מהרש"ם חלק ג כו

החו"י וש"פ דגם סריס חמה בלא ידעה הוי קידושי טעות מוכח להיפוך שהרי גם ס"ח יש לו רפואה אלא שאין רפואתו ברורה כמ"ש תוס' יבמות קי"א ע"ב ד"ה קרי כאן וכו' ובכה"ג דנ"ד שהרופאים אומרים שהוא כן מתולדה ושלא יתרפא לעולם י"ל דגם התשב"ץ מודה דהוי קידושי טעות. אך דבמ"ש לעיל דכיון שהיא עודנה בתולה איכא הוכחה ורגל"ד לדברי הרופאים הנה בתשב"ץ שם לעיל כתב וז"ל ומה שאומרים שאח"כ נמצאה בתולה אין זה מוציאה מחזקת בעלה דאפשר נזדמנה לו הטיי' כדשמואל וכו' א"נ בעל שלא כדרכה וכו' עכ"ל וא"כ לפ"ז ליכא הוכחה מזה כלל ולכאורה י"ל דמ"מ רגל"ד איכא דזהו ל"ש שיבעול בהטיי' או של"כ אך דבתוס' חגיגה י"ד ע"ב ד"ה בתולה וכתובת ו' ע"ב ד"ה רוב וכו' כתבו דדוקא לעני' שתתעבר מהביא' ל"ש בהטיי' אבל תחל' ביאה רוב בקיאים הם לבעול בהטיי' ואולם הנה מצאתי בא"ז הגדול ח"א בשו"ת שבסופו סוס"י תשמ"ז בדין אשה שנשבית בידי עכו"ם והאריך לאסרה לבעלה ובסוף התשו' כ' וז"ל ושמעתי שזו הבחורה היא בתולה ואם תמעך באצבע לפני הנשים ותראה בתולי' נראה בעיני דאיכא למשרי אם אינה בוגרת לפיר"ח דס"ל דדמי' כלים אי העראה היינו הכנסת העטרה שיש בו להשיר בתולים בפ' בן סורר וחתם ע"ז הא"ז ע"ש הרי שאין לחוש שמא נבעלה בהטיי' דדוקא אם מכוין לבעול בהטיי' אפשר בכך אבל מסתמא אינו בועל בהטיי' ולכן שפיר איכא רגל"ד להאמין לרופאים כיון שהיא בתולה לפנינו, ולכן יש צד גדול להקל בנ"ד ובצירוף מ"ש רו"מ שהאחים פרקו מהם דת יהודית לגמרי והגם שכתבתי בתשו' א' לבראד מדברי ח"ס חלק ששי סי' נ"ו דאם לא נדבק לגמרי לאומה אחרת אפי' עע"ז או מחלל שבת בפרהסיא גם המרדכי מודה דקידושי מומר כזה זוקק ליבום וכן מצאתי בתשו' באר עשק סי' ע"ו שכ"כ אבל מדברי ח"ס אה"ע ח"ב סי' ע"ג שהביא רו"מ מוכח להיפוך ובתשו' הנ"ל כתבתי דאם גם בעלה הי' בגדר מומר כמו אחיו אין להקל לשי' הסוברים דטעמא משום אומדנא דאדעתא דהכי לא נתקדשה שהרי ראינו שנתקדשה לבעלה וכ"ה בתשו' תשב"ץ ח"ג סי' מ"ז אבל כפי הנראה בנ"ד איננו כן ובפרט דעכ"פ איכא סניף שהרי לשי' כמ"פ אין ההיתר משום אומדנא ועוד דלהסוברים דיש לסמוך על האומדנא הרי גם הקידושין נתבטלו מכח האומדנא

ולכאורה יש להעיר בנ"ד שהרי כיון שדרו יחד כמה שנים הרי כבר נודע לה שהוא סריס וסברה וקבלה אבל ז"א דכיון שהוא סריס וא"י לבעול כלל במה איפוא נתקדשה אח"כ וגם בלא"ה יש לדון בזה מהא דאה"ע סי' ל"א ס"ט בהג"ה וחמ"ח וב"ש שם ובנ"ד אין כל אדם יודע שאין בקידושין ממש ע"ש ותבין וא"כ הרי לא נתכוין לקנותה אח"כ ובכ"ז מפני חומר הענין אין רצוני שיסמוך עלי לבד עד שיסכים עוד רב מובהק בתורה ויראה וגם רו"מ יסכים אז אצטרף גם אנכי אבל באופן שיברר רו"מ אם הי' תעודות הרופאים כפי הצעת השאלה

ובעיקר דברי הרשב"א שהבאתי לעיל דהיכי דבודאי אין הקידושין מסורין לביאה לכ"ע ל"ה קידושין הנה לפמ"ש המקנה שם דלהרמב"ם ל"ש תי' התוס' צ"ל דרמב"ם לא ס"ל כהרשב"א ועי' ריטב"א קידושין ס' ע"א בד"ה עולא אמר וכו' במ"ש בשם מורו דגם לאותן שקדשו אסורה להם שאין אשה א' ראוי' לכמה אנשים ומ"מ הוו קידושין כאביי ע"ש מוכח ג"כ דלא כהרשב"א וע"ע באב"מ סי' מ"א סק"א מ"ש בזה: סי' י"ז ב"ה לכבוד תלמידי הרב הגדול וכו' מו"ה יהושע נ"י מפה"ק

לתשובת שאלתו אם יש לברך ברכה אחרונה על היין ומיני מזונות שטועמין בשחרית של שבת אחר הקידוש ורו"מ הביא מדברי הד"מ א"ח סי' קע"ז אות ב' שכתב ע"ד הרא"ש שהובא בב"י שם שכתב דברים הבאים לפני הסעודה כגון פרפרות ויין שבא לגרר ולהמשיך לסעוד הוי בכלל הסעודה ונפטרין בבהמ"ז וכ' הד"מ ונראה שדברי הרא"ש הם כשבאים לאחר שבירך המוציא עכ"ל ורו"מ תמה דהמעיין ברא"ש ימצא מפורש דמיירי קודם נט"י והמוציא ובאמת שדברי הד"מ צ"ע ומצאתי בפרישה רס"י קע"ד שכתב ג"ה דהרא"ש מיירי קודם סעודה ורמז לסי' תע"ד ושם הביא בב"י בשם תשו' הרא"ש דבפסח אינו נוטל ידיו קודם קידוש וא"כ פשי' דמיירי קודם נט"י והמוציא ובגוף שאלתו הנה בנש"א כלל מ"א מחלק דבאוכל ממין זה בתוך הסעודה א"צ לברך עליו ברכה אחרונה קודם סעודה אבל אם אינו אוכל ממין זה בתוך הסעודה צריך לברך אחריו ע"ש באורך והמעיין ברא"ש פע"פ סי' כ"ד במ"ש ועוד דאם איתא דיין שלפני המזון טעון ברכה לאחריו וכו' א"כ כשיש לו יין נמי בתוך המזון וכו' עכ"ל ימצא דמוכח דאין סברא לחלק בזה אך דהנש"א הביא מהרשב"א שהובא בב"י סוס"י קע"ז שחולק על הרא"ש וס"ל דמה שאכל קודם סעודה אף שמעוררין תאוות אכילה צריך לברך אחריו והביא מהירושלמי פכ"מ דפליגי בזה אמוראי ודעת רבנן דמאן דאכיל סולת ובדעתו למיכל פיתא צריך לברך אחריו ובב"י בשם מהרי"א דמיירי קודם נט"י וע"ז מסיק די"ל לחלק בין אם אוכל ממנו תוך הסעודה או לא א"כ אין ראי' מהרא"ש דלשי' הרא"ש דא"צ לברך אחריו באמת אין חילוק משא"כ לשי' הרשב"א וע' בס' תוסי"ר לא"ח סי' ר"ח סי"ז מ"ש בדברי הירושלמי אלו ולא ידע מדברי הרשב"א וב"י הנ"ל ובגוף דברי הרשב"א גם בפי' חרדים על ירושלמי שם נמשך אחר פירושו אבל במרה"פ שם רמז למ"ש שם לעיל סוף הלכה ה' לדחות פי' הרשב"א ולא נמצא במרה"פ שם כי רמז להקו"א ולא נדפס וכפי שהעתיק כאן בקיצור נראה ג"כ עיקר לברך ברכה אחרונה אבל לשי' הרא"ש צ"ע וי"ל דגם הרא"ש מודה דפת הבא בכסנין אינן באין לגרור ולעורר תאות אכילה וגם הרא"ש מודה דצריך לברך אחריו ובנש"א שם כתב דאם אין בדעתו לאכול מיד לכ"ע צריך לברך ב"א ובכה"ג מיירי עובדא דהר"ך שהובא במג"א סי' רס"ט ע"ש ולפ"ז הי' נראה דנכון שיפסיק מעט ויצא ממקומו ויוכל לברך ב"א וע' תב"ש סי' י"ט סקי"ז ושע"ת או"ח סי' ח' סקי"ב וע"ש עוד בתב"ש ס"ק