מהרש"ם חלק ג שו

חוזר בו אין עליו חיוב לשמור שהרי יוכל לחזור בו אבל ז"א דכל זמן שאינו חוזר בו מחויב לשמור ותדע שהרי גם בשותפין בסתם כל א' חוזר בו ואפ"ה הוי שמ"ב וע' משפ"ש סי' קע"ו סכ"ג ג אם המקבל עסקא יכול לחזור בו וגם גוף ראיית הישויע"ק יש לדחות דהתם בתפס השמגרב באותו דבר עצמו שא"ל השואל לעשותו עושהו לטובת עצמו לתקנת בהמתו אבל בשותפין הרי אף דחלק שלו שומר לטובת עצמו אבל חלק חבירו שומר לטובת חבירו וכן בעסקא אף דהפ"מ עוסק לטובת עצמו מ"מ הפ"פ עוסק לצורך הנותן

והנה בתשו' מהר"ם ב"ב החדשות סי' שכ"ו כתב וז"ל ומה שטוען ראובן שהלוהו שמעון מעות למחצית שכר על משכנות וכו' ונתן לו חלק שהרויח וכו' והמשכנות נשרפו וכו' והשיב דפטור משום דהוי אונס והמלוה על המשכון פטור באונס ע"ש ומוכח דבגניבה ואבידה הי' חייב ול"ה שמירה בבעלים אבל י"ל דכיון דשמעון טען שלוה מהיתומים לכן הוי שמעון ש"ש כיון דראובן לא עסק בהמעות לטובת שמעון ועוד דהא הלוה טען שהי' דרך איסור ריבית ולא פלגא בתפס דובכה"ג בודאי הוי ש"ש כמ"ש הסמ"ע והש"ך ובתשו' ח"ס שהובא בפת"ש ודוקא בעסקא דהוי פ"פ ס"ל להתומים דהוי שמ"ב. ומ"ש מהר"ם ועל המשכנות ממ"נ שמעון פטור י"ל דר"ל בין לפי טענת ראובן בין לפי טענות שמעון ומ"מ בגוף דין התומים הנה בשו"ת מטעמי יצחק להגאון מהר"י אבד"ק אה"ו סי' י"ט העלה דהוי סד"ד וגם בשו"ת גוח"מ ח"מ סי' קכ"ד חולק על התומים ובתשו' שו"מ תליתאה ח"ג סי' מ"ז כתב דסוגיין דעלמא דלא כהתומים וע' תשו' שער אפרים סי' קכ"ב דמלוה על המשכון ברווחים הוי ש"ש אבל כפי הנראה לא הי' בעסקא וא"כ אין ראי' לנ"ד – ובעיקר הדין דנד"ד גם אי נימא דהוי שמ"ב מ"מ כיון שנתן הסחורה ליד שליח כבר העלה בתשו' שב יעקב והובא בפת"ש סי' קע"ו וסי' רצ"א ובנה"מ סי' רצ"א דהוי מזיק בידים דגם בשמ"ב חייב ומה שטען שמעון שגם סחורתו שלח ביד השליח מ"מ הרי ראובן טוען שאינו מאמין להשליח ועוד דכיון דשמעון טוען שאינו יודע שיווי הסחורה לא הו"ל למסרה לאחר ולכן ישבע ראובן כמה היתה שוה וכן ישלם שמעון

ז') ובדבר הגט שאחר נתינת הגט ראו שאות צד"י שבשם העד אין היו"ד מגעת בהקו של הצד"י שהבינו מתשו' נח"א סי' י"ג שהחמיר וס"ל דחתימת העד בכלל תורף לענ"ד יש להקל ובתשו' מהר"ם שיק סי' קי"ט כתב דחתימת העד קיל גם מטופס ועוד דבסי' קכ"ה סט"ז בהג"ה מתיר גם בתורף במקום עיגון ובתשו' נטע שעשועים סי' פ"ד דבניתן הגט גם בלא עיגון כשר כמ"ש בב"ש מהד"ק ודלא כהב"ש במהדורא תנינא ובתשו' מהר"ם איגרא סי' ג' בשם יצחק שהצד"י נשחת ופסק דכיון שניכר ששמו יצחק אלא שיש ט"ס לכן הגט כשר גם בשם הבעל ע"ש ומכ"ש בשם העד ועוד דהא במקום עיגון כשר בטעה או שינה בשם העד ולא בשם אביו ומ"ש הבי"ש ואף דבתשו' רש"ך חולק וס"ל דדוקא בטעה בשם אביו כשר ולא בשמו הנה מצאתי בתשו' ר"י הלוי סי' ל"ד שפסק בפשיטות להקל גם בשמו וכבר כתבתי דאחר נתינת הגט דמי למקום עיגון לכן יש להקל

(ח) וע"ד השידוכין שנלכד החתן לחיל הצבא (ערזאץ ראזערווא) ורו"מ הביא מדברי מחברי זמנינו בשו"ת מנחת שי ושו"ת הרי בשמים שנחלקו בזה הדבר פשוט לענ"ד דכיון דהוי אונס דשכיח ובפרט בנ"ד שנלכד רק להעובדים ב' חדשים ואח"כ רק שבועות בודאי הוא אונס דשכיח והו"ל לאתנויי כמ"ש בתשו' הרשב"א שהובא באפ"ע סי' נ' אך כפי שכתב רו"מ דבנ"ד הי' תנאי שלא יעשו הנישואין עד אחר זמן העמדת הקלאסען הרי הוי כהתנה ותוכל לבטל הקשר וע' תשו' ב"א א"ע סי' ס"ג דאם כבר הושלש הנדן הוי כבא ליד החתן וליכא טעמא דהו"ל לאתנויי אבל בחו"מ סי' של"ד ס"א בהג"ה וסמ"ע סי' ש"י סקי"ב מוכח דהכל תלוי במוחזק והבא להוציא הו"ל לאתנויי וע' תשו' רח"כ סי' י"ט ודבריו צ"ע ואכמ"ל

ט') ובדבר אשה ששמה חנה ונקראת בפ"כ הנה בפתח הנה כבר נשאלתי בזה מרוסיא והשבתי דלכאורה הי' נראה לכתוב האנה דאל"כ י"ל שהוא הנה בחירק תחת ההא וציר"י תחת הנון אבל בב"ש ש"נ אות ה' וט"ג סקי"ב מבואר דיש לכתוב המכונה הנה ובד"ח שם כתב הנא באלף לבסוף ונראה שהוא ט"ס כיון שהשם נצמח מן חנה

יו"ד) ובדבר ראובן שמכר פרה לשמעון באופן שאם תהי' כשרה ישלם לו סך חמשים ר"כ ואם טרפה ישלם רק ארבעים ועתה רצון הקונה להחזיקה לחליבה ושאל כמה ישלם נראה פשוט דכיון דרוב בהמות כשרות מחויב לשלם כפי שהוא הרוב ואף דאין הולכין בממון אחר הרוב היינו אם המוחזק טוען ברי אבל הכא שגם הלוקח אינו יודע שפיר אזלי' בתר רובא דלפמ"ש הפ"י כתובות ע"ה כל טעמא דאה"ב אחה"ר משום דהמוחזק יוכל לומר ברי כנגד הרוב וע' בתשו' הש"מ חא"ע סי' ס' דרך א' נתיב י"ט שקבע מסמירות לזה א"כ הכא שהמוחזק אינו טוען ברי אף שגם המוכר מסופק מ"מ הרוב מסייע לו ועוד שהרי המוכר התנה שיהי' הדבר מתברר אם כה ואם כה וכיון שהלוקח מונע מלהתברר ואינו רוצה לשחטה הוא עובר על התנאי ומחויב לשלם ולכאורה יש להעיר על טעם ראשון שכתבתי מדברי הראבי' ומרדכי שהובאו בט"ז יו"ד סי' ס"א ס"ק כ"ז אך לפמ"ש הברוך טעם בתשו' שבסוף הספר שהשיב להגאון מ"מ דק' לבוב אין סתירה משם ואכמ"ל. סי' ש' להרב המאה"ג מו"ה פינחס ני' מו"צ דק' סקרן במדינת בעסראביע

מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו בגט שנשלח מעיר פאריז והשליח ראשון עשה שליח שני בלא שמו אלא שעושה לשליח ב' את השמש של ב"ד אבל הנה יש כמה שמשים בעיר שהם לפעמים שלוחי ב"ד רק א' מהם הוא ע"פ רוב השליח ב"ד ורו"מ חושש בזה מחשש ברירה ואם יוכל לסמוך למסור הגט לזה שהוא שליח ב"ד ע"פ רוב ואם לכתוב