מהרש"ם חלק ג שלה

ש"ה בית ג' שהר"א בבדה"ב ס"ל כרש"ל ועי' בב"י סוסי' צ"ב בשם מ"כ בדין העמידו קדירה בתוך חלב שנטף מנר ובד"מ שם וי"ל דהמ"כ סובר כרש"ל ע"ש ותבין אבל כיון שדעת כמ"פ כרמ"א ועי' תוס' זבחים צ"ו רע"א דמוכח ג"כ כן וכ"ה ברדב"ז ח"א סוסי' ר"י א"כ גבי בב"ח עוף דרבנן בודאי יש להקל א"כ לפימ"ש הש"ך סי' פ"ז סק"ל דבב"ח דרבנן ל"ה איסור מחמת עצמו וע"ש בח"ד ועי' בשפ"ד סי' ק"א סק"ג להיפוך ודבריו צ"ע כמ"ש במקמ"ח שם וע"ש במש"ז סק"ג וסק"ד ובפתיחתו לא"ח הנהגת או"ה סדר ב' אות ל"ד בזה א"כ לפימ"ש הש"ך סי' ק"ה סקכ"א דגבי בליעה לא אמרינין אדמיקר לי' בלע כ"ק א"כ הקערות מותרות ואף שהמנ"י חולק וע"ש בשפ"ד יש לצרף דברי הח"ד סקט"ו דגם בלוע שמן בחתיכה אין נבלע בכלי ואף שבמק"א השגתי עליו וגם בשו"ת ב"ש סי' קס"ח חולק עליו מ"מ חזו לאצטרופי במקום הפ"מ ועמ"ש בדע"ת סי' כ"ב סק"ו בשם תשו' כ"ס דהיכי דמותר לבטל בידים לא אמרי' חנ"נ ובשם פמ"ג דבתרי דרבנן מותר לבטל א"כ בנ"ד שהוא בב"ח עוף ודרך טיגון דלשי' כמ"פ דרבנן (ועי' פר"ת סי' פ"ז סק"ב שדחה ד' האוסרים ובמק"א הבאתי מתוס' ברכות ל"ז ב' ד"ה חביצא ורש"י סנהדרין כ"א א' ורא"ש פ"ב דפסחים סי' ז' ועי' כ"ס שם וטט"ו תליתאה סי' קפ"ו ואכמ"ל) וא"כ בתרי דרבנן ל"א חנ"נ א"כ פשי' דהוי רק בלוע א"כ יש צד להתיר הקערות ובפרש דלשי' כמ"פ גם בכלי שא"א לקולפו מותר ועי' בקו"א של הטו"ז לסי' ק"ה מ"ש בזה דאי איכא עוד דעה להקל יש לצרף שי' הסוברים דבדא"א לקלפו שרי ע"ש ובפרט בב"ח ועי' ביא"פ סי' צ"ב ותשו' רע"א סי' קפ"ג ונודע מ"ש הח"ס סי' צ"ה דגם בדבר גוש יש להקל ובתשו' ר"מ שי"ק סי' קי"ג דבעירוי שנפסק הקילוח יש להקל בכלי פארצליין להגעיל ג' פעמים א"כ ה"נ בנ"ד יש לעשות כן אחר שכבר שהו מעל"ע בצירוף דברי המקילים בכלי פארציליין. סי' של"ג להרב מו"ה אשר זעליג מניער פעריל נ"י מו"צ דק"ק מיכלפאליע ברוסיא

מכתבו הגיענו וע"ד שאלתו באחד שנשא גרושה ביום ד' והי' חופת נדה וחל טבילתה בליל שבת קודש ונתייחדו בע"ש אם מותרת לטבול בליל שבת ורו"מ השיב לפום ריהטא להקל וערערו עליו (ורו"מ הביא דברי החמ"ח סי' נ"ה וסי' ס"א ומג"א סי' של"ט וב"ש סי' ס"ד ושב"י סי' ס"ז ותו"ש סי' של"ט שם וב"מ סי' נ"ה שהובא בפת"ש שם וסד"ט סי' קצ"ז ודברי הטו"ז יו"ד שם ואה"ע סי' ס"ד והגהת הטו"ז שם) וכבר ראו עיניו דברי האחרונים בזה אבל הנה מצאתי בתשו' פ"י להמג"ש ח"א א"ע סי' ג' שהאריך בזה והוכיח מדברי העיטור ועוד כמ"פ דאם נתייחדה קודם הלילה אפי' בנדתה מהני להתיר לטבול בליל שבת ע"ש ובשו"ת גא"י חא"ע סי' י"ב הביא מתשו' ריב"ש סי' קל"ה וממהרי"ט חי' כתובות ושדה יהושע על הירושלמי להקל ופי' דברי ירושלמי בע"א אך שהוא לא רצה להקל שם רק היכי שלא קיים עוד פו"ר ע"ש אבל גם הוא לא ראה דברי תשו' פ"י הנ"ל ומצאתי בס' אגודת איזוב תשובה ארוכה ומסיק להקל אם הי' יחוד קודם שבת כדעת המ"ב ועי' תוי"ר א"ח של"ט שהביא מירושלמי פ"ב דברכות שמותר לבא על אלמנה בשבת וסותר להירושלמי שהביאו הפוסקים

, ומ"ש המג"א בשם מהרי"ל שיש סכנה הדבר פשוט דהיינו רק באלמנה כדמוכח מזה"ק פ' משפטים שרוח בעלה מקשקש בה ועי' תשו' חיים שאל ח"ב סי' י"ט ועי' שד"ח מערכת אישות סי' א' אות ד' והמעיין במהרי"ל ימצא שהביא בשם מהר"ז רונקיל שהעידה אשתו בשמו להקל והקשיבו הזוג אלי' וטבלה האלמנה בליל שבת ובא בעלה עלי' ומאותו לילה נחלש החתן ומת בחצי שנה ואח"ז שאל למהר"ז עצמו והראה לו שכ"ה בתשב"ץ ואגודה ע"ש ונראה מזה שלא חשש מהר"ז לזה או דדוקא בליל שבת שייך ד"ז ועכ"פ בגרושה אין שום חשש ולכן יפה תורה רו"מ אפי' לכתחלה ובפרט בזה"ז שהדור פרוץ בעוה"ר ויוכל לבא למכשול ח"ו וכבר כתב בשו"ת דבר שמואל למהר"ש אבוהב שיש לחפש קולות בענינים כאלה להציל ממכשול עון ולכן יש לסמוך על המקילים

ומה שהקשה בהא דאו"ח סוסי' ל' בהתפלל מעריב שלא יניח תפלין מדברי הטו"ז סי' ת"ר כבר העיר בס' החיים למהרש"ק ז"ל בזה ע"ש סי' ת"ר בזה. סי' של"ד להרב מו"ה יהושע העליר נ"י מו"צ דק"ק סטריא

מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו אם מותר לשבור הקרח שנוהגים מחזיקי הזאדע וואסער ליקח בשבת ולשבור הקרח לחתיכות ונותנים לתוך הכלים כדי לצנן את המים והביא מהא דסי' ש"כ ס"ט דהשלג והברד אין מרסקין אותן כדי שיזובו מימיו אבל נותן לתוך הכוס והביא מדברי האחרונים ומהח"ס או"ח סי' פ"ט והנה כל דברי הפוסקים הם בקרח שלא הוכן לשם כך והוא שובר הקרח שבנהר או באר או שנקרשו מים בכלי שלא לדעתו בזה ס"ל להח"ס דאף היכי שמותר לשבר מ"מ אסור לטלטלו אבל בקרח שהכינו לשם כך בודאי שרי בטלטול וגם אינו מתכוין שיהי' נימס למים שהרי אדרבא רוצה שיתקיים הקרח כדי שיצנן הכלים העומדים סביבו דאם נמס למים הוא מתחמם וא"י לפעול פעולתו לצנן הצנצנת ושייכי בזה הטעמים שכתב הב"י שאינו מתכוין שיזובו המים וגם הולכין לאיבוד וגם אינו משברות לחתיכות קטנות ודקות ברש"י שבת נ"א ב' מבואר דדוקא לחתיכות קטנות כדי שיזובו מימיו אסור דדמי למלאכה מפני שמוליד בשבת ועי' בטו"ז סי' תק"א סק"ב שחילק בביקוע עצים בין דקין מאוד דשייך בי' טחינה ובין חתיכות קטנות שאינם גדולות אבל אינם דקים מאוד ע"ש וה"נ בזה לענין הקרח וכבר חלקו הא"ר ותו"ש על המג"א שכתב דבנהר או באר אסור לשבור הקרח ובס' תו"ש הביא מתשו' שב יעקב דקרח דינו כמים לכל דבר ואין עליו דין מחובר כלל ובס' קני המנורה הוסיף דאף שהמרדכי הביא ראי' להתיר