מהרש"ם חלק ג רנח

שא"א לחדש דבר עפ"י אומדנא אבל מ"מ י"ל דבנטבע רחוק מן הישוב ורובי האניות המהלכים ורובי חובלים המחפשים בכל צד ופינה הסברא קיימת כמ"ש בעצמו לעיל ח"א אבל כ"ז רק שיהי' נחשב כשהה עד שת"נ אבל אין מקום להתיר ע"ז לכתחלה

ט) ובעיקר הדבר שחידש הרב מאדעס דכיון דנשתנה הילוך הספינות בלב ים ל"ש גזירת משאל"ס הגם דמשום דבר שנגזר במנין וכו' י"ל דל"ש בנ"ד עפמ"ש בהג"א פ"א דכתובות סי' ג' וז"ל ומכאן יש ראי' לדברי מורי שכ' בפ"ק דביצה דאע"ג דאין ב"ד יכול לבטל דברי ב"ד חבירו וכו' אם יעשו באותה סברא שאם הי' אותו ב"ד קיים הי' מסכים להתיר שנשתנה הענין אין זה ביטול דבריו עכ"ל וה"נ בנ"ד אך לפמ"ש אח"כ בשם רמב"ם מוכח דס"ל דהרמב"ם חולק וס"ל דגם בכה"ג אין השורכול לבטל ועוד דגם לפי הנ"ל הרי גם בזה"ז לפעמים הספינות באים סמוך לחוף וכשיזדמן שם שייך שפיר גזירות חז"ל במשאל"ס א"כ י"ל דלא פלוג אבל י"ל דגם סמוך להחוף ליכא גזירה זו דאצל החוף הרי יהי' נמצא הנטבע כשיצא לשם לפי רוב ההשגחה הנהוג בזה"ז ואם באנו לחוש שמא שט למרחוק הרי שוב ליכא חששא כיון דא"א שיחי' בשיטה למרחק רב כזה ובכ"ז מי יערב בלבו לחדש דבר כזה להקל בזה"ז בדין משאל"ס ובפרט דהא מזדמן גבי נהרות גדולות שאין רחבים כים ושם הספינות אינן רחוקות הרבה מן היבשה בכל אורך הנהר ושייך שפיר גזירת חז"ל במשאל"ס אך דסברא זו חזי לאצטרופי בדאיכא עוד צד אחר להקל א"כ י"ל דבנ"ד שהי' בזמן הקור הנורא שהי' בחורף העבר שמכמה שנים לא נמצא כמוהו ול"ה באפשר שיחי' יותר מקצת שעות יש לצרף להקל

י) אולם כבר העיר הרב מפראווידענס בעצמו מדברי תשו' ב"ח וט"ז שנפל תחת הקרח והגדולים המקילים צדדו בכמה סברות מפני שתחת הקרח ל"ה באפשר לצאת משם ולא עלה בדעתם להקל מפני שהי' זמן קור וצינה שהרי המים נקפאו לקרח והרב הנ"ל השיב דאין משקל לקור ולא נתת דבריך לשיעורין אבל בנ"ד שראו שמתו הרבה הניצולים באניות המפלט וגם הנשארים הוכרח לחתוך אבריהם שפיר יש להקל וזה דוחק אבל לענ"ד כיון דשם הי' בנהר קצר וקרוב ליבשה שאם הי' מזדמן לו לצאת אל היבשה הי' יכול לצאת ולמצוא ביבשה מקום. להנצל מן הקור ולהחם א"ע לכן שפיר אין סברא להקל מטעם זה אבל גבי ים שא"א לצאת רק במקום החופים שעומדים שם אניות ואנשים רבים וגם רבה ההשגחה בכל המקומות ואם הי' יוצא הי' נודע לכל שפיר י"ל להקל

יא) ובגוף דינו של הב"ח והט"ז העיר הנוב"ת דאכתי יש לחוש למחילה של דגים אבל זהו רק בנהר כמ"ש רש"י יבמות קכ"א ע"א וז"ל שחוטטים סמוך לשפת הנהר בין למטה מן המים בין למעלה מן המים בגובה שפתו ואין מתמלאת כולה ואדם הנכנס שם מגביה צוארו בתוך המערה למעלה מן המים עכ"ל וזה ל"ש בים ובפרט בלב ים הרחוק מן היבשה ובפרט בזה"ז אם הי' עושים מחילה הי' מפורסים וידוע לרבים אבל בגוף תמיהת הנו"ב יעוין בתשו' ברכת יוסף סי' ל' דחשש מחילה ליכא אלא בגוונא שהי' ב' מכמרין מכמורות בירדן וכל ירידתן הי' שם בשביל דגים אבל בעלמא אין לחוש כלל לזה וע"ש עוד כמה צדדי קולא בנפל במשאל"ס ויש לצרף גם בנפל בלב ים איזהו סברות שכתב שם

יב) והנה בק"נ על הרא"ש פט"ז דיבמות אות כ"א כ' דהא דמשאל"ס בדיעבד ל"ת דוקא כשהעד ראה הטביעה ממש אבל אם ראה רק שנשברה הספינה דאפשר שנזדמן לו דף ולא נטבע שלא נפל לתוך המים כלל גם בדיעבד תצא ע"ש ובאמת שכן הוא בתשו' הרמב"ן שהובא בב"י והג"ה סעי' ל"ד והוא משום דשמא יצא מיד ועי' ירושלמי פט"ז דיבמות ה"ה ומרה"פ שם בד"ה שקעה ספינתו וכו' שהביא סמוכין מהירושלמי שם ולכאורה לפי"ז גם בנ"ד איכא חששא יותר מבשאר משאל"ס אבל הנה מצאתי בתשו' רח"כ חא"ע סי' כ"ח שצירוף דברי הבי"ע להקל בתרי רובא ושם בסוף התשו' ביאר דגם בנמצא מונח על דף אם הי' חלוש ונוטה למות יש להקל דגם במונח על דף עפ"י רוב אינו ניצול ורק א' מאלף שיכול להנצל עי"ז בים הגדול וגם רק מפני שיכול לאחוז בידיו משא"כ כשנחלש ואיכא תרי רובא ע"ש ומבואר דס"ל דגם במונח על דף עפ"י רוב אינו ניצול א"כ בדיעבד לא תצא ומדבריו יש סמוכין להקל בנ"ד דכיון שע"י הקור בודאי נקפאו ידיו וא"א לאחוז בידיו את הדף שהרי בנ"ד כל אותן שניצולו באניות המפלט כל אבריהם הי' נקפאים וקרושים א"כ דמי לנידון רח"כ שם ויש להקל

אך לכאורה דברי רח"כ הם נגד תשו' הרמב"ן הנ"ל ובגוף התשו' מבואר דגם בנשברה הספינה במקום רחוק מאוד מהעיר בלב ים וכל הרואים יחשבו שא"א למי שנפל שם להנצל ולצאת אל היבשה ואפ"ה גם בנשאת תצא כי שמא ניצול ע"ג עץ או קורה כדרך שניצולים הרבה פעמים ע"ש ומכ"ש בראוהו מונח ע"ג דף וכדומה ואיך כתב רח"כ כי רק א' מאלף ניצול בכה"ג

אך בנ"ד לפמש"ל בשם פסקי מהרי"א וח"ס דבזה"ז הוי כשהה עד שת"נ א"כ גם בנשברה הספינה אף שהעליתי בתשו' מהרש"ם ח"ב סי' קס"ח אות ב' מדברי הרמב"ן הנ"ל דבנשברה בכל גווני אין להקל מ"מ כיון דהאניות הקטנות של מפלט הוא מסביב של הספינה קשורים בה מי פתי לשוט על דף או קורה ואף שבנ"ד נשארו איזהו אנשים עומדים על חלק מהספינה שנשברה אך שכולם מתו ואך אשה אחת נשארה בחיים דרך נס ופלא מ"מ הרי חלק זה לא נתרחק מהספינה ונשאר עומד אצל הספינה א"כ הרי נמצאו האנשים אך שיש לחוש שמא דף אחד או קורה ע"י קטנו צף למרחוק ויש לחוש שמא זה האיש נשאר עומד עליו ולא רצה להפיל א"ע לתוך המים להתקרב אל אניות המפלט אבל זהו בודאי דבר שאינו מצוי וגם לשי' הרמב"ן י"ל דבנשאת ל"ת ובצירוף גודל הקור הנורא והקרח י"ל דגם מיעוטא דמיעוטא ליכא ואם הי' צף למרחוק בודאי מת דאנן קיי"ל דלמעשה ניסים לא חיישינן ועתוס' קכ"א. ע"ב ד"ה אין וכו' בשם הירושלמי ושם כ' דגבי נחשים אינו נס גמור ובאמת דבירושלמי גופי' ה"ד מובא ג"כ הך מימרא דאין מזכירים מעשה נסים ואפ"ה בהא דנפל לגוב אריות קאמר דשמא נס נעשה לו כדניאל