מהרש"ם חלק ג רעג

הוא מודה שלא בא עלי' ועדיין היא בתולה והיא אומרת כי נשים חכמניות השירו בתולי' כשהכירו שנתעברה כדי להקל הלידה וילדה בת אם שנאמין לה שאפשר לה להתעבר ממנו בעודה בתולה והשיב וז"ל בזה יש לעיין אם אפשר לאשה להתעבר בעודה בתולה שתפשיט הזרע ברחמה בלא ביאה דבפ' יוצא דופן משמע דכל ש"ז שיוצא בהרגשה אפי' שימש מטתו בחלום מיקרי יורה, כחץ וראוי להזריע והיא מטמאה ויש מחלקין שיש יורה כחץ בשעת יציאתו ועדיין אינו ראוי להזריע דשמא אינו הולך למרחוק כשיגיע בגופה במקום שתהי' אותה הזריעה ראוי להוליד אבל כשהוא בשעת הנחתה בגוף יורה כחץ אז הוא ראוי להוליד וע"ז אמרו ביבמות פ' הזע"י איהו קים ליה ביורה כחץ ואיהו לא קים לי' ולפ"ז בנ"ד ראוי להסתפק אם אפשר שתתעבר בשפיכות זרע מפי הרחם אל תוך הרחם ונראה שאפשר הוא שהרי בחגיגה י"ד שאלו את ב"ז בתולה שעברה מהו להתירה לכהן אי חיישי' שמא באמבטי עיברה פי' שהאיש פלט ש"ז בתוך אמבטי והיא רחצה בו ונכנס ברחמה ונתעברה ומותרת לכהן ופריך והאמר שמואל כל ש"ז שאינו יורה כחץ אינו מזריע ומשני התם מעיקרא יורה כחץ הוה נראה מכאן שאם הי' יורה כחץ בשעת עקירה אפשר שתתעבר בתולה ומותרת לכהן ואם נאמין לספרים חיצונים מצינו בס' בן סירא כי אמו נתעברה מש"ז של ירמיהו באמבטי וסירא בגי"מ ירמיהו ובזה הוכשרה הבת לבא בקהל ולירש בנכסי אבי' וכו' עכ"ל ושם בהג"ה אמ"ה כך העידו לי עכו"ם שנשים הרבה מהם מתעברות ועדיין הם בתולות וכן העיד לי ה"ח ר' אברהם ישראל שראה כך לבתולה שאינו קרובתו עכ"ל ועי' בחמ"ח א"ע סי' א' סק"ח בשם ליקוטי מהרי"ל ג"כ ממעשה דב"ס הנ"ל וח"א אמר לי שראה בס' ב"ס או בס' אחר כי המעשה הי' שאנסו את ירמיהו בהיותו באמבטי ובאונס יצאה זרעו ונצטער מאוד והתענה ע"ז והראו לו מן השמים שאשתו רחצה אח"כ בהאמבטי וקלטה הזרע ונתעברה והולידה את ב"ס וכי זרעו לא יצאה לבטלה ומזה יש סמוכין להקל בנ"ד ואדרבה בעובדא דהתשב"ץ שלא הי' להבעל ג"א תקשי איך אפשר שתצא הזרע יורה כחץ וצ"ל דתולין שאירע לו דאותו פעם שנתקשה והוציא זרעו ואף שלא בעל כראוי ולא השיר בתולי' מ"מ נקלט אח"כ הזרע מפי הרחם לתוכה ונתעברה ומכ"ש דבנ"ד שהבעל מתקשה ויורה כחץ והשיר בתולי' בודאי ניקל להיות שעי' קילוח שפופרת יכניס לתוך הרחם ותתעבר ולא נחשב כהוז"ל וכמו וכעובדא דירמיהו הנ"ל ועי' בט"ז יו"ד סי' קצ"ה סק"ז בשם הגהות סמ"ק בשם ר"פ דשם נדה יכולה לשכוב על סדיני בעלה אבל נזהרות שלא לשכוב על סדין של איש אחר פן תתעבר מש"ז של אחר אף שאין כאן ביאת איסור והולד כשר לגמרי מ"מ איכא חשש הבחנה שמא ישא אחותו מאבי' משא"כ בנדה ובעלה אין חשש ע"ש וע' בב"ש א"ע סי' א' סק"י ומל"מ פס"ו מאישות ה"ד ופי"ז מאי"ר הי"ג ובשי"ק על הירו' פ"א דכתובות ה"ג וע' תשו' בנימן זאב סי' תי"ד בשם ירושלמי בענין אמבטי, ובנד"ד שמקלח הזרע לתוך הרחם ע"י שפופרת קרוב להאמין יותר לדברי הרופא עפ"י דברי התשב"ץ ומ"מ מצד חומר האיסור יש לחקור עוד מרופא מומחה גדול ואם גם הוא יסכים לזה אז לפענ"ד יש להקל בזה וע' תשו' שב"י ח"א סי' ס"ה ס"ו ובעיין יעקב לסנהדרין ע"ה דאין לסמוך על אמירת רופא אא"כ שנים אומרים כן ע"ש ומה ששאל אם מותר שיעשה הרופא הקילוח לרחם האשה בימי נדתה לפימש"ל בשם הגהת סמ"ק אין בזה קפידא ומ"מ אין דעתי לעשות כן מעשה רק בימי טהרתה וגם בזה לא התרתי רק בשהה כבר עשר שנים ולא ילדה ויבא לידי גירושין והתורה התירה למחוק שמו בשביל השלום אבל מחומר האיסור רצוני באופן שיסכימו עוד ב' רבנים יראי ד' ושלא לעשות מעשה רק עפ"י חקירת חכם וירא ד' אשר יראה הענין שהוא שעה"ד גדול וכתורה יעשה סי' רס"ט שוכט"ס לכבוד ח"ב הרב הה"ג וכו' מו"ה משה ישראל פעלדמאן נ"י מו"צ דפה"ק

לתשובת מכתבו הנני בדבר שאלתו בנידון הכשר מכונה (פאבריק) של עכו"ם שנעשה שם חמאה וחלב אשר ע"ע השתמש בה העכו"ם בחלב מבהמותיו בלי ישראל יושב ושומר וכעת רצונו לעשות בהכשר ורו"מ כתב כי מדינא א"צ המכונה הלז שום הכשר כיון דהחלב שניתן להמכונה הנ"ל נתהפך שם בתחבולותי' לחלב קרוש (סמעטינא) ומשם ינתן לגיגית א' ונעשה שם חמאה ולגיגית א' ונעשת גבינה ע"י שמתחמם הגיגית ע"י זיעה וא"כ מעולם לא נאסר המכונה ע"י החלב לפמ"ש הש"ך סי' קט"ו סקכ"ה דבידעי' בודאי שדעת העכו"ם להקפיא מותר החלב בדיעבד וגם הרי כל תשמישו הי' רק בחלב צונן רק בכ"פ אחר גמר עשייתן מדיחין המכונה והכלים במים רותחין ע"כ צוה גם כעת למלאותם במים חמין וכתשמישו כך הכשירו אך הגיגית שנתחמם שם הגבינה הגעיל כראוי לחוש לד' הש"ך סק"כ והחזיק בידו הפר"ח הגם דרוב אחרונים חלקו עליו ובב"מ הביא מתשו' הרשב"א שבב"י סי' קי"ח כדעת הרמ"א מ"מ מהיות טוב ובפרט שהוא דבר תדירי והנה גם הפר"ת חולק על הפר"ח והוכיח מפה"מ להר"מ להיפוך וד' מרדכי הם לחומרא בעלמא אבל מדינא שרי ע"ש וכ"ה בתשו' חוט השני סי' ל"ג ל"ד ע"ש שהעלה דגם מסתמא הי' דעת העכו"ם מתחלה לגבן ואין איסור רק ביודע שהוא פיתוהו אח"כ לגבן וגם בגי"ד מתחלה העכו"ם שרוצה לגבן גם בלא הפ"מ מותר ע"ש וע' מרדכי פ"א דחולין סוסי' תק"צ דיש ראי' להקל כד' חוה"ש שם וכבר ראו עיניו גם ד' עקרי הד"ט סי' י"ב אות ד' בשם גוו"ר וחק"ל ג"כ להקל וע' בנקה"כ סי' קי"ב סק"ט בשם מהר"ם בזה

ומ"ש בענין ההגעלה הנה אם הי' בכבוש מעל"ע הגם שהט"ז סי' קט"ו סק"ז בשם או"ה כ' דה"ה בכבוש אוסר הכלים אבל בתשו' מהרי"א יו"ד סי' קכ"ה הוכיח דהאו"ה מסופק בזה ולשי' הרשב"א יש להקל ולכן במקום הפ"מ התיר גם בלא הגעלה כלל ע"י שיהוי מעל"ע ע"ש א"כ דוקא בהפ"מ משא"כ לעשות לכתחלה לא התיר אך דשם מיירי בכ"ח גליזירט אבל בכלי מתכת הרי דעת או"ה דליכא משום כבוש ואף שהט"ז רסי' ק"ה חולק כבר הביא