מהרש"ם חלק ג רמז

המים שכבר חזרו למראה מים הגם שבכל המקוה הי' שיעור מ"ס מ"מ בהמים שהי' במראה מים לא הי' בהם שיעור מ"ס ואולי אין מצטרפין יחד והאריך בזה עכת"ד שאלתו

והנה כפי הנראה מכותלי מכתבו שהמקוה נובעת בחוזק א"כ לא מיבעיא אם יש שם מעיין הרי קיי"ל בסעי' כ"ח דאין מעין נפסל בשינוי מראה ואיכא שפיר שיעור מ"ס בכל מי המקוה והן אמת דלמאי דקיי"ל בסעי' מ' בהג"ה לחוש לכתחלה לשי' הסוברין דמעין נפסל בשאובים א"כ הרי מבואר בשעה"מ להרשב"א ובב"י דהא דמעין אינו נפסל בשינוי מראה הוא משום דאינו נפסל בשאובין א"כ למאי דמחמירים לחוש להסוברים דמעיין נפסל בשאובין שוב נפסל בשינוי מראה ג"כ ויש לתמוה על הרמ"א שבסעי' מ' הגיה בדין שאובין דיש להחמיר ובסעי' כ"ח לא הגיה כלום בדין שינוי מראה ולא מצאתי למי שהעיר בזה אך דמ"מ יש לדון בזה דלכאורה יש לתמוה ע"ד הסוברים דגם במעיין יש לחוש לשאובין הרי גם אי נימא דבמעיין אינו מטהר בכ"ש מ"מ הרי ארעא חלחולי מיחלחל כדאי' בחגיגה דף כ"ב ע"א ופירש"י דהמים הנובעים באים מנהר גדול ולא חשבינן כמחובר דבעינן מ"ס במקום א' א"כ התינח לענין שיעור מ"ס דבעינן חיבור כשפ"ה כמ"ש בסנ"ב לא מיקרי חיבור אבל לגבי חשש פיסול שאובין דרבנן הרי סגי בחיבור כחוט השערה כיון דשאובין רק מדרבנן כמ"ש בסנ"ג שם וגם להסוברים דכולו שאוב פסול מה"ת מ"מ בשיעור ו' לוגין לכ"ע רק מדרבנן וסגי בחיבור כחוט השערה א"כ כל המעיינות דמחוברים דרך נקבי הקרקע אינם נפסלין בשאובין כלל וע' בשיו"ב סי' ר"א סקי"א בשם תשו' מהרמב"ח שהעלה דגם המים הנובעין אצל נהר דינם כמעיין ולא נפסל בשאובין וכ"ה בתשו' נטע שעשועים סי' כ"ג ודלא כמו שהחמיר בתשו' מהרי"א יו"ד סי' רי"א בזה ולכן הגם דנימא דאין נקבי הקרקע מצטרפין לכשפ"ה וכדעת החולקים על המרדכי בשם ראבי' שהובא ברמ"א סנ"ב וכמ"ש בתשו' ח"צ סי' מ' ובפרט בל"ש בחידושי דינים שבסופו וכ"פ בס' האשכול סי' נ' וע"ש בנח"א היינו לענין שיעור מ"ס דבעינן כשפ"ה אבל לגבי חשש שאובין לכ"ע יש להקל כיון דסגי בחיבור כחוט השערה ואף שהתוס' פסחים י"ז ע"ב ובר"ש רפ"ה דמקואות כתבו דדוקא במעיין ארעא חלחולי מיחלחל מ"מ הרי גם בנובעין מנהר אמרינן כן והרי גם בנ"ד נובעין בחוזק וחפשתי ומצאתי בתשו' מהרי"ט ח"ב יו"ד סי' ח"י שהעיר קצת בזה ותי' דחיישינן שמא המים רק מבצבצין דרך הקרקע ולא נובעין אבל כפי הנראה בנ"ד הם נובעין בחוזק וכן בכל מעיין הנובע בחוזק תיקשי כן והראני גם בתשו' ב"ש ח"ב סי' ע"ז שתמה בזה ונראה דטעם המחמירים דהם ס"ל דבתחלה גם ג' לוגין פוסלין מה"ת ועד חצי שיעור מקוה מיקרי בתחלה כמ"ש בהג"א פ"ד דב"ב סי' ט' להדיא וזהו ג"כ דעת הרא"ש ריש הל' מקואות שהביא בשם הר"ש שהוכיח מדנקט במתני' פ"ב דמקואות גבי מקוה שיש בה ג' גומות של לוג לוג וכו' אם ידוע שנפלו לתוכו מ"ס מים כשרים קודם שהגיעו לגומא שלישית כשר וכו' ומוכח דבספיקו פסול ומוכח דכולו שאוב פסול מה"ת והובא גם בתוי"ט שם והוא תמוה דגבי ג' לוגין הרי לכ"ע דרבנן וכבר תמה בזה בד"ח שם ונדחק בזה אבל האמת דס"ל דבתחלה עד חצי' גם ג' לוגין פוסלין מה"ת והוי שפיר סד"א ולכן גם כשמנקין המעיין יש לנגב הקרקע דיש לחוש שמא יפלו לשם ג' לווין שאובין בתחלה דפסול מה"ת כיון דהם ס"ל דכולו שאוב פסול מה"ת א"כ בעינן חיבור כשפ"ה וגבי ארעא אף דחלחולי מחלחל ליכא חיבור כשפ"ה א"כ בנ"ד שכבר נבעו שיעור מ"ס אלא דחצי המים עדיין מראיהן משונה והרי מבואר בבעה"נ להראב"ד והובא בב"י בדין השלג דכל שינוי מראה פוסל רק מדרבנן וכ"ה בתוי"ט פ"ז דמקואות ובפמ"ג א"ח סי' ש"כ בא"א סק"א א"כ מה"ת כבר יש מ"ס מים כשרים ולא נפסל בשאובין ורק מדרבנן ליכא אלא חצי מקוה מים כשרים וחצי מים שנשתנו מראיהם א"כ אפי' תימא דבכה"ג נפסל בשאובין הרי לכ"ע לא מיפסל אלא מדרבנן וסגי בחיבור כשערה ואיכא בנקבי הקרקע דחלחולי מחלחל שיעור חיבור כזה לנהר וכדומה דליכא חששא כלל והן אמת דלפמ"ש בתשו' מהרש"ם סי' קכ"ב שמדברי נימוק"י יבמות פ"ב בשם הרמב"ן ורשב"א נראה דשינוי מראה פוסל מה"ת א"כ יש לפקפק בהיתר זה אבל לפמ"ש שם לבטל החשש על שנהגו להכשיר ג' לוגין שאובין ע"י שינוי מראה להסוברים דג"ל בתחלה פוסל מה"ת ולשי' הראב"ד איך נוכל להקל בשל תורה במה שפוסל רק מדרבנן ושם הבאתי דגם רש"י במכות ג' ס"ל כהראב"ד וכתבתי דמ"מ איכא ס"ס להכשיר א"כ ה"נ בנ"ד יש להקל מטעם ס"ס ובפרט דג"ז הוא ספק שמא לא נפלו באותה שעה ג' לונין כלל

ועוד נראה דהנה בשו"ת חו"י סי' ק"י העיר השואל איך משערין בתערובות לח בלח בששים הרי בש"ס דמכות ד' ע"א גבי חבית שנפלה לים הגדול חיישינן לשלשה לוגין במקום א' והעלה דדוקא בדרך נפילה חיישינן לזה ולא בדרך שפיכה ואפי' נתערב שלא בדרך שפיכה הלא אח"כ מערין התבשיל מכלי לכלי ובכה"ג ל"ש איסור דאין מבטלין לכתחלה שהרי אינו מכוין לכך וא"א בענין אחר כמ"ש הט"ז סי' קל"ז ומ"מ הניח הסוגיא בצ"ע וע' בט"ז א"ח סוסי' תצ"ח שהעיר ג"כ בזה וכ' בפשיטות דבלח בלח מתבלבל הכל אלא שלא הביא מש"ס דמכות הנ"ל ויש להפליא שבט"ז ס' תס"ז סקי"ח פסק בעצמו דגם קודם הפסח יש ליאסור שמא המים המחומצים נקוו ועמדו למעלה ודמי להא דלא ניער וכיסה ומלבד שראייתו תמוה דהתם בנפל על חתיכה משא"כ בלח בלח וגם סותר א"ע למ"ש בסוסי' תצ"ח הנ"ל ומצאתי בלחה"פ ליו"ד בקו"א סי' נ"ג שהביא ד' החו"י ותי' עפ"ד הראב"ן סי' כ"ח שביאר הש"ס דמכות דמיירי בטובל בשעת נפילת החבית ממש אבל בטובל אח"כ מסתמא כבר נתערב הכל ע"ש ויש לעיין דא"כ בתבשיל נ"נ מתחלה וגבי בב"ח גם בלח בלח נ"נ וצ"ל כמ"ש התוס' בחולין ק' ע"א דכל שסופו להתפשט לא נ"נ ולפ"ז צ"ע במ"ש החו"י דגם שלא בדרך שפיכה כיון שמערין אח"כ התבשיל חוזר מתבטל ולפמ"ש ליתא דבב"ח הרי נ"נ מקודם אבל העיקר בזה כמ"ש הריטב"א למכות שם דדוקא בים הגדול שמימיו מלוחים ועבים ואין מים אחרים מתערבין בהם חיישינן לזה וכן מצאתי בס' האשכול הל' מקואות סי' נ"ב שהביא כן בשם ר"מ הדרשן דמה"ט ל"מ שם ההשקה ע"ש וע' תב"ש סי' כ"ח סקכ"ד