מהרש"ם חלק ג רעד

במש"ז דעת רבים להקל ואני מצאתי בתשו' חוט השני סי' ס"ג שפסק ג"כ להקל ובמש"ז הביא מהש"ך סוסי' ס"ח בדין כלי נחשת לענין עירוי וה"ה לכבוש והנה אף דהש"ך שם חולק ע"ד רי"ו אבל בהעמק שאלה פ' מטות שאלתא קל"ז הוכיח שכ"ה דעת רי"ף ורמב"ם ועוד כמה ראשונים ושכן עיקר דנחשת אינו בולע אא"כ האור מהלך תחתיו וע' במש"ז א"ח סוסי' תנ"א שהביא ב' דיעות אם גם שאר מתכת דמי לנחשת ומצאתי בתשו' מהר"י מברונא סי' ל"ט שכ' דנחשת עדיף משאר מתכות בזה ע"ש לענין נ"ח והביא משבת מ"ד ורשי' שם וע' נדה י"ג אך אם נשתמשו בו דרך בישול ברותחין ל"ש זה והן אמת שהפמ"ג א"ח בהנהגת או"ה סדר ג' אות כ"ה כ"ו חקר אם להתיר הכלים של חלב שאב"י וסיים בצ"ע ושיש להתישב. בדבר ומצאתי בתשו' מהר"י מברונא סי' ע"ח שהעלה דאיסור חלב עכו"ם היא רק מספק וכלים שאב"י מותרים לכתחלה והביא בשם ר"י שחולק וס"ל דכיון שאסרוהו חז"ל הוא איסור ודאי והוא מסיק כדעתו דהוי רק איסור ספק ומותרין כלים שאב"י ע"ש וע' שיו"ב סי' זה אות ב' בשם בתי כהונה בזה והוא סיים להקל בהפ"מ אבל בתשו' הרשב"א ח"א סי' קמ"ג מוכח דלכתחלה אסור גם שאב"י בחלב עכו"ם וכ"ה בתשו' מהריב"ל ח"ג סי' ק"ו אבל י"ל דבמדינות אלו דל"ש כלל חלב טמא הנה בתשו' תשב"ץ ח"ד חוט המשולש טור א' סי' ל"ב הביא בשם כפתור ופרח להתיר וגם הוא העלה כן כיון שהחלב גמלים ביוקר מחלב בהמה אין לחוש שמא עירב העכו"ם או החליף בחלב טמא וגם בתשו' רשב"ש סי' תקנ"ד מ"ש בשם אביו הרשב"ץ והוא העלה להקל יותר וגם בתשו' רדב"ז ח"ד סי' ע"ה פסק להתיר בדליכא דבר טמא בחצר ואין חשש שמא נתנו דבר טמא בהכלי קודם החליבה יש להקל ע"ש א"כ עכ"פ יש להקל בזה"ז בכלים שאב"י גם לכתחלה וע"ע באו"ה כלל מ"ה דין ז' שכתב הטעם בהא דלא תלינן בהחלב ברוב טהורות משום שרוב בהמות טמאות א"כ התינח במדינות שהרוב הן טמאות משא"כ במדינותינו גם לשיטתו יש להקל וע"ע בש"ג שעל המרדכי פ"ב דע"ז מ"ש בזה שיש כמה צדדי קולא ולכן הגם שסיים להחמיר מצד המנהג וחלילה ח"ו להקל בגוף החלב של עכו"ם שנאסר עפ"י דברי חז"ל מ"מ בכלים שאב"י וא"א להגעילן יש להקל והרי בכמה דברים הקילו בחלב עכו"ם וע' באו"ה כלל מ"ח דין ה' דבחלב עכו"ם ריחא לאו מילתא ובשפ"ד סי' צ"ז דל"א בי' חנ"נ ובפרט בנ"ד שידוע שרוצה להעמיד הרי לא נאסר מהחלב כלל כמ"ש רו"מ ובתשו' מהרי"ט צהלין סי' פ"א העלה דמותר לקנות חלב שנקפה להעמיד בה חלב לגבינה דכיון שנקפה א"ב חשש חלב טמא ואי משום צחצוחי חלב הרי יהי' ס' לנגדם ואי משום דאמא"ל הרי אין כאן רק ספק איסור וגם אין רצונו בהם ולא ניחא לי' ע"ש וכבר הבאתי לעיל בשם תשו' חוה"ש שכ"כ

וע"ד הצבע שנותנין לתוך החמאה שתתיפה מראיתה כנהוג הייתי בעצמי באפטייק לחקור ע"ז ואין בה שום חשש בין חשש איסור בין איסור חמץ כי הוא רק מין עשב ונעשה מזה בפאבריק מין צבע הנ"ל. סי' ע"ר שוכט"ס לכבוד הרב החריף וכו' מו"ה שמואל צבי ווייס נ"י בק"ק דראגמירעשט בארץ הגר

תשובתי בצדו מ"ש מד' הש"ך סי' שי"ג סק"ו דסירוס הוי מום עי' בא"ז בשו"ת סי' תשנ"ב אות ה' ואם כי בתפל"מ הגיה בד' הש"ך במקום שכ' מותר גמור הוא כ' דצ"ל איסור גמור היא ועי' תשו' מהר"מ ב"ב הישנות סי' ע"ח שחילק בין אם הטיל ישראל המום דאתי למיסרך ובין הטיל גוי המום אכן בנ"ד אין נפ"מ דהגוי עשה המום שלא בידיעת ישראל. ובאמת כבר נמצא מבוכה רבה בין האחרונים אם סירוס דבזמנינו שכורתין הביצה ומניחין בכיס אי הוי מום ועי' תשו' בת עוני סי' ט' ובטוטו"ד מהדו"ג ח"ב סי' קל"ט ובס' כורת הברית בסופו ובשו"ת כנסי"ח ח"ג סי' נ"ה כתב ח"א לחלוק על הש"ך אולם מסתימת ד' הטור משמע דבר"ע הוי מום ובפרט בנד"ד שכורת הגיד – ובנדון האיך לשחטו והביא מעכ"ת דברי הרמ"א יו"ד סי' ש"ז סעי' ב' וכתב רו"מ דכוונתו דישחטנו בפניו. כ"כ בשו"ת ספ"י סי' מ"א וס"ל דעורו מותר בהנאה וכדעת רמב"ם שבב"י ובתשו' מהר"מ זיסקינד סי' ס"ו החמיר כד' הש"ך ועי' שו"ת מהרש"ל סי' צ"א ג"כ מזה ובנוב"ש מ"ת יו"ד סי' ט"ז אולם בספ"י סי' ל"ח הביא תשו' הג' ר"ס מסאנטוב שהשיג ע"ז בסי' ר"ה בתשו' ב"ש סי' קצ"ט וכ' דהרמ"א מיירי למכור מחיים באופן שאם יהי' טריפה ישאר הבשר לעכו"ם ואם יהי' כשר יתבטל המכירה למפרע ע"כ כן יעשה והחלב וכן בשר האחוריים במקום שאין מנקרין שם מותר למכור לעכו"ם כמ"ש בתשו' שו"מ מהדו"ג ח"א סי' נ"ב ועי' תוס' בכורות דף נ"א וברא"ש רפ"ה שם ותשו' מוהר"מ שי"ק סי' שכ"ז. סי' רע"א להרב וכו' מו"ה צבי הירש בלייווייס נ"י בוואר- שא בעהמ"ח כור זהב על הריטב"א

ע"ד שאלתו באשה שאמרה לבעלה טמאה אני ונמשך איזו ימים א"ל שטבלה ואחר שנודע שלא טבלה חזרה ואמרה שלא היתה טמאה כלל ואמרה אמתלא ונסתפק אם מועיל האמתלא ורו"מ הביא דברי הדרישה שתי' ד' הטור דאחר ששמשתו נדה ל"מ אמתלא דמוכרחת לומר כדי שלא תפסיד כתובתה והאריך בזה

והנה גוף שאלתו מבוארת בשו"ת מהר"ח א"ז סי' קי"ג שהרב רמב"י שאל ד"ז ממהר"ח א"ז אם אחר מעשה תשמיש מהני אמתלא וגם אם מה שנתקדשה לאחר מיקרי לאחר מעשה והן הן ספיקות של רו"מ. אבל לא נדפס תשו' מהר"ח א"ז ע"ז, ונחזי אנן הנה מ"ש רו"מ בשם חתנו דבקידושין לא עבדא איסורא אמת שהנו"ב מה"ק א"ע סי' פ"ב אות ט"ז פשיטא לי' כן אבל בס' ישרי"ע ליבמות נ"ו ב' הוכיח מהש"ס קידושין ס"ז ע"ב להיפוך והעיר מיבמות פ"ט סוע"א דמפורש דבקידושין ליכא איסור ואני בגליון הבאתי מאז גם מש"ס גיטין פ"ט ע"ב שהביא רו"מ אבל תי' שם ב' תירוצים ולתי'