מהרש"ם חלק ג רפד

ועוד דלא דמ' כלל לתקנה שלא יקדש אדם בפחות מעשרה שהיתה התקנה על גוף הקידושין בזה י"ל דהפקירו ממונו או דאפקעינהו לקידושין אבל בנ"ד הרי לא הי' שום תקנה על המקדש רק על המסדר והוא אינו עושה מעשה הקידושין כלל רק אומר הברכות וברכות אינן מעכבות ואיך יעלה עה"ד לבטל עי"ז גוף הקידושין וכה"ג כ' הט"ז באה"ע סי' קנ"ד בסדר הגט ס"ק ב' דאף דהרב נוטל שכר סידור גט וחליצה ודיניו בטילין מ"מ הרי אין הרב עושה מעשה אלא הבעל והיבם ואיך שייך לומר דהגט והחליצה בטלין דהא מ"מ היבם והבעל עושין כדין ע"ש אלא דבגיטין וחליצה שיש כמה חילוקי דינים יש לחוש שמא הי' איזו מכשול לכן אם לא הי' המסדר בקי ראוי לחוש על הגט כמ"ש הריב"ש והובא בסי' קמ"א ס"ל בהג"ה וכ"ה בתשו' רד"ק בית י"ח חדר י' וכתב שלבו נוקפו על הגיטין שיתנו שלא ע"י מומחה לרבים לפי שיש כמה דינים התלויים בשערה משא"כ בקידושין וכמ"ש הט"ז והב"ש הנ"ל וכ"ז פשוט מאוד – ואולם המלמד שעשה זאת בודאי עשה חציפות וזה מעיד על רוע מעשיו וכמ"ש בש"ס דב"מ פ"ה מדחציף ש"מ רשיעא הוא אבל אפס מקום לבטל הקידושין עי"ז

ומ"ש רו"מ מדברי המבי"ט ח"א סי' רכ"ו דאם אין העדים מכירין את המתקדשת בשעת קידושין ל"מ הקידושין ובסי' שכ"ח וסי' של"א הוסיף לבאר דכל שלא ראו העדים אותה מקודם אפי' ראו אותה בשעת קידושין ל"מ כלל וע"ז הביא סתירה מתשו' הרשב"א סי' אלף קע"ט בדין ע"א שכפף ראשו לחור שבכותל וראה משם את האשה וכו' והתיר את האשה לפי שהאשה מכחשת אותם והעדים א"י להכחישה ומוכח דאם מודית האשה הוי קדושין והרי כיון דהעדים לא ראו אותה בשעת קידושין אין כאן עדים כלל וכבר קדמו בזה מהרי"ט בחי' שעל הרי"ף פ"ב דקידושין ודחה דכונת רשב"א במ"ש כיון דהאשה מכחשת דהיינו אפי' היא מודית מ"מ כיון דיכולה להכחיש אין בהקידושין ממש ע"ש בזה ואף דפירושו דחוק מ"מ הרי כבר העיר בקושייתו ואולם בגוף דברי המבי"ט הנ"ל המעיין בתשו' מבי"ט בשניות ח"א סי' קי"ט ימצא דהכרה זו בעדי קידושין סגי אם שמעו מפי אשה שזו הוא פלונית דבעינן רק גילוי מלתא בעלמא ע"ש בכל התשו' וא"כ בקידושין הנהוגין שמוליכין ע"י נשים תחת החופה א"צ שיכירוה העדים כלל שהרי שומעין כי פלונית הכלה היא וכן מצאתי באס"ז לכתובות רפ"ב בהא דמותר להסתכל בפני הכלה וכו' וז"ל תלמידי הר"י ז"ל ולית הלכתא כוותי' וכו' וא"ת כיון שאינו מותר לראותה היאך נוכל למצוא עדים שיראו אותה יוצאת בהינומא וראשה פרוע י"ל דכיון שרואין הינומא או שאר הדברים שדרך לעשותן לבתולה ואומרים כל העולם זו כלה פלונית אותה חזקה הוי כמו ראי' דהא קיי"ל דסוקלין ושורפין על החזקות וכו' עכ"ל וכבר השיגו האב"מ וקה"י וישו"ע על המבי"ט וגם הם לא ראו דברי הר"י ואס"ז הנ"ל וכן מצאתי בשו"ת ב"א חאה"ע סי' נ"ג שהשיג על המבי"ט סיים שהפריז על המדה ואין דבריו נראים כלל ע"ש. ואני מצאתי בשו"ת ר"י בן הרא"ש סוסי' צ"א שהביא שם כמה תקנות שתקנו וסיים וז"ל גם הענין של הכלה שיגלו אותה קודם הקידושין ואחר הקידושין יכסו אותה שהרי אין הלכה כמ"ד כלה מותרת להסתכל בה אפי' שעה א' וגם יכירוה העולם קודם הקידושין ויהי' עדים בקידושין וגם שיהיו לעולם ב' עדים מיוחדים שמה שיראו הטבעת קודם אם ש"פ אם לאו וישמעו הקידושין מפי הבעל עכ"ל ומבואר כדעת מבי"ט הנ"ל ואולי רק לכתחלה תקנו כן אבל בדיעבד מהני מה ששומעים העדים הקול מפי נשים שמוליכין ומביאין כלה זו תחת החופה

ומ"ש עוד דאף שנתייחדו עדים מעצמן כיון שלא ידעה הכלה הרי בדבר שכולם עדים נתבטל עדות הכשרים ורמז לתשו' מהרשד"ם חאה"ע סי' קע"ב דבעינן שיזמינם הבע"ד והמעיין שם ימצא דאדרבה פסק בפשיטות דאם לא באו גם הפסולים לב"ד להעיד לא נתבטל עדות הכשרים ע"ש ובנ"ד יפה כ' רו"מ דכיון דעכ"פ נתייחדו כשרים אף שלא ידעה האשה מזה מ"מ הרי נשי לאו ד"ג וסברה שהעדות מועיל ונתכוונה לקידושין גמורים ולכן לענ"ד א"צ לקידושין אחרים

ומה שהקשה רו"מ ע"ד הש"ך מתוס' כריתות יוב כבר דשו בזה רבים כמ"ש הפ"ת בשם פמ"א וב"מ וע"ע בהגהת רב"פ לאה"ע סי' מ"ב ובשו"ת בר"א חא"ע סי' קכ"ב ושו"ת אמרי אש ח"א בסופו ובס' שע"מ לחו"מ סי' ל"ו. סי' ר"פ עי' מפתחות. להרב המאה"ג מו"ה יחיאל הלוי רוזפעלד נ"י אבד"ק וויניק

מכתבו הגיעני וע"ד השאלה בשו"ב א' שנתן כתב לאנשי העיר שיצא מהם שמקבל ע"ע באו"ש וח"ח ונדר עד"ר שלא ישחוט בשום מקום שיש שם מחסידי הרה"צ בלתי ידיעת הרה"צ ואם יעבור ע"ז אזי יאסרו ידיו מלשחוט וקרא הכתב בפיו ועתה יצא משם ונתקבל לעיר אחרת והתיר השבועה לעצמו בפני ג' וטוען שהי' אנוס בשבועתו לאשר העלילו עלי' דברי שקר ולכן הוכרח ליתן להם כתב כזה עכת"ד השאלה והנה רו"מ כתב דנאמן לומר אנוס הייתי דאיכא רגל"ד ולכאורה יש לפקפק בדבר דדוקא היכי דלא נדר עד"ר ובידו לישאל על שבועתו י"ל דנאמן לומר שהי' תנאי או אונס אבל בנדר עד"ר י"ל דאינו נאמן ומ"ש רמ"א דבאונס גם עד"ר לא מהני היינו כשידוע שהי' אונס אך דהמעיין בתשו' רשב"א שבב"י ימצא דגם בנדר עד"ר נאמן בזה ובלבד שנשבע מעצמו ולא השביעוהו אחרים וכ"ה בתשו' תשב"ץ ח"א סי' קנ"ה ואף דבנ"ד הוי כמושבע מאחרים מ"מ י"ל דבדאיכא רגל"ד נאמן וע' בשו"ת מהר"י אסאד חיו"ד סי' ט' בזה אבל לא ביאר רו"מ במכתבו אם כבר עבר והתחיל לשחוט בעיר האחרת דבכה"ג שכבר עבר הרי מבואר ברמ"א שם דבכה"ג אינו נאמן אך דלפמ"ש הש"ך בחו"מ סי' ל"ד סק"ח דוקא בהתרו בו ולא אמר שהי' אנוס ומ"ש הש"ך ביו"ד שם ס"ק כ"ז דה"ה בהתרו בו נראה דט"ס הוא וצ"ל דהיינו בהתרו בו וכן ראיתי בשו"ת תוע"ר סי' ל' בדין שו"ב שנשבע ועבר דבלא התרו בו יש לצדד להקל דנאמן אלא שלא הביא דברי הש"ך חו"מ הנ"ל.