מהרש"ם חלק ג רמג

נבא להחמיר בכה"ג מ"מ כיון דהשינוי בשם אבי המתגרשת בודאי יש להקל מ"מ עיקר אריכת דבריו סובב להתיר גם במגרש עצמו וע"ש סי' ע"ח שחזר להשיב להרב משידלוב במה שרצה להשיג ע"ד תשובתו הנ"ל וכל התשו' שם סובב רק על גוף ההיתר שהשינוי של הכהן על מי שאינו כהן כשר בשעה"ד ע"ש אלא שסיים ג"כ באופן שיסכימו עוד ב' גדולים וע' בשו"ת תפ"צ להגאון מגלוגא סי' צ"א שהביא דברי הלב ארי' שצידד ג"כ להתיר בכתב כהן על מי שאינו כהן והעיר ג"כ בראיות של רח"כ והוא דחה ראיותי' ומ"מ מסיק שלדעת התוס' יש להתיר גם בגט בכתב כהן על מי שאינו כהן אבל לשי' הרא"ש י"ל דכיון דהכל מכירין שהוא כהן איכא חשש לעז וצירף מה שהשינוי בשם אבי המתגרש ע"ש באורך וביאר שם דשינה מקום הלידה גם להפוסלין הוא רק מדרבנן וכן בשינה שם האב ואף דבתשו' רע"א סי' קי"ח צידד דהוי מה"ת היינו אם שלח ע"י שליח ולא במסרו לה בעצמו וע"ש סי' קי"ט דהב"מ החמיר בזה ובסי' ק"כ השיב רע"א דלשי' הרא"ש בודאי הוא רק משום לעז וע' בשו"ת שם ארי' חא"ע סי' פ"ז שפסק ג"כ להתיר בכתב על אבי האשה כהן במקום עיגון אלא דגם מזה אין ראי' לנ"ד

אך דיש לצדד דהא בתשו' ח"צ סי' ל"א העיר לחלק בין כהן ללוי וחזר ודחה אבל בסי' יד"י בסוף "ש בשו"ת סי' ב' העלה דהעיקר לחלק כן הביא מהפסקי מהרא"י סי' ו' וסי' ז' וגם מהש"ש פ"ד דגיטין סי' ח"י במעשה שבא לפני מהרי"ל ומסיק למעשה להקל בלא כתב הלוי גם להפוסל בכהן ע"ש ומסברא נראה דלענין שינוי שהוא פסול מחשש לעז מפני שהכל יודעים שהוא כהן י"ל דדוקא בכהן שנושא כפיל ופורש מביתו משום טומאת מת הדבר מפורסים לכל משא"כ בלוי ואף די"ל דע"י עליותו לתורה ג"כ הדבר מפורסים מ"מ בכה"ג דנ"ד שאינו עולה לתורה רק פ"א בשנה י"ל דלכ"ע דמי לשינה מקום הלידה וי"ל דבכה"ג גם המחמירים מודים בזה להקל בשעה"ד וגם י"ל דלכ"ע בכה"ג הוי רק פסול מדרבנן וא"כ י"ל דכדאי הם המקילים לסמוך עליהם בשעה"ד ובפרט שכבר חזרה ונתגרשה בגט כשר ומה דתצא הוא רק משום קנס ואף די"ל דכיון דנבעלה מקודם איכא חשש איסור תורה דכשם שאסורה לבעל אסורה לבועל מ"מ יש להקל דכל פסול הגט רק מדרבנן ועוד יש לדין לפמ"ש הט"ז סי' קכ"ה סקי"ז דבזה"ז שהב"ד קורעין הגט יש להקל לענין חשש לעז במקום עיגון ושראה סברא זו בהתה"ד ע"ש ומבואר דאף שנותנים מעב"ד להאשה אין בזה חשש וכן מצאתי בס' הקובץ פ"ד מגירושין בשם הגאון מהר"מ בנעט דבזה"ז יש להקל בכמה חומרות שהחמירו הפוסקים מחשש לעז אלא שלא הביא דברי הט"ז הנ"ל ואף דבשו"ת נח"א סי' כ"א דחה דברי השואל בסברא זו דכ"מ שאסרו חז"ל מפני מ"ע אפי' בחדרי חדרים אסור ע"ש אבל גם הוא לא ראה דברי הט"ז וגם אין לו ענין לחשש מ"ע כמובן ושו"ר בשו"ת חא"ש סי' קמ"ח שהעיר בסברא זו ורמז לדברי הט"ז אלא דלהלכה אין לסמוך ע"ז וכמ"ש גם רו"מ בשם הב"מ סי' י"ז סנ"ח אבל הנה בשו"ת עין יצחק סי' י"ט ענף ד' צירף ד"ז להקל בשינוי קצת שהוא רק מחשש לעז ואף די"ל דהוי כדבר שנגזר במנין מ"מ במקום מצוה ל"ש זה כמ"ש בתשו' בר"א א"ע סי' מ"א והוא חיזק הדבר והביא ראי' מתוס' ורא"ש גיטין ח"י שהוקשו אמאי גט שאין בו זמן פסול בזה"ז וה"נ גם באשה איכא שבת ועכ"פ בניסת י"ל דלא תצא בשינוי קצת בצירוף עוד סניפין וע"ע בט"ג ליקוטי שמות מ"ח ס"ק ב' ושו"ת חא"ש סי' צ"ד והגהת ד"ח שם שלא ידעו מכל הנ"ל

ועוד יש לדין לפמ"ש הב"י סי' קנ"ט בשם תשו' מהרי"ו סי' נ"ד בדין יבם מומר שהיתה סבורה שמת ונשאת לאחר ואח"כ בא וחלץ לה דכיון דלגאונים ומהר"מ אפי' לכתחלה מותרת אנן בדיעבד נסמוך עליהם כיון דהוי רק איסורא דרבנן אע"ג דלרשי' הוי ודאי איסור והוכיח כן מש"ס דיבמות ל"ו דאף דרבנן פליגי ארשב"ג והכי הלכתא כיון דלחד תנא שריא לא מפקי' לה מבעלה ע"ש וא"כ ה"נ בנ"ד שהוא רק פסול דרבנן ויש כמה גדולים המקילין וגם בתשו' הריב"ש סי' ר"ו מבואר כה"ג ע"ש ותבין ואף שהד"מ סי' קכ"ז אות ג' הביא בשם הרד"ך דבזה"ז אין ראוי לומר כדאי הוא וכו' וע' בתשו' מהר"י מברונא סוסי' רי"ד שהחמיר יותר דדוקא בתנאים ולא באמוראים אבל מדברי מהרי"ו הנ"ל מבואר להיפוך וגם מדברי הרמ"א סי' קכ"ט ס"ו ועוד בכמ"ך עצמו לספר מוכח להיפוך ולכן לענ"ד בכה"ג דנ"ד שאינו עולה לתורה רק פ"א בשנה וכדומה והוא מפשוטי העם אין להוציאה מבעלה כיון שכבר נתגרשה בגט כשר אחר הנשואין וכל החשש רק משום קנס

ובדבר החשש השני שהאשה מעריסה נקראת חי' סערקא ונשתקע שם חי' ונכתב בגט חי' סערקא אבל בכתובה נכתבו ב' השמות וכן בקוויטלך לצדיקים ובכתבי מחילות וכדומה וגם אבי' קורא אותה כן וכן עוד איש א' אמר שקורא אותה לפעמים כן אבל אמה מקפדת לקרותה רק בשם סערקא מפני שיש לה בת מבעלה הראשון ושמה חי' בילא וקצת מהשכנים יודעים מזה ועי' נשתרבב שגם הם קורין אותה רק סערקא לבד אבל בידיעה לא נשתקע השם כי השכנים יודעים ששמה חי' סערקא אך במקום כו"נ היתה ב' שבועות וקראו שמה רק סערקא והנה כבר ראו עיניו מ"ש בשו"ת חא"ש סי' קע"ג דשם הנכתב בכתובה ל"ה נשתקע כיון שקראי הכתובה תחת החופה ונעשית למען יעמדו ימים רבים ואסור לשהות אשתו בלא כתובה ועוד דבכה"ג שיש לה ב' שמות מעריסה ונקראת רק בא' הוי קיצה"ש כמ"ש במכמ"א א"כ ל"ה כנשתקע והביא מהט"ג לק"ש אות ט"ו והאריך בזה והנה בדין שם הנכתב בכתובה יעוין בדברי אמת בדיני גיטין סי' ט' בשם עדות ביהוסף סי' נ"ג דכל מה דאפשר להשוות הגט והכתובה מחוייבים בזה ובשם הז"א דשם הנכתב בכתובה לא מיקרי נשתקע ושכ"ה בתשו' גו"ר ע"ש היטב וגם בשו"ת מאמר מרדכי סי' ג' האריך בזה והעלה דלא מיקרי נשתקע והגם דהם מירי רק בכתבוהו בפ"ע בדמתקרי וכדומה ובכה"ג מבואר בג"פ סי' קכ"ט סקצ"ו דאם נשאת לא תצא משא"כ בנ"ד שכתבו רק ב' השמות יחד ובמכמ"א שער ד' סי' י"ג הוסיף להוכיח דכל דנשתקע בקריאה. אף דלא