מהרש"ם חלק ג רנז

יפה כתב הרב דשם דיש לדמות לנידון שהובא בט"ז וכמה שו"ת בפת"ש ס"ק קל"ג שהתירו גם במשאל"ס בדאיכא הוכחות שלא יצא כגון שנפל תחת הקרח (או במקום שיש עקולי או שנפל ממקום גבוה וכדומה) שהתירו הב"ח והמהרש"א ושאר גדולים ולא גזרו משום לא פלוג וא"כ י"ל דה"נ בנ"ד שעינינו רואות גודל הקור והקיפאון שאירע לאותן שניצולו באניות של מפלט יש לצדד להקל

ה) אבל מ"ש רו"מ מדברי המבי"ט ח"א סי' קפ"ח שאין לאסור כשאירע עוד דבר אחד שאף אם יזדמן לו דף יוכל לחיות ודוקא דומיא דעובדא שבש"ס שאסרו במשאל"ס אין להקל הנה דברי המבי"ט שם סובבים כלפי מש"ש בסי' קפ"ו וסי' קפ"ז להקל בספינה שנטבעה והמים באו לתוך החדר שנחלק עלי' הב"י ושאר חכמי דורו ואסרו האשה לבעלה א"כ י"ל דגם בדין הי' רגלי' קשורים לא ס"ל כוותי' ואולי י"ל דכיון שד"ז דהי' רגליו קשורים הביא בשם תשו' מהר"י בי רב רבו של הב"י מסתמא לא נחלק עלי' הב"י אלא דס"ל לחלק בין נידון זה לנידון המבי"ט שבאו המים לתוך חדר הספינה אבל בתשו' רדב"ז ח"א סי' רנ"ח וח"ג סי' רע"ג חולק גם ע"ד מהר"י ב"ר הנ"ל ומה שהאריכו שם המבי"ט והב"י בדברי הר"א מורדינא אם יש להקל במשאל"ס עפ"י אומדנות והוכחות כבר כתבתי בתשו' מהרש"ם ח"ב סי' קס"ח שהגם שדברי מרדכי לקוחים מתשו' מהרמב"ב הישנות סי' תקע"ב אבל הנה באגודה סוף יבמות סי' קמ"ה ובתשו' רי"ן הרא"ש אחר סי' צ"ב ובתשו' מהר"י מברונא סי' רט"ו הביאו דברי ר"א להלכה אבל רק בצירוף כמה הוכחות ואומדנות המבוארים שם באורך דבכה"ג אין הרא"מ יחיד בדבר

ו) וגם במ"ש למעלה מדברי קה"י ורע"א דבנטבעו רחוק מן היבשה הוי כשהה עד שת"נ יע"ש בחיבורי אות ב' דיש לשדות בה נרגא ובכה"ג דנד"ד שנשברה הספינה והי' שם עץ וקורה שהרי מצאו אשה אחת עומדת על חתיכה גדולה שנשבר מן הספינה ואף שכמה אנשים שעמדו שם מתו אבל מ"מ אשה אחת אף שעמדה שם כמה שעות עד שבאה אני' וניצולה ונשארה בחיים אלא שהיתה חלושה מאוד ועכ"פ הרי אף שהי' קור חזק ונורא אעפ"כ נשארה האשה בחיים ואף שכתבו שהי' בדרך נס נפלא אבל איננו בגדר נס היוצא מגדר הטבעיי שאמרו אין מזכירין מעשה ניסים לכן אולי גם להאיש הנחסר הזה אירע כן אולם י"ל דכיון דבכל החופים היותר קרובים חפשו ולא נמצא שום איש ורק יש לחוש שמא נמלט למרחוק מאוד ובזמן קור וקרח הנורא שהי' אז זהו בלתי אפשרי שיחי' רק לכל היותר איזהו שעות א"כ אין שום סברא לחוש שנשאר בחיים

ז) עוד יש לדון בזה דכיון שראינו שהחלק הנשבר הי' מונח כמה שעות סמוך למקום הטביעה ולא שט למרחוק ע"י גלים וכדומה א"כ חזינן שטבע המים שם אינו להשליך ע"י גלים וכדומה להדף הנשבר למרחוק והאנשים שנשארו על החלק ההוא נמצאו סמוך למקום הטביעה א"כ ליכא עי"ז ריעותא לחוש שמא אדם זה דף נזדמן לו ושט למרחוק (ועמ"ש לקמן אות י"ב דיש לחלק בין חלק גדול שנשבר ובין דף א' קל לשוט למרחוק) והנה כבר רמזתי בתשו' מהרש"מ ח"א סי' וא"ו לתשו' הרה"ג מאדעס ונדפסה בקו' כנסח"י קו' ה' סי' פ"ה ושם הי' עובדא כזו ממש שנשברה ספינה ונטבעה ונחסרו כמה אנשים ולא נמצאו כלל והעלה הרה"ג הנ"ל להתיר הנשים ותו"ד דבזה"ז שיש סמוך להספינה אניות קטנות של מפלט אין זה בכלל גזירת של משאל"ס דכל נטבע שרוצה להציל את נפשו מתאמץ להתקרב להאניות של מפלט ואין לחוש שמא גלי הים השליכוהו נגד רצונו והוכיח מתשו' הב"ח ותשו' ברכת יוסף סי' ל' דאין לחוש לגלי הים אלא היכי דאיכא נמי סברא שישוט האדם להציל נפשו ובפרט שהטביעה רחוקה מאוד מחוף של יבשה וגם כיון שבזה"ז הספינות הולכות רק באמצע עומק המים ולא כמו שהי' בזמנים הקודמים שהי' ההילוך תמיד סמוך להחוף כמ"ש בספר הברית מאמר ט' פ"ו וי"ל דמה"ט ליכא גזירת משאל"ס כלל וי"ל דאם היו בזמניהם הילוך הספינות בסגנון זה לא הי' גוזרים ע"ז ובכה"ג שנשתנה הדבר בזה"ז ליכא משום דבר שנגזר במנין וכו' כמ"ש התוס' בע"ז ב' ובב"מ ע' ועוד בכמ"ק ועוד צירוף שם מה ששלח מכתב לביתו שיבוא על ש"ק לביתו גם הי' שכיר אגענט בבית מסחר והביא מתשו' עין יצחק א"ע סי' כ"ב שכתב כעין זה וגם צירוף דברי התה"ד בפסקיו סי' קל"ט בזה"ז הכל יש לו דין צורבא מדרבנן ובזה"ז יש לסמוך ע"ז יותר שנתרבו הפאסטין וט"ג ופקידי הממשלה ומשלמים בעד מציאת הנטבעים וכל חידוש מתפרסם בכתבי העתים והאריך שם וסיים שיש להתיר כל הנשים ושהסכימו עמו כמה גדולים והותרו העגונות להנשא ע"ש וכפי הנראה לזה רמז הרב מפראווידענס שגדולי רוסיא התירו בכה"ג ושם סי' קכ"א נדפס מרב א' שתמה על שלא הביא מתשו' רע"א סי' ק"ט בשם שו"ת שטמ"ק לחלק בין נטבע באמצע המים רחוק מיבשה ודברי' תמוהים דשם כתב רק דבכה"ג הוי כשהה עד שת"נ ואסור רק מדרבנן אבל לא להתיר בכה"ג שלא יהי' בכלל גזירת משאל"ס כלל ומש"ש מאדר"נ פ"ג מעשה בחסיד א' שטבע ספינתו בים ובא ר"ע להעיד על אשתו ואח"כ הכירו חי וחבר בו ותמה הא ר"ע מחמיר במשאל"ס בסוף יבמות הדבר פשוט שלאחר שהכירו חי נוכח ר"ע לדעת להחמיר בכה"ג ועיי' בב"י יו"ד סי' שע"ה בשם רי"ף ורשב"א לפרש מ"ש באבל רבתי שטבע בים דהיינו במשיל"ס ע"ש א"כ ה"נ י"ל בזה

ח) והנה מ"ש הרב מאדעס מדברי פסקי מהרא"י הבאתי בתשו' מהרש"ם ח"א סי' ו' מדברי רדב"ז ח"א סי' תקכ"ו שחולק עלי' ואח"ז ראיתי בפת"ש ס"ק ע"ז שהביא ג"כ דברי הרדב"ז ובשם מה"צ שחולק ע"ד הרדב"ז ושם ס"ק קל"ח הביא מהח"ס שהעלה ג"כ דבזה"ז ע"י מציאת הב"ד והט"ג ושאר התחדשות בכתבי העתים יש צדדי קולא שלא לחוש לכל הנך חששות שבשאל"ס אבל כל דבריו יסובבו רק להוציא מחשש של תורה דהוי כשהה עד שת"נ אבל לענין לכתחלה לא עלה ע"ד להקל וגם הנה מצאתי בתשו' ח"ס ח"ב סוסי' קל"א שהביא שהי' בלבו מאז סברא זו דע"י התחדשות הב"ד והט"ג כשעבר זמן רב ולא בא לביתו יצאה מחזקת א"א מה"ת ואח"ז אירע עובדא להיפוך ואמר ברוך שבחר בהם ובמשנתם וגם בסי' קל"ח הביא שם עובדא הנ"ל ושם באמצע התשובה הביא עובדא שאירע בעיר מ"ד ועובדא שבעיר פישאן וסיים ג"כ