מהרש"ם חלק ג רעב

והיוצא מדבריו דבכה"ג דנ"ד ששם אלטר לא נמצא במקרא וש"ס ולא בפוסקים קדמונים כלל ורק באחרונים מהדור שלפנינו ובסי' אה"ש נמצא בעי"ן אחר הטי"ת וגם יש שינוי במבטא כמ"ש רו"מ מ א"כ יש לילך בתר חתימתו ואין לשנותה

ומ"ש רו"מ בשם תשו' צ"צ החדש אין הס' ת"י אבל בשד"ח מערכת גט ס' י"א אות א' ואות ב' העתיק מתשו' צ"צ סי' קכ"ט דהיכי שיש סתירה בין המבטא לחתימתו בהרגש במבטא אבל היינו אם המבטא כפי שנמצא השם בתנ"ך וכדומה משא"כ בנ"ד ועיין מ"ש מדברי כמה מחברים בענין זה ובדין שם שמעלקא כשחותם ביו"ד בסוף שדעת השו"מ מ"ק ח"א סי' ס"ד דיש לכתוב כפי שחותם ובמק"א כתבתי בדין שמעלקא שחותם בעי"ן בסוף והבאתי מתשו' עה"ג סי' מ"ב הנ"ל בשם מרקיל מערקל דגם שם שמעלקא הובא בט"ז וט"ג ואחרונים אבל בנ"ד דשם אלטר לא הובא בשו"ע וסדרי גיטין ובס' אה"ש הובא בעין א"כ יש לילך אחר החתימה ומ"ש רו"מ מדברי הד"ח שער הנקודות צירי שחולק ע"ד הב"ש והעלה דאדרבה אם יש שינוי במבטא א"צ לכתוב כפי חתימתו וגם לפי דבריו נראה דבשינוי קטן כזה מודה שהרי סיים שם בשם הע"נ דבשמות שלפי המבטא צ"ל בסופן אל"ף או ה"א אם סיים ביו"ד כשר וגם לפמ"ש בתחלה דפסול היינו באינו חותם ביו"ד אבל בחותם ביו"ד מודה דיש לכתוב כחתימתו ותדע שהרי מבואר בהקו"א מהט"ג הנדפס באה"ש בסופו אות ז' בשם יעקבקא וכדומה שמסיימים באלף מ"מ אם הוא חותם ביו"ד יש לכתוב כחתימתו ובשו"ת חא"ש סי' י"ב בשם זאלקא וחותם ביו"ד דיש לכתוב כפי שחותם וגם בדיעבד אם כתב באל"ף בסוף פסול והסכים עמו הח"ס ע"ש באורך וא"כ ה"נ בחותם בעי"ן ובפרט בשם אלטר שאינו שם כלל רק פירוש של תיבת זקן וכל מי שכותב בלשון אשכנז תיבה כזו על מי שהוא איש זקן כותבין בעי"ן וכבר כתב בט"ג ליקוטי שמות ס"ק מ"ב בשם הג' מליסא דשמות שבגיטין יש לכתוב כפי שכותבין באגרות ומכתבים ולכן לענ"ד יפה עשה המסדר ואין לערער עליו ובפרט אחר שכבר נעשה

וע"ע בד"ח בניקוד סגול שכתב דעין נחלפת באל"ף ואף שסיים בשם גאלא געלא דפסול הרי סיים לחלק בין אם הטעות מפני קלות הלשון ובסוף התיבה אין ניכר הרבה ההבדל בין אם אל"ף בסוף או עי"ן לכן נלע"ד כמ"ש

ובדבר חסרון עוקצין השמאלין שברוב היודי"ן כבר ראו עיניו דברי האחרונים וע"ע בתשו' ח"ס ח"ב סי' ח' באמצע התשו' מ"ש בזה ואני מצאתי בתשו' מהרי"ל סי' צ"ח באמצע התשו' בדברי השואל הרב מהר"ז וגם מהרי"ל לא השיג עליו ומוכח שאין להחמיר כ"כ וע' בד"מ וטו"ז יו"ד סי' ש"ה ס"ק י"א אם יש ללמוד מדברי השואל אם המשיב לא השיג עליו אבל כאן נראה למעיין שהרב מהר"ז הי' ג"כ אדם גדול וכבר כ' התה"ד שבכל מדינת אוסטרייך וגם עוד בכמ"ק מקילין אבל לכ"ע אין להחמיר אלא בלא עשה שום עוקץ בשמאל לא למעלה ולא למטה אבל בעשה בצד מעלה ולא בצד מטה בודאי אין להחמיר בגט ולא אדע בנ"ד איך הי' המעשה

ובדבר ההרשאה מ"ש תהא מגורשת בו ממנו מעכשיו כבר ראו עיניו דברי פת"ש בסדר גט שני ס"ק מ"ו בשם ראנ"ח ובגליון הבאתי מהכנה"ג סי' קמ"א הגה"ט אות ע"ט ואות פ"ב וסי' קמ"ג הגה"ט אות מ"ה וגם שאר דברים שמצא קצת חסרון בלשונות ההרשאה אין בהם כדי לפסול ההרשאה ובפרט לחוש עי"ז על הב"ד ויותר הו"ל לחוש על חתימת העדים והדיינים רחוק מגוף הכתב קרוב לשיעור ב' שיטין ובשורה ד' בין תיבת אלטער לתיבת בן אין שום הפסק ונראה כתיבה אחת ונראה שהי' כתוב אלטר וחזרו ותקנו ועשו מן הרי"ש עי"ן והוסיפו רי"ש ולכן נדחקו ב' התיבות זל"ז ועשו זאת כדי שלא יהא שינוי בין הגט ובין ההרשאה ולכן לפענ"ד ישלח להם ההרשאה בחזרה ויפרט כל החסרונות ויעשו שם הרשאה אחרת וישלחו ליד רו"מ ואז יסדר הגט והנה לא אדע אם שלחו הגט ע"י הבי דואר ועשו שליח שני כנהוג והרשאה ששלח אלי הוא הראשונה או ששלחו שליח משם כי יש נ"מ לענין התיקון בהרשאה אחרת כמובן וכת"ר יעשה כדת של תורה. סי' רס"ח עי' מפתחות

נשאלתי בדבר א' שדר עם אשתו יותר מעשר שנים ואין לו בנים ואמר רופא א' מומחה גדול שיתן לו זרעו לתוך צנצנת והוא יקלח הזרע לתוך רחם האישה ע"י שפופרת ועי"ז תתעבר ותלד (כי ע"י שפי הרחם צר לא יוקלט בתשמיש הזרע לתוכה) אם מותר לעשות כן והנה הגם שכתבתי בכמה תשובות שאין לסמוך על הרופאים אשר יצוו ליתן להם הזרע להבחין אם ראוי להוליד ולא דמי להא דיבמות, גבי כרות שפכה ובב"ש א"ע סי' כ"ג דביש"ש מבואר דדוקא ע"י גרמא שרי ולא בידים ועוד דשא"ה דבל"ז אינו ראוי לילד וליכא משום הוצ"ל משא"כ הכא מאן יימר שאינו ראוי להוליד בע"א ושמא המניעה מצד האשה והארכתי בזה וחלילה להקל בעון חמור כזה לסמוך על השערתם על צד ספק אבל בנ"ד לכאורה י"ל שאין זה בגדר השחתה כיון דאפשר שאותה זרע עצמה לא תלך לאיבוד ולבטלה ואף שהוא רק ספק תיקון כבר כתב בתשו' רמ"א סי' ק' אות יו"ד דמוחק ע"מ לתקן אף שהתיקון רק ספק מותר דמ"מ ל"ה דרך השחתה כיון שעושה בשביל תיקון ועי' שו"ת ב"א יו"ד סי' ס"ב באורך בזה ויש לדון בזה מדברי הרא"ש פ"ב דביצה י"ז שכתב דאין ליטול פתילה דולקת מנר זה וליתן בנר אחר דמיד שסלקה מן הנר הו"ל מכבה ומה מועיל אם חזר והדליק יעו"ש בק"נ סקנ"ה מ"ש ע"ד הט"ז וע' מג"א סי' תק"ז סק"ט ובסי' תקי"א סק"ו במ"ש דסופו מבעיר ובא"ר סק"ו תמה עלי' בזה ורק לשיטת הרי"ף כמ"ש הר"ן ולא קיי"ל כן וע' תשו' מהרי"א א"ח סי' צ"ד מ"ש בזה אבל י"ל דדוקא התם דמלאכת כיבוי לא הותר ביו"ט אבל הכא דדוקא דרך השחחה אסור ובנ"ד שעושה ע"מ לתקן באותה זרע עצמו דבכה"ג במוחק השם ע"מ לתקן במקומו שרי וכן בנותץ אבן בביהכ"נ דשרי ע"מ לתקן במקומו א"כ ה"נ בזה

ובגוף דברי הרופא מצאתי בתשו' תשב"ץ ח"ג סי' רס"ג ואעתיק תו"ד בקצרה איש ואשה הי' מתעצמים האשה טוענת כי הבעל ישען על ביתו ולא יעמוד והוא מודה לה ואח"כ נתעברה ועדיין