכ"מ אות ל"א ל"ב. אבל נראה דכיון דלאו כ"ע ד"ג אין לחוש לכך ולכן כיון שחזרה בה קודם השידוך מהני שפיר אמתלאתה דכיון שכל דברי' הי' רק עם הנשים והם בודאי לאו דינא גמירי ולא עלה בדעתם כלל שתשתדך לכהן ושאסורה לכהן אם נאנסה ע"י עכו"ם טפי מע"י ישראל ורו"מ הביא מהחמ"ח סי' קט"ו ס"ק כ"ב וב"ש סקכ"ד דאין לחוש באיסורין שמא למדוה לומר כן

גם י"ל דכיון שמה שאמרה תחלה שע"י עכו"ם נאנסה הי' רק בפני אמה חורגתה שהיא מנשים השונאות זא"ז ואינה נאמנת לנגדה ועתה אחר שחזרה בה גם אם היא תודה שאמרה כן הרי תאמר גם אמתלא שלה והפה שאסר וכו' אך בזה יש מקום עיון אם מהני מגו במקום שאחד"א ועקצה"ח סי' ל"ד וסי' פ' ובשו"ת ב"א חא"ע סי' א' הביא כמה סתירות והעלה דהיכי שהדבר נוגע גם לאחר ל"מ מגו כלל נגד שאחד"א ע"ש וה"נ בנ"ד

ולפמ"ש בתשו' שב יעקב דהיכי שלא ידע אם יש איסור עי"ד לא אמרינן שאחד"א יש לצדד גם בנ"ד אך בקצה"ח סי' פ' סק"ב חולק עליו

עוד יש לדון דליכא בזה משום שאחד"א לפמ"ש הט"ז בא"ע סי' קנ"ב סק"ח דל"ש דין שאחד"א אלא היכי שיש בשעת דיבורה איסור מחמת דיבורה אבל אם בשעת דיבורה ליכא איסור עי"ז ל"ש לומר שאחד"א ע"ש וכדבריו נראה מהראב"ד פ"ח מלי"ב ה"ט ע"ש כמ"ש ולא נתקבלו דברי' כלל ועמ"ש בדע"ת סי' א' סקע"א א"כ י"ל דהכא שהיתה מעוברת ואסורה בלא"ה להנשא עד אחר ימי עיבור והנקה א"כ לא הי' אז נ"מ לדין משום זונה לכהן ולכן ל"ש שאחד"א אבל י"ל דנ"מ שיהי' ב' איסורים וגם היכי דאאחע"א הרי נ"מ לקברו בין רשעים גמורים ובפרט דכל דין מעוברת רק מדרבנן ומשום זונה איכא איסור תורה וגם יש דיעות דגבי עכו"ם ליכא דין מעוברת חבירו כנודע ובצירוף כל הטעמים שכתב רו"מ והוא צורך שעה הנני מסכים עם רו"מ להתירה לכהן ויושיב רו"מ ב"ד של ג' וישאלו הבתולה שתאמר האמת אחר האיום וגם תאמר האמתלא בפיה כמ"ש התב"ש סי' א' ואז יתירוה

ובמ"ש מדברי הט"ז סי' קנ"ב שו"ר שמדברי הב"ש סי' מ"ח סק"ד מוכח להיפוך אך לפמ"ש בת' תו"ח למהרח"ש ח"ג סי' נ"ב דבאמרה בפני ע"א אפי' הוא חכם העיר אם חזרה בה ליכא משום שאחד"א והביא שכ"ה בת' מהריב"ל ח"א דף כ"ב וכ"ה בתשו' פ"י חא"ע סי' א' וה"נ בנ"ד שאמרה כן רק בפני חורגתה. סי' שמ"ו שוכ"ט לכבוד ידידי החריף ובקי העדני העצני מו"ה צבי הירש הלוי נ"י

מכתבו הגיעני וכן באו ת"י חי' הריטב"א על ז' מסכתות ותש"ח לו

וע"ד הדו"ד בעשיר א' שמת והניח בנים ובנות, וא' מבניו הי' חייב לאביו חוב בע"פ ב' אלף ושני מאות רו"כ ותובעים היורשים שישלם החוב לקופת הירושה והוא טוען כי לאשר בדתוה"ק אין הבנות יורשות ועפ"י דד"מ יקחו חלק והוא גזל והוא תופס סך זה מחלק הבנות שעולה חלק כל אחת הרבה יותר מזה

והנה רו"מ האריך בדברי החת"ס חו"מ סי' ק' בהאי דשיירא שבא גייס וטרפה אי דוקא אם כבר טרפה ובד"ז כבר הארכתי בחבורי משפט שלו' סי' קפ"א והבאתי מתשו' בש"ר סי' רי"ט בשם תשו' הר"פ דדוקא בטרפה אבל בטור וקיצור פסקי הרא"ש גרס לטרפה והבאתי דברי החת"ס ושם ס"ב הארכתי בדברי הרמ"ה שהביא רו"מ, ובדברי המאירי ובקונ' משמ"ש שנד"מ (ונמצא בקהלתו אצל ר' פייביל ראזען שהוא הי' המדפיסו) הבאתי מתשו' גו"ר הספרדי שפסק דדוקא בטרפה והבי' ראי' מדברי רי"ו שהובא בסי' צ"ז סכ"ד ע"ש וע"ש בתומים, והנה מה שהשיג רו"מ ע"ד החת"ס מהא דב"ק קט"ו ב' דבא"י להציל גם בעודן בידו א"י לחלל עליו מע"ש כבר העיר בזה בנה"מ סי' שס"א סק"ב, שו"ר שהביאו רו"מ בעצמו אח"ז, ועי' חת"ס סי' קנ"ה באמצע התשו' דיא"ש זה כהפקר וג"ז הביא רו"מ אח"ז ומ"ש רו"מ מדברי האו"ז יש לפקפק קצת, ועכ"פ דבר זה הוא מחלוקת הראשונים ובחבורי שם הבאתי מדברי המרדכי וגליון אנשי שם שבדק בכל הספרים דהגירסה וטרפה ועתה ראיתי שגם רו"מ הביאו

גם מ"ש מהתוספתא שיאמר בפני ב"ד גם מזה הבאתי בחיבורי סי' קפ"א וגם מפי' המג"א על התוספתא, אבל רו"מ הביא לנו מדברי האו"ז