מהרש"ם חלק ג שלג

סי' ע"ה אבל י"ל דזהו כשמחויב לישבע אז אינו פוטר אלא משבועה ולא מח"ס אבל כשנתחייב רק בתק"כ י"ל דפוטר לגמרי ובמק"א הבאתי מתשו' תשב"ץ ח"א סי' קנ"ו דמוכח דע"מ פוטר גם מח"ס אך לפימ"ש בתומי"ם ונה"מ סי' פ"ז דהיכי דהתובע בא רק בטענת ספק הע"מ פוטר גם מקב"ח אין ראי' משם אבל מדברי הש"ך סי' קכ"א סקל"ח מוכח דבכל גווני אין ע"מ פוטר מח"ס ובזל"א הספרדי חו"מ אות ש' הביא בשם כנה"ג דהיכי דחייב רק ח"ס ויש לו ע"מ פטור לגמרי ובתומים רצה לחדש כן מסברא וכתב שהוא דוחק ולא הביא דברי כנה"ג ובס' בני חייא סי' ע"ה סק"א הביא בשם מקור ברוך ולח"ר דע"ע פוטר גם מח"ס ועי' בתשו' שבעט"צ לסי' פ"ז ותשו' אבני זכרון לחו"מ סי' ו' ולכן יש מקום לומר דבנ"ד יפטור גם מח"ס ועכ"פ אין להטיל קב"ח לנוכח לכ"ע

והנה עוד יש לעורר בזה. אם הנאמן שלו נחשב לעד כי הנה בבאה"ט סוסי' ל"ח הביא סתירה ברדב"ז אם משרתי הבית כשרים להעיד וכ"ה בכנה"ג רסי' ל"ג וכ"ה באה"ח פ' שלח דמשרת פסול להעיד אבל בתומים רסי' ל"ג הוכיח מהרמב"ם דשכירו ולקיטו כשר להעיד וסיים שכן עמא דבר וכ"פ בס' יד המלך על הרמב"ם פ"ג מגזילה אך בעט"צ סי' ל"ג כתב דבזה"ז יש לפסלם ובס' שושנת יעקב שם כתב דנאמן בגוף העסק דינו כשושבין וגרע טפי והכל לפי ענין הנגיעה ועי' בס' עין זוכר מערכת ע' סי' י"ד ואינו תח"י כעת [ועמש"ל חלק ז' סי' כ"ה בזה] ומנהגי לדון לפי ענין האיש אם הוא אדם כשר וי"ש אני מקבלו לעד ועי' תשו' הרשב"א ח"א סי' תקס"א באמצע התשו' ובנ"ד שאינו בדבר הנוגע בגוף העסק אלא בתביעה של ממון בעלמא נראה דלכו"ע כשר להעיד אם הוא אדם כשר. סי' שכ"ט להחריף מו"ה קלמן צוקערמאן נ"י נכד להגה"צ בעל עץ הדעת טוב ברודניק

מכתבו הגיענו וע"ד שאלתו ששמו קמחא דפסחא של שמורה בשק הנכבס בחלב חטה שקורין קראכמאל וכבר אפו מצות מהקמח ורו"מ הביא מס' תמ"ב ושו"ע הרב בקו"א דחיישינן שמא יפרך פירור והוי יבש בלח ול"מ ביטול אבל הח"י כתב דבשקין שלנו אין דרך להתפרר וצידד רו"מ דגם הרב ז"ל לא תחמיר אלא לכתחלה והנה אני מצאתי בתשו' רדב"ז חלק ששי סי' ש"א ק"כ בדין שעשו מצות מקמח שנמצא אח"כ בדופני הנפה בצק דבוק בחוזק שלא יקלף אלא בסכין והשיב דגם להרמב"ם דסובר דחוזר וניער אי לא דמסתפינא אמינא בנ"ד אחזוקי איסורא מספיקא שמא נתפרר לא מחזקינין ועוד דהוי סד"ר דהא דאמרי' חו"נ בפסח הוי רק חומרא דרבנן ועוד דכמ"פ חולקים על הרמב"ם וס"ל דלא אמרי' חו"נ בפסח וא"כ נתבטל קודם פסח וכיון דהוי ספק שמא לא נקלף כלום ולא נתערב מן החמץ לתוך הקמח כלל ולכן יש להתיר עכת"ד והרי התם ג"כ חשש יבש בלח ואפי"ה התיר ובע"כ דס"ל דע"י הלישה ואפי' מתפרר ומתבטל שפיר וה"נ בנ"ד ואף דהתם הי' הבצק דבוק בחוזק הרי החשש הי' שמא הי' דבוק עוד ונתפרר בקל לתוך הקמח ועוד דגם בנ"ד הרי ידוע שהחלב חטה שבזמנינו דק מאוד הנדבק בהשק ואינו מתפרר כלל כמ"ש הח"י וכן נראה בחוש ואם יתפרר הוא כקמח בעלמא וא"כ שייכי כל הטעמים שכ' הרדב"ז וגם נוהגים לרקד הקמח קודם לישה ועי' בח"י ושע"ת סי' תנ"א סקל"ו בדין רקדו הקמח בנפה של חמץ ומ"מ לענין מצות שמורה אין נכון ליקח קמח כזה כמ"ש כה"ג המג"א סי' תס"ו סק"ט בשם מהרמ"ל וכ"ה בב"י סי' תנ"ה בשם רשב"א לענין מלח וכה"ג כתב הב"מ לאו"ח סי' תנ"ג ס"ח וסי' תס"ו ס"ד דבכל צד ספק יש להחמיר לענין מצות מצוה ובתשו' שו"מ הביא סמוכין מהרמב"ן וריטב"א רפ"ק דחולין לענין ס"ט ברה"ר דבמוקדשין דבעי' שימור כל ספק אסור ועמ"ש בפתיחת חיבורי דע"ת אות ה' בזה. סי' ש"ל להרב מו"ה אשר זעליג אפטאוויצר נ"י אבד"ק אזערנא

ע"ד השידוך שנתקשר בחור א' עם בתולה וקבעו זמן נישואין בחדש אלול שנה העבר וטרם בא הזמן נסע החתן לאמעריקא וכמ"פ דרש המחותן אחריו ודחו אותו שיבא לביתו ועתה רוצה המחותן לעשות שידוך אחר והנה לא ביאר כת"ר אם הי' ההתקשרות בסתם ואח"ז קבעו הזמן נישואין או שמתחלה בההתקשרות קבעו הזמן כמבואר ד"ז בש"ך חו"מ כ"א ונה"ך יו"ד רל"ו ועי' תשו' נוב"י מ"ת יו"ד סוסי' ר"ד שאם נעשה בסתם צריך עכ"פ התראת ב"ד – אולם גם בנעשה מתחלה בקביעות הזמן מי יודע אולי הסכימה הכלה שיסע לשם ואם אולי יבוא ויטעון כן או יברר כן ולכן אם באפשר לשלוח לו לשם התראת ב"ד בזמן ב"ד שיבא תכף מה טוב ואם לאו עכ"פ תקבל הכלה בחרם שנסע שלא בהסכמתה ואז יוכל להתיר להם שיעשו שידוך אחר ועי' תשו' בר"א חיו"ד סי' ע"ב באורך כנלפע"ד וע"ש בנוב"י שהביא ג"כ מיו"ד סי', רכ"ח סמ"ג שהביא רו"מ

ומה שתמה בהא דח"מ סי' רל"ב סי"א דמשמע גם בטריפה מעצמה הוא כן והא הוי חזקה שלא נתבררה, לפיענ"ד פשוט מפני שהטור הסכים לדעת הר"ש ותי' ב' של הרא"ש בחולין דלדידן דאזלינין בתר רובא הוי חזקה שנתבררה ונודע דבהוחזק הרוב גם לממון אזלי' בתר רובא וה"נ בנ"ד סי' של"א להרב מו"ה שמעון צבי ווייגער נ"י אבד"ק קריפטש

מכתבו הגיענו ובדבר שאלתו שבשעת הגבהת וגלילת הס"ת ע"י שגללו ומשכו שניהם יחד נקרע הס"ת הגליון עד תוך האותיות כמה שיטות אם צריכים כפרה הנה יפה הביא רו"מ מהא דיו"ד סוסי' ש"ם דדוקא בנשרף בזרוע וה"ה בנקרע ורמז להח"צ סי' י"ז ושב"י ח"א סי' פ"ד ואך דלפימ"ש הח"צ בנ"ד שראו בעיניהם י"ל דדמי לרואה יציאת נשמה דחייב לקרוע ובפרט אם הי' בפשיעה קצת וי"ל דבנ"ד הוי כטעו בדבר מצוה ועשו מצוה דפטורין שהרי הי' מוכרחין לגלול הס"ת, ומ"ש רו"מ מהא דשנים שעשאוהו ורמז להתבו"ש סי' ב' יעוין