מהרש"ם חלק ג רעא

הכלה איזה פסול והסכימו עמו הגאון בעל עבה"ג והגאבד"ק אמשטארדם ויע"ש סי' ל"ו ל"ז ל"ח באורך בענין זה ויעוין עוד בתשו' עבה"ג סי' ל"ד – שוב ראיתי בכנה"ג א"ע סי' נ' הגה"ט אות כ"ו שהביא מעשה שבא לידו שיצא קול ורינון שהנערה המירה ופסק דגם משום קול לבד פטור מקנס והביא שכ"פ בתשו' מהרש"ך ח"א סי' רכ"ז ורמז שם גם לתשו' מהרי"ט הנ"ל וסיים דה"ה בקול זנות דינא הכי ואפי' רק בשמועת דברי כיעור והשיג על מהר"י אשקאפא בענין זה ע"ש ואם כי נראה פשוט דהכל לפי ענין הרינון ואם נראה לב"ד כי הוא רק קצת רינון שאין בו ממש ואויבים אפקוה לקלא ואין מקום לחוש לו כלל ודאי דאין ליתן יד לנתק קשר אבל כפי שכתב רו"מ כי בנ"ד הכל יודעים מעניני פריצות הדבר פשוט דיוכל החתן לנתק הקשר – אבל מה שטען החתן עוד כי לא ראה אותה מקודם ואיננה נושאת חן בעיני' ודאי דאין בטענתו ממש זולת אם היא מכוערת באופן שרבים מקפידים בכה"ג דאל"כ אין לדבר סוף וכל אחד יבגוד במשודכתו בלא אמתלא המתקבלת אבל מכח טענה א' הדבר פשוט כמ"ש. סי' רס"ו להרב וכו' מו"ה שמואל דוד נ"י מו"צ דק' ווע- רעצקי

ע"ד שאלתו בדין קהלה א' שהי"ל רב ודיין והרב רצה לקבל עוד דיין א' ואח"ז רצה לעקור דירתו למלא מקום אביו והשתדל ליקח חתימות לקבל את בנו במקומו ולא עלתה בידו ואח"ז רצה שהקהל יקנו לו דירה וגם זה לא עלתה בידו כי לא השיגה ידם ומאז עקר דירתו למקום אביו וטרם שנסעו ב"ב לשם כתבו לו הקהל שישכרו לו דירה והשיב שלא יחזור בשום אופן ועקר דירתו עם כב"ב לשם וגם אח"ז השתדל עבור בנו ולא עלתה בידו ונתאספו הקהל וקבלו לדיין זה שהסכים הרב מאז עליו וגם שינו הכנסת הקהל שלא תהי' ע"י הערכה כמקדם רק ע"י השכרת קריפקע ועתה הרב מערער באמרו שירצה לחזור לשם או שיקבלו בנו לדיין – ורו"מ הביא מתשו' מהר"ם שיק חא"ח סי' שי"ג שמעשים בכל יום דכשהרב עוקר דירתו ממקומו אבדה חזקתו וכשירצה אחר זמן להתקבל לשם צריך קבלה חדשה כדינא ועמג"א סי' נ"ג ע"ש והנה תשו' מהר"מ שיק חא"ח איננו בידי אבל לענ"ד הדבר פשוט דהא גם בשידוכין מבואר בכנה"ג לא"ע סי' נ' הגה"ט אות י"א וז"ל ארוס שבשעת כניסתו לחופה לא רצה לשמוע לקול המדברים באזנו והלך לו ולא רצה לקדש ואח"כ הפצירו בו ובא לקדש ואז אמרה הכלה כיון שמתחלה לא רצה הוא עכשיו אני אינני רוצה ותבע החתן כל מה שהוציא הוצאות לצורך חופתו אינה משלמת כלום שארית יהודא דף ס"א עכ"ל והרי שם לא הי' בידו לחזור ולבטל האירוסין ומכש"כ בנ"ד דאידחי לגמרי ופנ"ח בא לכאן וכהא דברכות נ' וע' בצ"צ סי' ט"ז וע' בתשו' בר"א חיו"ד סי' ע"ב וע' בש"ס גיטין פ"ג ושבת קי"ב ועמ"ש בחיבורי מש"ש סי' קץ וקצרתי, סי' רס"ז להרב הה"ג מו"ה שלמה מעהר נ"י אב"ד בראיוליב בראמעניע

מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו בעסק הגט שנשלח אליו מעיר זאבליטוב ויש לו עלי' פקפוקים וגם בהרשאה והנה מ"ש בהגט שם אלטער בעי"ן והרב המסדר כ' הטעם לפי שחותם א"ע כן ורו"מ כתב שהוא טעות כי בעין המבטא בסגול משא"כ בלא עי"ן ואף שבס' אהלי שם כתב בעין אפשר דשם נקרא כן (ורו"מ הביא מהט"ג ש"א אות ז' ס"ק ז' בשם ע"נ בשם חייא בחירק דאפי' חותמת ביו"ד אחת טעות הוא וכ"ה בט"ג ש"א אות ט' סק"ב בשם טודרוס וחותם בתי"ו ובאות צ' ס"ק ט' בשם בן ציון וחותם בנו"ן כפופה ובאות ק' סק"ז גבי קלונומיס בוא"ו ובפת"ש קוה"ש ש"א אות י' בשם ג"מ ובאות ה' בשם הירש וגם הביא מדברי הצ"צ סי' פ"ד ועה"ג סי' מ"ב בשם מרקיל מערקל וה"נ בזה עכת"ד

) והנה אמת נכון הדבר דבכמ"ק אין להשגיח על החתימה בטעות כמ"ש הפת"ש בכללים אות א' והמעיין בט"ג ש"א אות י' סק"ט ימצא שהכל לפי הענין אם חותם א"ע בכוונה או שהוא רק מחמת שהוא טועה והכל יודעים שהוא טעות וע"ש אות מ' וע"ע בט"ג ש"א אות ג' סק"ז וע"ש אות ב' סק"ז ובפרט בש"א אות ז' ס"ק י"ח באורך בזה בענין חתימה בטעות ולחלק אם יש שינוי במבטא ועוד כמה חילוקים ושם ס"ק כ"ה ושם אות ו' ס"ק ג' וס"ק י"ז ושם אות ב' ס"ק ז' ואות ח' סק"ג וס"ק ד' ושם אות נ' ס"ק ו' בשם הערץ דיש לכתוב כחתימתו ושם אות ח' סק"א ואות מ' סק"י י"ג ט"ו כ"ד כ"ה ואות פ' סק"א וסק"ה ואות ש' ס"ק ב' וס"ק ה' וע"ש סק"ו בהבדל שבין סגול רפה ובין סגול מודגש וע"ש ס"ק י' ושם בש"נ אות ב' סוס"ק ז' בענין חתימת נשים ואות י' סק"ב וסק"ז ובאות ס' סוס"ק ב' ואות ד' סק"א באמצע דבריו ואות א' ס"ק י' ואות ר' ס"ק ז' ובב"ש ש"נ אות א' בסופו ואות ח' בסופו וט"ג סק"ו ואות ל' בט"ג ס"ק ו' ובשו"ת ספ"י סוסי' פ"ה בשם ריזא בחירק וחותמת א"ע בה"א בסוף אין לשנות החתימה וגם החולקים על הט"ז בשם יהודא מודים בזה והנה ראיתי בשו"ת נא"ד סי' ח' בשם זיסקונד שנקרא לפי המבטא ביו"ד אחר הזיין וחותם זוסקינד בוא"ו אחר הזיין והעלה דאין לשנות חתימתו והביא ראיות ותו"ד שם דלפי הסכמת הפוסקים אין לשנות חתימתו אלא בהצטרף ב' דברים והוא אם חותם א"ע באופן שלא נמצא בשום מקום שם זה כפי חתימתו כמו בשם באלי בחותם בלא אל"ף וגם אם אין שינוי במבטא דגם בלא אל"ף יוכלו לקרותו בלי בפתח וכן בשם פנחס ועוד בכמה שמות כאלו אבל בחסר א' מן ב' האופנים כגון שיש שינוי במבטא בין חתימתו ובין הקריאה בפ"כ אפי' מצינו בכל מקום היפוך מחתימתו אין משנים חתימתו וכן להיפוך אפי' ליכא שינוי במבטא רק שלא ראינו שיהי' כתוב שם זה בכל מקום בש"ס ופוסקים להיפוך כגון שלא נמצא שם זה במקרא וש"ס או שנמצא לפעמים כך ולפעמים כך אזי אין לשנות חתימתו והביא מכמ"ק בזה ע"ש ושם סי' י' אות ח' ט' האריך עוד בביאור הדברים ע"ש היטב