מהרש"ם חלק ג רכט

היינו משום שאין הדם שבביצה אוסר בתערובות ע"ש ותבין ועוד דגם אי הוי מב"מ מ"מ מבואר בתשו' מהר"י מברונא סי' ע"ח הנ"ל דבאיסור ודאי גם בנתערב מב"מ ונתבטל אסור גם הכלי שאב"י אך די"ל דבדאיכא תרי דרבנן יש להקל טפי אך דבנ"ד דהוי מבשא"מ אפס מקום להקל

ומ"ש רו"מ מדברי בי"צ סי' קי"ג שהביא דברי מרדכי וב"י סי' קכ"ב בשם י"א דבכ"ח ל"ש נוטל"פ וראי' מאדר"נ שאינו מבאיש מה שבתוכו ובמרדכי כ' דה"פ שאינו מבאיש המאכל שבתוכו משא"כ מתכות והבי"צ כתב כמה מהדוחק יש בזה ובאמת שנעלם ממנו ש"ס דנדרים נ' ע"ב דיין שבכ"ח אינו נסרח משא"כ בכלי כסף וזהב וזהו כוונת האדר"נ. ומ"ש הוא עפ"י דעת הר"ן סוף ע"ז דהבליעה שבקדרה אינו נפגם אלא כשבא לתבשיל וזהו החילוק שבין כ"ח למתכות וזהו כוונת הי"א דל"ש נוטל"פ בכ"ח ונ"מ לענין חב"פ ע"ש ולפי דברי' לא הוצרך להמציא נ"מ לענין חמב"פ אלא י"ל דכוונת הי"א לכל דין נוטל"פ עפמ"ש הרא"ה בבדה"ב שער א' בית ד' להוכיח דהבליעה מהפגם בקדירה דאל"כ יאסר מה"ת כלי שאב"י דאין מבטלין איסור לכתחלה ע"ש א"כ י"ל דזהו כוונת הי"א דמה"ט ל"ש נוטל"פ בכ"ח כלל דגם כלי שאב"י אסור לבשל בו מה"ת וזה זמן כביר הבאתי ראי' לסברת הר"ן מהא דהקשה הריטב"א בע"ז ל"ט בהא דד"ח מחליא לשבח דהא כיון דכבר נפגם בעודו בלוע ויצא מכלל איסור הרי קיי"ל דאינו חוזר וניער ולשי' הר"ן ניחא דלא הותר מעולם כ"ז שהוא בלוע בקדרה וע' תשו' חת"ס סי' קי"ד שהוכיח דהתוס' והרא"ש ס"ל כר"ן וכן מצאתי במשה"ב להרשב"א בהשמטות דף ק"ג ע"ב שכתוב כסברת הר"ן אבל הוכחת הר"ן הוא מדבעינן שבירה בכ"ח וכן מריקה ושטיפה בכלי מתכות א"כ בעכצ"ל דגם בכלי מתכות לא נפגם בעודו בלוע בקדרה ומצאתי בפענח רזא פ' צו שתי' קושיא זו משום דבעינן למשחה בקדשים וטעם פגום אסור משום הקריבהו נא לפחתיך ואח"ז תירץ כסברת הר"ן ע"ש

ז"ז מ"ש בדין ספיקות דסתרי להדדי עמ"ש בדע"ת סי' ל"א סק"ח ומ"ש בשם דב"מ דבסחי"ד אין לחשבו לספק לאיסור נעלם ממנו דברי הל"ש סי' ל"ח בהגהת השמ"ח ס"ג ובפרט לפמ"ש בתשו' מ"ב הובא בדע"ת סי' נ"ג סקכ"ג דסחסי"ד הוי רק חומרא דרבנן א"כ פשיטא דלהקל לא סמכינן ע"ז וע"ע במש"ז סי' צ"ד סק"א שכ' להדיא דספק זה שמא לא נפיק כולו אין לצרף גם לאלף ספיקות ובדרבנן דבכה"ג שכל א' ישער באומד דעתו גרע משאר סד"ר וע' חמ"ד ה' בב"ח סי' ח' ובהל' כ"ר סי' ה' והל' תערובות סי' כ"ז שחוכך לצרף לשאר ספיקות אבל בספק זה לבד לא יעלה עה"ד להקל ולכן מ"ש הדב"מ להתיר כלי שאב"י שנתבשל בו בשר שלא נמלח הוא דבר תמוה ושתקע הדבר ולא נאמר ומ"ש רו"מ בדברי הר"ש פ"ב דמקואות עמ"ש בדע"ת בפתיחה לה"ש אות ל"ב. ובעיקר הדין דנד"ד ראיתי בתשו' כתב סופר סי' נ"ה וסי' פ' שצידד להקל בדרבנן ושאב"י להגעיל כ"ח ג"פ אבל רק בהפ"מ בתערובות גדול יש לצדד בזה וצ"ע למעשה אבל בנ"ד אין להקל כלל לענין הכלים ומ"ש קצת אחרונים דבכ"ח דא"א להגעיל הוי כדיעבד עמ"ש בדע"ת סי' ט"ו סקכ"ט בשם רדב"ז וש"פ בזה והנלע"ד כתבתי. סי' ר"ל להרה"ג מו"ה אלטר נ"י שו"ב דק' זאסטאוונא בגליל באקאווינא

ע"ד שאלתו היות שמצא כ"פ אחר שחיטת יונים למעלה ממקום השחיטה אחר הבערשטיל לצד הושט בפנים בושט מאכל כמו ביצים קרושים והטריף מטעם שנחתך המאכל עם הושט ומטעם שהיי' ולפעמים הי' נקב בושט מעל"ע וזה שכיח ביונים ואומרים שהוא ע"י שהיונים הזקנים ממציאים להם מזון לתוך פיהם בעת קטנן מתהיים הנקבים והעיר דכיון דשכיח מהראוי לבדוק אח"ז וצידד דדמי להא דכל חיוי ברייתא אכלי קוצים וא"צ בדיקה אלא דאם נמצא שם מאכל וחסר הקרום הפנימי בשטח רחב והמאכל תחוב שם ואולי י"ל דמסתמא יונים הזקינים לעסו מקודם המאכל ולא נתנו לתוך פיהם שעורים ושבלת שלימים ולא דמי לע"י קוץ אבל מ"מ בתרנגול זקן אם נמצא כן יש לחוש שמא נעשה ע"י דבר שיש לו עוקץ או נימא דדנים כשעת מציאתן ועכשי' שהמאכל נתעכל אין להחזיק ריעותא ובפרט שהוא שטח רחב ובקיאים בבדיקה של עור החיצון – והנה מ"ש מחשש שהי' ע"י המאכל עמ"ש בדע"ת סי' כ"ג סקי"ג ומ"ש לענין הבדיקה בושט אחר נקב ביונים הקטנים אם הדבר שכיח בגדר מיעוט המצוי ודאי יש לחוש לבדוק אח"ז ואין זה דומה להא דכל חיוי ברייתא אכלי קוצים דהתם תלינן שלא נקבו בדרך בליעתן אבל בנ"ד דשכיח שיהי' נקבים צריך לבדוק ע"ז עד שיעברו יב"ח אחר שיגדלו מזמן שפוסקים הזקינים להמציא להם מזון אבל צריך לנסות ולבדוק כמ"פ אם הוא בגדר מיעוט השכיח וע' בשו"ת ב"איו"ד סי' ו' ובפתיחה שבחיבורי גי"ד אות מ"ג דיש לצדד קצת להקל שלא לחייב בדיקה ובדין נמצא מאכל תחוב וחסר הקרום הפנימי מ"ש רו"מ לצדד שלא הי' ע"י קוץ זה סותר למ"ש בעצמו דשכיח שינקבו ע"י פיהם של הזקנות דהוי כקוץ ובצירוף שמא נתנו לפיהם שבלת חד וכדומה פשי' דיש להחמיר וכן בתרנגול זקן קשה להקל אף שהוא שטח רחב דדוקא בניקב ע"י דבר רחב יש להקל אבל הכא שמא ניקב ע"י דבר דק אלא דע"י שנשמר המאכל דבוק נרקב קרום הפנימי בשטח רחב אך דמ"מ אם בודקים וכל קרום החיצון אין בו לקותא כלל אולי י"ל דהסומכים ע"ד הט"ז ה"נ יש להקל ומ"מ צע"ק למעשה ואין הפנאי מספיק כעת לעיין היטב. סי' רל"א להרב המאה"ג וכ' מו"ה אפרים אויערבאך נ"י אבד"ק הארחוב ברוסיא

מה ששאל בעובדא שסידר גט שכ"מ שלא תהא אשתו זקוקה ליבם ומפני שנתיירא שלא יוגמר הגט באותו יום סידר הגט ביום והניח מקום של יום השבוע והחודש ובלילה נגמר כתיבת הזמן