מהרש"ם חלק ג שיט

בשמו ושם עירו סגי ובהצטרף סימני גופו אפי' בינונים לכ"ע מהני כסימן מובהק וע' בשי"ק על הירושלמי פ"א דנזיר ה"ב בד"ה הריני כשמשון שהוכיח מדברי הרמב"ם פ"ד מנזירות שפסק דהאומר הריני כשמואל הרמתי או כשמואל בן אלקנה ה"ז נזיר עולם ולא אמרינן שמא נעשו מעשים אלו לאיש אחר ומוכח דבשמו ושם עירו או שמו ושם אביו סגי ואינו נאמן לומר שנתכוין לאדם אחר ע"ש וא"כ הרי בנ"ד עד ג' העיד על שמו ושיש לו אב בכפר סמוך לזאלישטשיק והשני העיד על שמו ושם עירו ושניהם מעידים על סימני גופו ושערותיו וסגי בדברי כל א' מהם דאיכא בדברי כל א' מהם שלשה הוכחות וגם יעוין בשו"ת ספר יה יהושע סי' ע"ד ושו"ת נחלת אבות לבעל שע"מ סי' כ"ה וימצא סמוכים גדולים להתיר בנ"ד ולא באתי להעתיק דבריהם כי הספרים מצוים וגם יעוין בשו"ת איגרא רמ"א סי' ז' וסי' ח' שהעלה דאם נמצא שינוי והכחשה בגוף עדות העד שא"צ להעיד אין השינוי פוסל כלל ותולין בטעות ושכחה דהוי מלתא דלא רמיא ע"ש באורך ומכ"ש בנ"ד. והנה מ"ש רו"מ בענין החיפוש יעוין בתשו' פנ"י ח"א חא"ע סי' י"ג מ"ש בביאור דעת תשו' הרא"מ בענין זה דבכה"ג שלא נודע זמן יציאתו מעירו עפ"י עדים קשה מאוד החיפוש אלא דכיון שלא הי' זקן הרבה יש להקל ע"י דרישה וחקירה מאנשי העיר וע"ש שהעלה דאף שכפי עדות האשה א"א להתיר מ"מ מהני עדות הנכרים שהם רוב לנגדה להתיר דבפסולי עדות הולכין אחר הרוב יעוש"ה ומכ"ש בנ"ד דיש לנגדה עדים כשירים ובזה נראה דאף שכפי עדות הדאקטור בהבוך נראה שלא מת בתוך השפיטאהל שהרי דרכו לכתוב שם את כל היוצאים בין חיים בין מתים ותמהני על רו"מ שלא העיר בזה כלל אך לפמ"ש העדים נאמנים לנגדו ולנגד האשה גם היכי דאין העדים כשירים ומכ"ש בנ"ד שהם עדים כשירים נגד פסולים ויש כמה אומדנות דחזי לאצטרופי ואחרי שכבר הסכים עמו מחו' הרב הה"ג מטשארטקוב ז"ל וגם עשה חיפוש והכרזה עבור זה ודעת רו"מ להקל גם בלא"ה לכן גם אני מסכים עמהם להתיר את האשה מכבלי העיגון ולקיים מצות חליצה. סי' שי"ב עי' מפתחות. לש"ב הרב המופלג מו"ה יעקב סעליק נ"י מבאטישאן מז וכעת דומו"צ בק' דאראהאי

מכתבו הגיעני ובדבר מה ששאל שהמנהג לכתוב בגיטין בראראהאי מתא דיתבא על נהר בהאי ועל נהר יעזר וזה כמה שנים שהנהר יעזר נפסק לגמרי כמו פרסה רחוק מהעיר ורו"מ הביא מדברי הרמ"א סוסי' קכ"ח ודברי משפטי שמואל שהובא בבאה"ט דנהר שלפעמים נפסק אם ברוב ימים המים מצוים בו עוד שם הנהר עליהם ומוכח דאם נפסק לגמרי בטל שמו ולכן דעתו נוטה שלא יכתבו נהר זה ואין לחוש ללעז גיטין הראשונים וכמ"ש הב"ש בשם תשו' מהרי"ל בדין נוסף נהר חדש דאין לחוש ללעז דאית לי' קלא וא"כ ה"נ בנ"ד וגם יש נהר א' ששמו זיזיע שהמים בתוך העיר ולא כתבוהו עד עתה ולא נודע הטעם ונסתפק אם יכתבוהו עתה או אולי יש לחוש בזה ללעז גיטין הקודמים עכת"ד

והנה בדין נהר יעזר הדבר פשוט כמ"ש רו"מ דדוקא אם רוב הימים מצוים מים י"ל דשם נהר עלי' וכמ"ש המשפש"מ ובאה"ט הנ"ל ואני מצאתי ראי' לזה מש"ס דב"ק דף ס"א ע"א עברה גדר וכו' או נהר פטור רב אמר נהר ממש ושמואל אמר ארותא דדלאי מ"ד נהר ממש אע"ג דליכא מיא וכו' ובתוס' שם דבנהר יש בו קרירות מים שעוברים בו תמיד ומוכח דעכ"פ גם בשעה שאין המים עוברים בו נקרא בשם נהר וגם העירוני קצת מש"ס דב"מ דף פ"א ע"ב אזיל באורחא דנהר פקוד וכו' ומיהו ליכא מיא וכו' ובאס"ז שם בשם ריטב"א שהנהר דרכו להתייבש לפרקים וזה נראה דלא כמ"ש הג"פ ס"ק ל"ז דאם בשעת כתיבת הגט פסק הנהר אין לכתוב דיתבא על נהר ולפמ"ש נראה דגם באורך שעה יש להקל בדיעבד אם כתב כן ואולי גם הג"פ החמיר רק לכתחלה בזה והנה הג"פ שם הביא ראי' מדברי הזהר פ' בלק פתורה אשר על הנהר הנהרות מיבעי' לי' מאי על הנהר ודאי הכי הוא דגל חד נהרא קיימא תדיר עכ"ל אלמא דאם הנהר פוסק אין לכתוב דיתבא על נהר וכתב וז"ל ויש לדחות דשא"ה דיש שם נהר שאינו פוסק וע' רשד"ם סי' ק"ד בסה"ג אמנם בעיר שאין בה אלא נהר א' ולפעמים פוסק יכול לכתוב דיתבא על נהר עכ"ל ועיינתי ברשד"ם שם וראיתי שכתב דאם יש ב' או ג' נהרות יכתוב כולם ואם לאו יכתוב הנהר העיקרי והרשום יותר ע"ש ולזה רמז הג"פ דאם אחד פוסק לפעמים אזי יכתוב רק הנהר שאינו פוסק כלל וא"כ היכי דיש ב' נהרות גם המשפטי שמואל מודה דאין לכתוב הנהר שפוסק לפעמים שהרי הג"פ. הביא בתחלה דברי המש"ש הנ"ל וע"ז כתב דבריו הנ"ל ועכ"פ בנ"ד שכבר פסק הנהר לגמרי אין שום ספק כלל דלכ"ע אין לכתוב נהר זה כלל דהא אפי' בפוסק לפעמים דעת הג"פ דאין לכתבו רק אם בשעת כתיבת הגט המים מכסים בו משא"כ בשעה שאין מים וכמש"ל בשמו וגם מלשון המש"ש עצמו שהובא שם לעיל שכתב וז"ל וכיון שבשעת כתיבת הגט המים מכסים וכן ברוב הזמן וכו' מבואר דס"ל כן וגם כיון דבנ"ד יש נהר אחר שאינו פוסק כלל הרי מבואר בג"פ דיש לכתוב רק הנהר העיקרי ומכ"ש היכי דפסק נהר א' לגמרי לכ"ע אין לכתבו אך לענין הגיטין שכבר נסדרו עד עתה יש לדון עפ"י הש"ס דגיטין מ"ב עבדי שהי' כבר ובתשו' מהרי"ט ח"א סי' קכ"ב העלה מזה לענין חתני' שהי' כבר דהוו בכלל המתנה ועמ"ש בחיבורו לחו"מ בשו"ת שבסופו מכמ"ק בש"ס בזה וכעת אני מוסיף להעיר מש"ס דב"ק קי"ט ע"א דפליגי אם נפש בעלי' קאי אגזלן דבעליו דהשתא משמע או דנגזל דבעליו דמעיקרא משמע וע"ע בתשו' מצל מאש סי' מ"ג מ"ש בזה מהא דסנהדרין מ"ד ותוס' יומא נ"א ותשו' מהראנ"ח ח"ב סי' פ"ד דאם כתב בחנות שלו יש לפרש שהיתה מקודם שלו וע"ש מתשו' הריטב"א שבב"י חו"מ סי' קמ"ז מחודש ב' ע"ש באורך ואכ"מ אבל י"ל דמ"מ לא שייך לשון דיתבא דהיינו השימוש בהמים כיון דעתה פסקו המים ואי נימא דדיעבד כשר ודאי דלא שייך חשש לעז כמ"ש בתשו' מהרי"ל סי' ק"ה