מהרש"ם חלק ג רמו

לאשה לשתוק אבל בנ"ד מה שרו"מ אמר מקודם בפניו מאן יימר שחשש לדבריו וכמ"ש כה"ג בתשו' הרא"ש שהובא בב"י חו"מ סי' קע"ו. מחודש נ"ב שהשיב ראובן שלא הי' חושש במה שא"ל לוי בשם ראובן ואף שיש לחלק בין הנושאים הרי בנ"ד לא רצה המגרש שיאמר רו"מ סידור נתינת הגט אלא אחר ואם אולי באמת מה"ט רצה בהאחר לפי שרו"מ הציע לפניו שיחול הגט מיד והוא רצה לאחר חלות הגט עד סמוך למיתה ואין ראי' ממה ששתק ולא מיחה כי לאו בע"ד דידי' ה' רו"מ ומ"ש רו"מ דמצוה לשמוע דברי חכמים הוא תמוה שהרי בשעת נתינת הגט המגרש לא ידע שיקרעו הגט כאשר באמת כל רב מסדר נזהר בזה ואם רו"מ אירע לו שגיאה איזו מצוה הי' על המגרש שתהי' דעתו שיחול הגט מיד והלא אם יחול סמוך למיתה תיפטר האשה מחליצה ויקיים המצוה

אולם י"ל עפמ"ש רו"מ שהמגרש עצמו שאל אח"כ אם יש מדח"ס שתשמשהו ומזה איכא הוכחה שנתכוין לגרש מאותה שעה אך דזה תלוי אי אמרינן הוכיח סופו על תחלתו ומבואר בחולין ל"ט דהוי ספיקא ובתשו' ארי' דב"ע א"ע סי' ט"ז הביא בשם הגאון מסניטין שהעלה דהיכא דליכא הוכחה ברורה מדבריו שבתחלה לכ"ע אמרינן דהסע"ת והוא האריך בזה ואני מצאתי במרדכי פ"ג דקידושין סי' תקל"א בשם סה"ת שכ' דהיכי דאיכא למיתלי השתיקה באמתלא מוכחת לכ"ע אמרינן הסע"ת ובתשו' א' ביארתי ראייתו מהא דש דהוא במה דדחי הראי' מהא דמעשה בבריא שאמר כתבו גט וארשב"ג אם מעצמו נפל ה"ז גט ודחי דשא"ה דאמר כתבו ופירש"י דאיכא קצת הוכחה בתחלה הרי דגם בקצת הוכחה בתחלה אמרינן דהסע"ת. וגם בשע"מ חו"מ סי' צ"ב סק"ה העלה להוכיח דאפי' היכי דאיכא רק קצת ספק בתחלה לכ"ע אמרינן הסע"ת והבאתי מתה"ד סי' שמ"ט באמצע התשו' ומהא דא"ע סי' קמ"א סי"ז וב"ש שם ותשו', ח"צ סי' מ"א באמצע התשו' כעין זה וא"כ הרי בנ"ד הרי בכל גווני הוי רק ספיקא גם לשי' המחמירים א"כ אמרינן דהסע"ת דנתכוין לגרשה מיד אך דיש לפקפק דהא גם אם הוא ספק שמא נתגרשה מיד הי' לו מקום להסתפק אולי אינו מדח"ס שתשמשנו ולכן שאל ע"ז אבל נראה דכבר העלה בתשו' מהרלב"ח סי' נ"ב דאם המגרש ע"ה שאינו יודע מקום הספק בודאי דעתה לגרשה מיד ובתשו' מהרח"ש ומכמ"א שם דחו דבריו אבל היינו בדליכא שום הוכחה לזה אבל בנ"ד שרו"מ א"ל מקודם שיחול הגט מיד ובכה"ג בודאי לאו כ"ע ד"ג כיון שיש בזה מחלוקת הפוסקים כמ"ש מהתוס' בב"מ ט"ו בהא דמכורה ויוצאה ומכ"ש כששמע מפי הרב להיפוך ובכה"ג י"ל דלכ"ע מודו דמגורשת מאותה שמה ואם יסכים עוד רב מובהק עם רו"מ גם אני אצטרף עמו להתירה בלא חליצה

ז"ז מ"ש רו"מ דכיון שהגט עדיין מעורה יש לצדד כמ"ש הב"מ הנה גם בהפקידתו ביד הרב רבים חולקים ע"ד מהרשד"מ ומכ"ש בנ"ד שהאשה לא הפקידתו בתורת פקדון הרי מבואר בתשו' הר"י לבית לוי כלל א' סי' ז' דבלא נתנתו לו בפקדון כ"ע מודו דאין להקל גם במקום עיגון ע"ש א"כ אין מזה שום סניף

ובדבר שהי' הדיינים ב' קרובים הנה הגם שהחליטו האחרונים דא"צ ב"ד, אבל בפי' רגמ"ה לב"ב קע"ד וערכין כ"ג בהא דאטו כל דמגרש בב"ד מגרש פי' דהא במגרש בפני ג' הדיוטות סגי והם אינם יודעים להדירה ע"ש וזהו כדברי הנו"ב דעכ"פ צריך ב"ד של ג' ומלבד זה הנה בתשו' כתב סופר א"ע סי' מ"ח העלה דאם יש קא"פ בין הב"ד כיון דקיי"ל דגם בדיינים בנמצא קא"פ כולן בטלים גרע טפי ולכ"ע פסול ע"ש ובתשו' מהר"ם שיק סי' קל"ז צידד דבגט שכ"מ שנעשה רק בשביל לפטרה מחליצה י"ל דלכ"ע דינו כחליצה וצריך ב"ד של ג' ולכן גם מצד זה הדבר חמור מאוד אבל מ"מ כיון שהוא שעהד"ח הנה בשו"ת ד"ח ח"ב א"ע סי' צ"ד העלה להקל גם בכה"ג שהי' קרובים ביניהם ובפרט דבנ"ד הוא רק קורבה דאישות ולשי' כמ"פ ל"א בדרבנן עשבמב"כ ומכ"ש בדיינים (וע' בשו"ת בר ליואי א"ע סי' מ"ח שהעלה ג"כ דבגט דא"צ ב"ד גם בנמצא קא"פ כשר והביא ראי' מש"ס דיבמות ק"ד ד' ע"ש

] ובגוף דין גט אם צריך ב"ד מצאתי בתשו' פ"י ח"א א"ע סוסי' ב' שפסק בפשי' דא"צ ב"ד וגם א' מדיינים א"צ וסגי בפני ב' עדים ע"ש א"כ פשיטא דלא מיפסל בשביל קרובים וע"ע בשו"ת פרשת מרדכי חא"ע סי' מ"ט ותשו' אמרי אש סי' ס"ט ותוע"ר סי' ס"א ופתח עינים להחידא לערכין כ"ג וכולם פ"א הסכימו שא"צ ב"ד ושכן המנהג וגם חומרת הר"מ שיק אין נראה כלל להחמיר בשעהד"ח דמה בכך שהי' לצורך לפטרה מחליצה מ"מ הרי הי' רק גט לכל הלכותיו וגם הוא בעצמו לא החליט כן והניחו בצ"ע לכן נראה להקל בשעה"ד. סי' רמ"ח להרב המאה"ג מו"ה נח ראבינער נ' אבד"ק וויזווע ברוסיא

ע"ד שאלתו היות שהכשיר המקוה ויען שנובעת בחוזק א"א לנקותה שלא ישאר בה מים ולכן שפכו לתוכה חלב הרבה עד שגם כשחזרה ונתמלאה בשיעור מ"ס עוד לא חזרה למראה מים ושאבו ממנה בכלים נקובים מה שה' יותר משיעור מ"ס עד שיעור מ"ס ושפכו המים הנשאבים לתוך אמבטאות שבמרחץ ובאמצע נכבה הנר ונתיירא השואב שלא יוכל להשגיח בעת שפיכת המים מן הדלי לאמבטי שלא יופסק הקילוח ושמא יופסק הקילוח ולא יהי' היתר של הט"ז סקמ"ז מהא דניצוק חיבור ולכן לא הוציא הדלי מתוך כותלי המקוה ושהה כן קצת עד ששאל לרו"מ כדת מה לעשות וגם ר"מ עלה בתחלה בלבו וחזר ונמלך וצוהו להוציא הדלי משם ולשפכו להאמבטי ועתה בלבו חשש דלפמ"ש הש"ך סקמ"ו כל ההיתר מפני שנתכוין להוציא המים משם ולא ניחא לי' שיחזרו ויפלו המים למקוה א"כ בנ"ד שמא יצאו מהדלי ג' לוגין למקוה באותו זמן שחשב השואב שלא להוציא הדלי מהמקוה וגם רו"מ הסכים תחלה לזה ובאותה שעה כבר חזרו קצת המים שבעליונות המקוה למראה מים וערך ח"ש מ"ס מן מי המקוה הי' עוד בהמים מראה חלב ונסתפק רו"מ אם חצי המקוה שהי' עוד במראה חלב מצטרף לשיעור מ"ס מה חצי