מהרש"ם חלק ג רמב

הפלתי סי' קפ"ד סק"י להוכיח שגם דברי הרמב"ם כן ומצאתי בתשו' ח"ס סי' קס"ד באמצע התשו' שהעתיק מחי' לנדה והעמיס בכוונת רש"י דס"ל כהראב"ד הנ"ל (וכ"ה בס' בית אל ח"ב חדר ג' אות ט' בכוונת רש"י וע' תשו' ב"ש ח"ב סי' י"א שדחה היתר זה וע"ש סי' י' וגם הוא לא ידע מדברי האשכול) וסיים דכדי שלא להוציא אשה מבעלה יש לסמוך שתדרוש ברופאים ותעסוק ברפואות ואם יאמרו שנתרפאה תוכל להאמין להם ולשמש פעם ג' ע"ש ואם אמנם שגם הוא לא ראה ד' האשכול בכ"ז כבר הורה זקן וכיון שדעת מהר"מ שהובא בתשו' הרשב"א ובב"י סי' זה דרמ"ת הוא רק וסת דרבנן ודלא כהחמ"ח סי' ק ק"ט וע' בח"ס סי' קנ"ג מש"ב ואף שהב"מ לא"ע סי' קי"ז הוכיח דהוי מה"ת כבר השיג עליו בתשו' בר"א סי' מ"ח אות ט"ו ע"ש א"כ יש לסמוך ע"ד המקילין ולהאמין עכ"פ לרופאים

ודרך פלפול עלה בלבי דהנה בשו"ת שי"צ סי' ל"ח העיר דלא תהא נאמנת לומר דרמ"ת דשמא ענ"ב ותי' דהוי מלתא דעל"ג שהרי בידו לראות תיכף בעד הבדיקה אם הוא אמת ולכן נאמנת ע"ש וע' בפלתי סק"ה מ"ש בזה ולשי' הראב"ד דבלא בדקה ק"ת מותרת א"כ גם באמרה שבדקה ק"ת לא תהא נאמנת לומר אח"כ שרמ"ת דשמא ענ"ב ול"ה על"ג דגם אם יראה בהעד דם שמא הוא מקודם ולא תהא נאמנת רק כשראה הבעל ק"ת את העד שבדקה בו שלא הי' בו דם וא"כ איך הוכיח הראב"ד מזה דכל לבעלה לא בעי' בדיקה דאל"כ אמאי אין ראיי' ראשונה מצטרפת הא גם אם צריכה בדיקה מ"מ א"צ להראות הבדיקה לבעלה ואכתי אינה מצטרפת דשמא ענ"ב אך דלפמ"ש בפת"ש סק"ב לדחות ד' השי"צ א"ש והנה בנ"ד לפמ"ש רו"מ דכל הג"פ לא בדקה אין להקל רק על ראיי' א' דכיון דרמ"ת פעם א' כבר נתחייבה לבדוק ק"ת וכשעברה ולא בדקה אין להקל כמ"ש הח"ס שם

והנה מצאתי בס' חסידים סי' תתשכ"ג וז"ל יש מדה במקור הנשים יש אשה שי"ל וסת קבוע וכו' ויש אשה שאם יבעול הבעל אותה לאחר הבעילה מיד אם תקנח תראה כתם של מראה דם מפני שבעל בכח ואלו כשבעל אם לא הי' מכניס כל ערותו אלא מקצתו לא היתה רואה כלום לזאת הנשים כשאין להם וסת קבוע ואם בא עלי' בכח תראה כמו דם ולא צריך לבוא עלי' שלא בכח ולהכניס מקצת הערוה אז אין דם כי פעמים מחמת זה הוא ולא ממקור דמי' עכ"ל והנה מ"ש כשאין להם וסת וכו' אולי ס"ל כדעת מהר"ם ומרדכי שבש"ך סק"כ ועכ"פ מבואר דבר חדש וצד היתר לבעול שלא בכח ונהי דאם כבר ראתה ג"פ מ"ת אין להקל דגזרינן אטו גמר ביאה וכדאי' כה"ג ביבמות כ' ותוס' שם אבל בפעם א' או ב' יש להורות לעשות כן אולי יועיל ולא תבוא לידי תקלה ולפ"ז בנ"ד יש לצרף שי' המקילין הנ"ל ולא לגזור אטו גמר ביאה וכמ"ש כה"ג בדע"ת סי' י' סק"י בשם רש"ל בח"ש ומג"א ובסי' נ"ז סקמ"ט הבאתי כן בשם הפר"ת ואף שהבאתי סתירות לזה מ"מ בנ"ד דרמ"ת רק דרבנן ושלא להוציא אשה מבעלה יש להקל בצירוף דעת ר"ח ושע"ד דבאשה שכבר הוחזקה בביאות של היתר ליכא דין רמ"ת

והנה ראיתי בשו"ת שו"מ מ"ק ח"ג סי' קל"ו שהביא בשם רב א' לחדש עפי"ד התוס' שבועות י"ח ע"א ד"ה המשמש מת וכו' דבאיש הנזהר כמ"ש בקיצור של"ה לפרוש באבר מת מחשש הוז"ל ליכא דין רמ"ת דהוי אחר שיעור וסת וע"ש פלפול גדול בזה א"כ אולי גם בנ"ד הוא כן וימצא סעד להקל ואף דהרמ"א הביא בשם י"א דאין אנו בקיאין בשיעור וסת ויש להחמיר בזה"ז אם ראתה סמוך לתשמיש והש"ך נסתפק אם יש להחמיר בבעל ג' הנה מצאתי בס' האשכול שם שהביא דעת י"א הנ"ל ודחה דבריהם ופסק להדיא דגם בבעל ראשון אין לחוש לזה ע"ש וכדאי הוא לסמוך עליו. סי' רמ"ו להרב הה"ג וכו' מו"ה יהושע גלאזער נ"י אבד"ק טוריסק

ע"ד שאלתו באשה א' מק' לימבלא שנתגרשה מבעלה בקאוולע ובאה לקהלתו ונשאת לאיש בזמן שלא הי' רו"מ בביתו ובבואו לביתו בא אליו מכתב מהרב מו"ה יהודא ארי' מו"צ דק' לימבלא להפריש הזוג יען שקיבל מכתב מהרב ר' יצחק שאול מקאוולא שהגט פסול כי נכתב בו על המגרש פב"פ הלוי ואינו לוי ואח"ז נסעה האשה לקאוולא וקבלה גט שני ואח"ז השיג מכתב שהאשה כבר טבלה עפ"י דברי המסדר ונתייחדה עם בעלה קודם גט השני ועתה נסתפקו אם תצא מזה ומזה והנה רו"מ האריך למעניתו והביא מכמה שו"ת שאינם נמצאים בידי כלל והנה אמת שהג"פ סי' קכ"ט סקל"א כ' בפשיטות דאם כתב ישראל בהגט אני פב"פ הכהן דחשיב שינה שמו והגט פסול אבל בסקל"ו באמצע דבריו הביא מהתוס' והראש דלדידהו גם בכתב כהן על מי שאינו כהן הגט כשר דדמי לשינוי מקום לידה אלא שאח"כ כ' די"ל דגם הם לא כ"כ אלא בשאר שטרות דליכא בהו טעמא דלעז משא"כ בגט הרי דמסופק בזה ובתשו' רח"כ סי' ע"ה האריך להוכיח דאין חילוק בין גט לשאר שטרות כיון דגם מגט אין מעלין ליוחסין וגם כיון שאין זה ממטבע שטבעו חכמים בגיטין כדמוכח בפסקי מהרא"י סי' קצ"ז וסי' קפ"ד דהכל תלוי בזה אם הוא ממטבע שטבעו בגיטין ולכן מקום הלידה אינו מעכב וגם בשינה כשר וכיון דרוב הפוסקים מכשירים בשינה מקום הלידה ה"נ בזה והאריך עוד בזה וסיים שאם יסכימו עמו עוד ב' רבנים מומחים גם דעתו מסכמת והנה הגם שבאמצע התשו' צירוף עוד שהשינוי באבי המתגרשת דקיל משינוי באבי המגרש וגם רו"מ. כ' די"ל דבאבי המגרש הוי כשינוי בשם המגרש עצמו אבל הנה בשו"ת כתר כהונה סי' ס"א האריך בפלפול עצום והעלה ג"כ דגם להפוסלים בשינה שם האב מודים דבכתב כהן על מי שאינו כהן כשר בשעה"ד ואין חילוק בין שאר שטרות לגט ואף דבסוף התשו' כ' ג"כ לצרף דגם אם