מהרש"ם חלק ג רנה

שלא הזכירו מדברי הגהת מל"מ הנ"ל וכן ראיתי שהשיג עליהם ח"א מתשו' מהרי"ט בשניות חא"ע סי' י"א דמבואר דבכה"ג לא מיקרי נשתקע ובפרט בנ"ד שגם במקום כי"נ נקרא כן מעריסה בודאי י"ל כן וגם הרי לדעת חא"ש סי' ע"ח גם בכותב השם בנותן קוויטליך לצדיקים לא מיקרי נשתקע אם כי הד"ח מפקפק בזה והניחו בצ"ע מ"מ במקום עיגון כזה ובפרט שהוא רק בשם האב יש להקל

ז"ז במה שהי' כמה חששות אשר רו"מ בעצמם מצאו להכשירם עפ"ד הש"ע ואחרונים אקצר

ה' ועתה אבאר בדבר החשש שהובא בסי' קמ"א ס"ל בהג"ה ופת"ש סקכ"ח וסי' קמ"ב ס"ט בהג"ה ופת"ש סקי"ז וזהו חשש גדול מאוד והנה בתשו' פ"י ח"א א"ע סי' ב' נשאל ג"כ בגט שהי' בו כמה ריעותות באלפי"ן ועיינ"ן ושיני"ן שהיודי"ן לא הי' נוגעים ותיבת ליכי נחלק לשני תיבות ופסק להקל משום עיגון (ומזה מבואר דגם בכמה ריעותות שבכל א' אין להקל אלא בעיגון מ"מ כשר ודלא כמ"ש רו"מ בשם שו"מ ח"ג סי' ט"ו וגם בתשו' נו"ב מ"ת א"ע סי' קי"ג מפורש להיפוך ע"ש ועוד בכמה תשובות) אלא שרב א' רצה לפסלו מפני שמסדרי הגט אין בקיאים בדיני גיטין ושמא נעשה בפסול והריעותות מוכיחים והביא מהריב"ש ורמ"א הנ"ל והשיב דבדבר שיש לתלות בט"ס אין לחשוב על הב"ד שהם רשעים א"כ מצד הטעיות אין לפסול אלא בדאיכא הוכחה מלשונם שאינם בקיאים ואף דבנ"ד ידוע שאינם בקיאים הרי שלחנו להם סדר הגט וכמה מסדרי גיטין אינם בקיאים בדיני גיטין כיון שמעיינים בסדר הגט ושם מבוארים רוב דינים המצוים אין לחוש לפסול דלא שכיח והמעגן האשה עתיד ליתן את הדין עכ"ד וע' תשו' ד"ח ח"ב א"ע סי' פ"ט שהביא מדברי הרמב"ן דאין לחוש אלא לשלא לשמה ולא לחששות אחרות ושכ"כ הפ"י ומה"ט החזיק בדברי הפמ"א שהובא בפת"ש ס"ק כ"ח וע"ש עוד בזה וכ"פ בתשו' ברכת יוסף סי' נ"א, דאם יש לתלות בהסופר אף שהי' על הרב להשגיח מ"מ אין לפסלו עי"ז וגם בתשו' נאו"ד סוסי' ל"ג הביא בשם תשו' הלק"ט בקונטרוס לגיטין סי' נ"א דדוקא בנמצא טעות הידוע לדרדקי דבי רב חיישינן לב"ד טועין משא"כ במה שיש לתלות בט"ס אלא שלא דקדקו לעיין היטב ע"ש וגם בתשו' מהרשד"ם חא"ע סי' פ"ב מבואר דגם בדאיכא סתירה בשם אבי המגרש מהגט לההרשאה מ"מ יש לתלות בט"ס והוי גילוי מלתא ונאמן והסופר טעה והעדים נמשכו אחריו ולא דקדקו היטב וע' בשו"ת ב"א א"ע סי' קכ"ג באורך בזה במ"ש ע"ד שו"ת דברי אמת והביא מכמ"ק בזה ומלבד כ"ז נראה דבנ"ד שהמסדר כתב שלא הי' סופר בקי וכתב כמה גיטין פסולים והי' דבר קשה לקבץ עדים כשרים שנית והי' מוכרח להכשיר גט זה אף שהרגיש בעצמו בקצת קלקולים א"כ איכא אמתלא לתלות שמה"ט לא דקדק על שאר הקלקולים שבגט ואי משום שגם ההרשאות לא נכתבו כהוגן ובפרט בקיום ב"ד שחתמו מן הצד אולי הי' הכל ע"י המהירות ושעה"ד שלא הי' מוצא לצרוף אליו עוד דיינים ועדים ביום שאחריו וגם הנייר לא הספיק לכתוב הקיום כדינו וכן שם חיים שנכתב במחיקה וקישוי לקרותו הרי כבר נזכר שם אבי האשה מקודם שם כראוי וניכר שנעשה כן בטעות ע"י מהירות לכן מכל הלין טעמי הנני מסכים עמכם אם גם דעתם כן להתיר ליתן מקודם הגט בלא תיקון ואח"כ יתקנו מה שאפשר לתקן ויתנוהו שנית ומקודם יעשו תנאי עם האשה שלא תזכה בו רק באופן אם הוא כשר כן וכן בנתינה שאחר התיקון ואז יציעו לפני הרב המסדר כל הקלקולים שבגט והרשאה ויכתבו לו שהסופר בעצמו יכתוב גט שנית עם העדים והשליח וימסרהו לשליח בחריקאי של הבעל והוא יעשה שליח שנית עם הרשאות כדין ואז יתנו גם הגט השני להאשה ואם יהי' באפשר שהבעל יסכים על הגט השני מה טוב. סי' רנ"ב לכבוד הרב המאה"ג מו"ה פנחס הלוי הורוויץ נ"י ראבד"ק קאסוב

מאז הגיעני מכתביו והנה בדבר אשת ר' בעריל וויניקער כפי שכתב הרב מפראווידענס שעשה כל הגב"ע כי אחר שקרה האסון שנשברה הספינה בתוך הים בעוד שהי' הקור גדול מאוד בליל כ"ז שבט תרס"ז ולמחרת שטו לשם אניות ומלחים להוציא הנטבעים מתוך הים והובא יותר מששים נטבעים ובתוכם רב"וו הנ"ל וכל מכיריו הכירוהו היטב בטב"ע ולא הי' תפוח כלל מגודל הקרח והקור ול"ה בו שום שינוי בפיו ובגופו כבר כ' רו"מ בעצמו שיש כמה צדדים להתיר את אשתו כיון. שנתברר בגב"ע שהי' שם בספינה זו וגם נמצא אצלו מכתב על השעון שנתן לאומן והכירוהו היטב וגם בהתבוננות גדול ראוהו כולם ונתברר כי הוא זה וגם הי' רחוק מהחוף דהוי כשהה עד שת"נ לכן אף שידעו מהטביעה נאמנים לכן הדבר פשוט להתיר את אשת ר"ב וויניקער שהכירוהו כמה אנשים מקודם וידעו גם שם עירו וכיניו ואיך נקרא בעירו גם ידעו שם אשתו בקאסוב

אולם עיקר הספק על אשת ר' בעריל שטיינער שנתברר ג"כ בגב"ע שהי' שם אך שלא נמצא כלל ונפל למשאל"ס דלכתחלה לא תנשא גם בשהו עד שת"נ אך שהרב מפראווידענס צידד מפני שהי' שם בלילה זו קור גדול עד שגם אותן שניצולו ע"י ספינות הקטנות שהי' תלוים סביב הספינה והביאום אחר ד' שעות אל החוף שיצאו משם מפני שהי' רחוקים מן החוף ערך עשרה מילין אנגליות נקפאו יותר מחציין עד מות ממש ורק חציין נשארו חיים אבל לא יכלו לזוז עם שום אבר עד שהביאום לביה"ח ובהשתדלות רופאים ואנשים אחרים שבו קצת אברים לאיתנם אבל לא הי' גם א' שלא הצרכו לחתוך קצת אברים גם הי' בלילה זו חשך ואפילה ולמחרת נשלחו לשם כמה אניות ומלחים וחפשו חפש מחופש על כל אפיקי המים ועל גדותיו ומצאו ערך פ' נטבעים מתים וא"כ י"ל דבכה"ג שהי' קור גדול כזה עד שגם אותן שקפצו לתוך אניות המפלט והובאו אל החוף נקפאו כל אבריהם וחציין מתו ועכ"פ שום א' מהן לא יכול לזוז זיז כל שהוא באברי' אין לחוש בכה"ג שמא דף נזדמן לו וניצול וכיון דבנ"ד הוי כשהו עד שת"נ כמ"ש הקה"י והרע"א בפת"ש ס"ק קמ"ה והוי רק דרבנן יש להקל דבכה"ג ליכא גזירת חז"ל בדין משאל"ס. עכת"ד הרב הנ"ל. א ולכאורה הי' נראה לפמ"ש בתשו' בית יעקב סי' ט' דבדאיכא תרי רובא גם במשאל"ס יש להקל דהוי מיעוטא דמעוטא א"כ ה"נ בנ"ד בצירוף