מהרש"ם חלק ג רלט

והנה מ"ש רו"מ עמ"ש הש"ך ס"ק כ"ח בדעת רמ"א דבהופסק אין עלי' דין מעיין שהרי בד"מ שעם הא"מ הביא בפשיטות ד' מהרי"ק להלכה הנה בד"מ שלפנינו אות ט"ו הביא מהת"ה דמפורש דאפי' זוחל עדיין אם הופסק מהמעין אין עוד עליו דין מעין ודלא כמהרי"ק ע"ש ומכ"ש באינו זוחל עוד ומ"ש רו"מ דבנ"ד ממ"נ אין חשש דאם נקרא זוחלין ע"י שיוצאין המים אל הבור א"כ לא הופסק מזחילתו ואם אינן זוחלין א"כ בודאי כשר יש לפקפק דמסתמא לא כל שעה הם נבלעים בקרקע ונפלטין אל הבור ובשעה שהבור מלא אין לו מקום לפלוט לתוכו והמים עומדין במקומן ובאותו שעה נתבטל דין מעין כיון שנפסק הזחילה ואחר ששאבו מי הבור והמים זוחלין דרך הקרקע נפסלה המקוה כדין מי גשמים דפסולין בזוחלין ובכ"ז לדינא יפה כתב רו"מ להקל בצירוף כל הסניפים. סי' ר"מ להרב המאה"ג מו"ה יעקב יצחק הוראוויץ נ"י אבד"ק קאנטשיג הסמוך לפשעווארסק

ע"ד שאלתו במי שבא לבית אבי' ונודע לו מיתת אמו והוא הי' תוך י' פרסאות ודינו למנות עם גדול הבית רק ב' ימים או שבא ביום ז' בבוקר קודם שעמדו המנחמים אם צריך להניח תפילין ביום א' ולכאורה י"ל דהוי כתרתי דסתרי דלגבי גה"ב כבר אינו יום א' והוא מונה עמו א"כ אם לא יניח תפלין מפני שהוא יום ראשון אצלו איך לא ינהג אבילות ואף דאם בא ביום ה' או ו' י"ל דל"ה תרתי דסתרי דבאותו יום שאינו מניח תפילין י"ל דאכתי אינו נגרר אחר גה"ב עד יום ז' אבל גם בבא ביום ז' לכאורה הי' נ"ל דמ"מ כיון דנלמד מקרא דאחריתה כיום מר אין לו להניח התפילין וראי' מש"ס דזבחים צ"ט ע"א בהא דאונן נוגע ופריך מהא דאונן ומח"כ צריכין טבילה לקודש ומשני כאן בשטבל וכו' וכי טבל מאי הוה הא הדרא עלי' אנינות דאמר רבה בר"ה אונן שטבל אנינותו חוזרת עליו וכו' ופירש"י דאנינות בציר מחד יומא ליתא דכתיב ואחריתה כיום מר ע"ש ואם איתא לישני דמיירי כשנגרר באבילותו אחר גה"ב ביום ז' דפסק אניניתו דיום ראשון ממנו דלא ליהוי תרתי דסתרי אך י"ל דשא"ה בקדשים דהאנינות דאורייתא משא"כ באבילות דעלמא דלשי' כמ"פ גם יום א' דרבנן וע' ברא"ש סופ"ב דברכות וטור וב"י סי' שצ"ח ובפרט ביום שמועה שאינו יום מיתה וקבורה י"ל דשפיר מניח תפלין שלא יהי' ב' דסתרי ול"ש בזה לומר הואיל ואידחי כדמוכח מהרא"ש סופ"ג דמ"ק וע' ביו"ד סי' שפ"ח ובדג"ע ובהגהת א"ב על דג"מ שם בשם המ"ב ולכן אחר שיעמוד מאבילותו נראה דיניח תפילין ועיין שו"ת טטו"ד תליתאה סי' רכ"ז שפסק ג"כ כן וע' שו"ת שארית יעקב ואר"ח החדש א"ח סי' ל"ח שוב נדפס שו"ת אהל יהושע סי' מ"ג ופסק ג"כ כן. סי' רמ"א להרב וכ' מו"ה מנחם טאבאק נ"י מק' דיביווא בהרה"ג מוהר"ש נ"י מסיגוט בעהמח"ס ערך ש"י

מה שהאריך בדין קדיש שאומרים על מי שמת פחות מבן עשרים ויש ג"כ יתום על מי שהי' בן עשרים שחקר השואל בנו"ב מ"ת א"ח סי' א' די"ל דהיתום של בן עשרים קודם לפי שאין עונשים בד"ש למי שהוא פחות מבן כ' והנו"ב דחה דבריו בשתי ידים ובהגהת י"ש ליו"ד סי' שע"ו החזיק בדברי השואל ורו"מ דחה דבריו והביא מכמ"ק בזה והנה בגוף הדבר אם עונשים לפחות מבן כ' עמ"ש בחיבורי דע"ת סי' ה' סקי"א מכמ"ק ובפרט מתוס' שאנזא לעדיות ועוד כמ"ק אבל מה שתמה רו"מ מהא דער ואונן שנענשו בעון הוז"ל בקטנותם כבר הביא הח"צ סי' מ"ט קושיא זו והביא תי' דלפי חכמתם נענשו גם י"ל דקודם מ"ת הי' דינם כב"נ דלא ניתנו שיעורים וע' ת' חת"ס חיו"ד סי' שי"ז אך משני חיי שרה ומד"ר ורשי' שם מוכח להיפוך דגם אז נחשבו כישראל ולא נענשו פחות מבן כ'

וגם מ"ש מהא דקשה המחלוקת שגם יונקי שדים נענשו בעדת קרח י"ל דבעון אביהם ואמם נענשו וקרא כתיב פוקד עון וכו' וכמה עונות גורמים שמתים בניו ובנותיו כשהן קטנים כדאי' בש"ס פ"ב דשבת מ"מ במת פחות מבן כ' בעון עצמו י"ל דאינו נענש וא"צ כפרה ובפרט לפמ"ש במשנת חסידים בסדר מוצאי שבת דהקדיש אינו מציל רק מעון שלא ענה אמן י"ל דאינו נענש בו פחות מבן כ' ועל עון הוז"ל ומחלוקת הרי אין הקדיש מועיל ומ"מ לדינא צדקו דברי הנו"ב כי מי יודע אם אולי חטא בגלגול הקודם שהיה מבן כ' ועמג"א סי' רי"ט בשם תשו' רמ"מ שכ' כה"ג וע' תשו' רלב"ח סי' ח' (והן אמת שמדברי מס' כלה שהובא בב"י יו"ד סי' שע"ו נראה היפוך דברי המשנח"ס הנ"ל והשואל הביא בשם ר"ח פ' גידול בנים בשם תנחומא וס' יש נוחלין בהקדמה והג"ה בשם זו"ח פ' לך ומנורת המאור נ"א כ"א ח"ב פ"א בשם מס' כלה בזה)

ומ"ש במכתב הקדום לתמוה על הב"ח וט"ז רסי' רע"ד וע"ש בתוס' שבת בשם ח"א שהעיר בזה אלא שהביא ד"ז מתוס' יומא ל"ג והביא סתירה מתוס' מגלה ו' וכבר האריך הברכ"י סי' כ"ה בזה ועמג"א סוסי' קמ"ז שהביא ג"כ מתוס' יומא הנ"ל וכתב שאינו מוכרח

ומ"ש בענין שאיפת טאביק באמצע תפלה ואכילה בודאי צריך ליזהר שלא יגע בצואת החוטם אבל ידוע שהגרא"וו מיקל בנגע בצואת חוטם כדעת מו"ק שהביא השע"ת כמ"ש בס' שערי רחמים בשמו ואולי סומכים העולם עליו ומצאתי בכתבי הגה"ק מבוטשאטש זצ"ל שכתב ג"כ דהעולם מקילים בנגיעת צואת החוטם וסומכים על המקילים וגם המחמיר יוכל להקל בזה ברחיצה ברוק הפה באמצע התפלה סי' רמ"ב להרב וכו' מו"ה מרדכי הערצמאן נ"י מו"צ דק' סאדוי בבאקאווינא

ע"ד שאלתו בבהמה שגוררת רגליה וא"י לזוז בהם כלל והרופא מבהמות אומר שעבר עלי' רוח