מהרש"ם חלק ג רלח

זוחלין רק ממקוה א' לשנים והמים נשארין בשני' לכ"ע לא מיקרי זוחלין ע"ש וכן מצאתי במי נדה לסופו בסי' ר"א שהעלה ג"כ בדין מקוה נובעת ממעיין ועשו חפירה ותיבה מנוקבת בצדה והמים יוצאין מהמקוה הגדולה לקטנה והעלה דכיון דבהשניי' קוו וקיימו כשר לטבול גם בראשונה והביא ג"כ מהריב"ש ומהא דסנ"ב וסנ"ד וסנ"ט והעלה דגם אם אין חוזרין והקטנה לגדולה שרי ע"ש באורך ולפמ"ש הריטב"א בנדרים בשם ר"פ דגם להאוסרים במקום שלה מהלך בתחלתו אינו אלא מדרבנן משום מ"ע א"כ יש לסמוך בדרבנן על המקילים ובפרט בכה"ג שי"ל דגם המחמירים מודים וע' במגיד משרים להב"י פ' ויקהל בד"ה עוד א"ל בנוטפים וכו' ואולם ראיתי בשו"ת ר"מ שי"ק סי' ר"ה שרז לדברי הר"ש פ"ד מ"ד במ"ש בביאור התוספתא דמפורש דגם בנזחלין לבית אסור לטבול בהזוחלין וחוכך שם גם בדאיכא חיבור כשפ"ה בין ב' המקואות דאין הזוחלין מערבין אלא במעיין ע"ש וא"כ אם באנו לחוש שאין לו דין מעיין ממילא ל"מ החיבור בזחילה וע"ש במהר"מ שי"ק שרמז להתשב"ץ ח"ג סי' ד' והוא ט"ס וצ"ל סי' ל"ד ושם מבואר שהמים מוגבהין בטבילה ושוטפין ע"ג שפת המקוה והכתלים מעכבין מסביב שהוא כמקוה א' ממש (וע' בש"ך ס"ק ק"כ במ"ש בשם הריב"ש דביוצאין דרך טבילה ל"ה זוחלין ומהתשב"ץ ל"מ כן) ואין מזה ראי' לנד"ד כמובן ולכן דברי המ"נ והר"ח הנ"ל צע"ג לדינא ומה שהאריך בדין אם בנ"ד מיקרי זחילה והביא דברי הרשב"א וש"ע סנ"א דבעינן זחילה ניכרת והביא בשם הגר"א בביאורו סקצ"ו שתמה ע"ז דהרשב"א כ"כ לשיטתו דס"ל כפי' הר"ש שבסעי' הקודם דאפי' נשאר מ"ס למטה שאינן זוחלין פסול אבל להסוברים דאינו נפסל בנשאר מ"ס נדחה ראיותו שהביא דאל"כ אין לך מקוה כשרה ולהנ"ל אינו ראי' והביא מחת"ס סי' רי"א שהביא ראי' מהא דמקוה שנמדד ונמצא חסר דמוקי לה בחסר ואתאי ומיחך דכ"ז שיש בו מ"ס כשר ואינו נפסל משום זחולה ורו"מ דחה די"ל דמיירי במעיין והנה מ"ש ראי' זו בשם הח"ס יעוין בתשב"ץ ח"א סי' י"ז שהביא ראי' זו בשם הרשב"א עצמו ושפתיו ברור מלל שהרי בתוספתא שהובא בר"ש פ"ב מ"ב מייתי עלה ר"ש עובדה דמגורה של דוסקים דפליגי ר"ט ור"ע וכמו שהובא גם בקידושין ס"ו וברש"י שם מבואר דמגורה היינו בריכת מים וראיית הרשב"א שם דניחוש שמא נשבר וניקב למטה והוי סד"א דזחילה פוסלת מה"ת א"ו דבכה"ג לא מיקרי זחילה ומזה הוכיח דגם בניקב אין חשש והח"ס שם נדחק בזה מנ"ל להרשב"א דגם בניקב כשר ולא ראה ד' התשב"ץ אבל מ"ש הרשב"א ראי' מהא דאורעא חלחולי מחלחל צ"ע דזהו רק במעין כמ"ש תוס' פסחים י"ז ע"ב ד"ה אלא וכו' ובר"ש פ"ה דמקואות וברא"ש ה' מקואות ובמעין אין פוסל זחילה ומה שהאריך רו"מ בדין אם זוחל רק למטה בקרקעיתה יעוין בתשו' שו"מ מ"ת ח"ד סי' קע"ח בשם פמ"א ח"ג סי' מ"ב שהחמיר בזה והוא צידד להקל שו"ר במכתבו אח"כ שרמז להשו"מ הנ"ל במ"ש דשני מקואות הזוחלי מזל"ז לא מיקרי זוחלין וכבר הבאתי לעיל גם מתשו' ד"ח ור"מ שיק הנ"ל וע"ש בשו"מ תליתאה ח"ב סי' כ"ז עוד בענין זחילה ניכרת וגם למה רומז רו"מ אח"כ ומה שהאריך רו"מ והביא מהשו"מ מהד"ג ח"א סי' ס"ה דבנוטף טפה אחר טיפה הוי בכלל זוחלי ורו"מ הביא מהרא"ש בפירושו פ"ה ובפסקיו דמוכח להיפוך ועוד מכמ"ק וגם מתשו' ב"ש ח"ב סי' נ"א ולפע"ד מראיית הרא"ש סי' י"א ואשכול סי' ס' שהביאו מהא דגודר בכלים לעכב הזחילה וא"א להעמיד כלים כ"כ בדוחק שלא יצאו מיד מביניהם אם לא שידביק ע"י טיט וסיד ולא נזכר במשנה מזה ובע"כ דאם המים זוחלין מעט כל שאינו זוחל כמעין לא מיקרי זחילה ע"ש מזה מבואר דגם בנוטף טפה אחר טפה וגם יוצאין בקצת זחילה דקה מן הדקה אינו בכלל זחילה ומזה ראי' להרשב"א

וגם להסוברים דאם יש מ"ס למטה אף שזוחל למעלה משיעור מ"ס כשר לא הונח בזה דהכא זוחל בין הכלים גם למטה עד לארץ ומצאתי בפי' הראב"ד פ"ה דעדיות מ"ב שהביא מפ"ה דמקואות ומהתוספתא דדלית היינו מי גשמים הבאים ממדרון וכו' וסיים וז"ל ומודים שהוא גודר כלומר עושה גדר של כלים בפני המים ואעפ"י שהמים יורדים בין כלי לכלי אין בכך כלום וכו' ע"ש הרי דבכה"ג לא מיקרי זוחלין אבל בתוס שאנז"א שם מ"ג כתבו וז"ל עושין מחיצה בכלום טמאים כגון בגדים ובלבד שיעכבו הילוך המים שלא יהי' זוחלין וכו' עכ"ל ומדכתבו כגון בגדים נראה שבאו ליישב שהרי המים יוצאין בין כלי לכלי ולכן כתבו דהיינו בגדים שאפשר להדקן הרבה זע"ז שלא יצאו המים בזחילה, אף דודאי נוטפין טיף אחר טיף דרך הבגדים כידוע בחוש ועתשו' מעיל צדקה סי' ל"ט באמצע התשובה במה שדחה דברי הרא"ש והוכיח דגם זחילה מלמעלה פוסל דכל הנהרות אינן זוחלין רק למעלה וסיים וז"ל ומה שהוסיף הרא"ש להפליא מתוספתא דמקואות וכן ממתניתין דמקואות בור שאובין ואמה נכנס וכו' נ"ל ג"כ לתרץ במה שכללתו דאם אין הזחילה ע"פ כולו או רובו לא נקראת זחילה וה"נ מיירי כגון שנכנס דרך מיעוטה לבור כגון שהבור רחב הרבה ואפשר שנכנס דרך נקב קטן לבור דלזה כ"ע מודים דלאו זחילה וכן יוצא מדרך נקב קטן וכו'. עכ"ל הרי דמיפשט פשיטא לי' דלא כהשו"מ וב"ש שהביא רו"מ אך לפ"ד תוס' שאנז"א הנ"ל יש לפקפק בזה וכמש"ל

ונ"ל ראי עוד מדברי הר"ש פ"ה מ"ג שהביא בתחלה מהתוס' דמעין אינו מטהר בזוחלין אלא במקום שהי' זוחל ואח"ז הביא מתוס' דין מעיין עומד דאינו מטהר בזוחלין וצ"ל דגבי מעיין עומד אפי' זוחלין במקומו פסול דאל"כ היינו הרחיב יותר ומאי קמ"ל להחמיר בעומד וכ"ה בתשו' ד"ח ח"ב יו"ד סי' צ"ג והרי כל מעין ארעא חלחולי מחלחל לכ"ע כמש"ל והמים יוצאים דרך נקבי הקרקע א"כ אי נימא דבכה"ג מיקרי זחילה הרי כל נחל זוחל ובמקום אחר שהמים יוצאים לשם הם זוחלים ובע"כ דבכה"ג לא מיקרי זחילה וכיון שכמה ראשונים והש"ע סתם כדבריהם להקל וכדבריהם נראה מהא דגודר בכלים וגם אי נימא כתוס' שאנז"א מ"מ ודאי גם דרך הבגדים ותחתיהם זוחל קצת מים ואפ"ה אינו בכלל זוחלין א"כ בכה"ג דנד"ד שאין שם נקב גמור אלא דרך הקרקע יוצאין מים מהמקוה אל הבור אף שהמים מתמעטים מ"מ לא מיקרי זחילה ובצירוף מה די"ל דדין מעין על המקוה יש להקל וכמ"ש רו"מ