מהרש"ם חלק ג רכח

וסי' ל"ג ס"ק ס"ד בנידון כזה שהבאתי עוד מכמ"ק בזה ולכן הגם שצדדתי למעלה להקל בכ"ז למעשה מסתפינא לסמוך ע"ז כי יותר נוטה שחששו גם למזיד ולכן אחר שכתב כת"ר שנכתב בהתקנה שאם ירצו לבטל איזו תקנה יתאספו שנית ויקים עפ"י רוב דיעות כן יעשו ואם יסכימו לשנות כפי הנ"ל כן יקום ויפה כתב רו"מ דדמי להא דריש מו"ק דבהתנו מתחלה בכך יוכלו לבטל ובאמת שהוא משנה ערוכה פ"ה דמע"ש מ"ב ותנאי הי' הדבר שאימתי שירצו יחזור הדבר לכמות שהי' ועי' שם בתוי"ט באורך. סי' רכ"ח להרב המאה"ג מו"ה אהרן מרדכי נ"י מו"צ דק' רוזין ברוסיא

ע"ד שאלתי בכפר רחוק פרסה א' מעירו וזה יותר מעשרים שנה קבלו להם שו"ב ועשו להם ביהכ"נ קבוע וגם בית המרחץ אך בעניני הוראה שייכים להעיר וכן לבית החיים וקבלו להם לש"ץ קבוע את השו"ב הנ"ל ומכל נישואין ומילה נותנים לו רח"ש ובכ"ז נתנו גם להש"ץ ושמש של העיר חלק בזה וזה איזו שנים נתמעטו הבע"ב ע"י גזירת המלך ונתמעט פרנסתם ובכ"ז נתנו גם לש"ץ ושמש של העיר חלק רח"ש וזה חמשה שנים פסקו מליתן חלק לש"ץ ושמש של העיר באמרם כי הש"ץ ושמש שלהם פרנסתו דחוקה ואם לא יתנו לו כל הרח"ש יתבטל התמיד ולא ירד לפני התיבה ופסק רו"מ עפי"ד השי"צ ופת"ש סי' קס"ג סק"ב דכיון שאין באים לעיר לביהכ"נ להתפלל א"צ ליתן לצרכי הש"צ ושמש דביהכ"נ של העיר ומה שנתנו עד עתה הי' בתורת נדבה עכ"ד ולכאורה יש לפקפק דהכא כבר החזיקו הש"ץ והשמש מהעיר בזה כמה שנים גם אחר שנחלקו מהעיר ומתפללים בפ"ע ועמ"ש בחיבורי דע"ת סי' א' סקפ"ה בתשו' לסאמביר מכמ"ק וע"ש סקפ"ד וס"ק פ"ו דכ"ז שהם שותפים עם בני העיר בעסק הוראות הרב א"י לחלק א"ע גם באופן שנתהוה שינוי ואמתלא מוכחת דדמי למקום פסידא דשותף אפ"ה א"י לחלק לחצאין ע"ש באורך אך באמת אין נד"ד דומה לזה דהתם לענין קבלת שו"ב אחר יכולים בני העיר למחות שלא יתחלקו מהם אבל בנ"ד שכבר קבלו שו"ב וש"ץ קבוע זה כמה שנים והש"ץ והשמש של בני העיר אין לו שום שייכות להם ומה שנתנו להם חלק לא הי' חלק קבוע רק פעם כה ופעם כה א"כ איכא הוכחה שהי' רק דרך נדבה ובפרט אם מעת שנתמעטו הבע"ב פסקו מליתן להם פשיטא שאין להם טענה וגם אם לא פסקו מיד מ"מ כיון שפרנסתם הולך ומתמעט ובכל פעם מתהוה יותר דוחק הפרנסה א"כ ל"ש בזה חזקה להש"ץ ושמש של העיר דתשלומי רח"ש הם עבור ש"ט ואם אין נהנים מהם למה ישלמו וכמ"ש בתשו' שי"צ ראי' מדברי מהרי"ל ומג"א סי' סקי"ז ולכן יפה פסק רו"מ שאין להם טו"מ על בני הכפר וש"צ שלהם. סי' רכ"ט להרב הגדול וכו' מו"ה דוד אלימלך כהנא שטורמלויפער נ"י מו"צ דק' דינאב

ע"ד שאלתו באחד ששלחו לו בשר שהודח ולא נמלח והוא סבר שכבר נמלח וחלק הבשר לשנים ועירב כל א' עם רוב בשר שכבר נמלח ונתבשל וכבר נאכל הבשר ואחר מעל"ע נודע לו ובא לשאול על הכלים והביא רו"מ מדברי הט"ז סי' קל"ו סק"ז דיש להקל בדרבנן בכלי שאב"י אך בתשו' דב"ש סי' שי"א ושפ"ד סי', ק"ג החמירו גם בהפ"מ והביאו ראי' מפינכא דר"א ורו"מ פקפק די"ל דחשש לדעת אביי דס"ל דם שמלחו דאורייתא אך גם הרמ"א סי' צ"א סעי' ד' פסק לשבור הכלי גבי דם שמלחו עכ"ד והנה באמת כדברי הרב"ש מבואר בתה"א להרשב"א הובא בב"י סי' קכ"א שהביא דברי העיטור לענין הגעלה בכ"ח ג"פ בדרבנן וסיים וז"ל אלא שאני מסתפק בזה דלכאורה משמע בפ' הקומץ דדם שמלחו אינו אלא מדרבנן ואפ"ה. אמרינן בפכ"ה בפינכא דאימלח בה בישרא בי ר"א ותברה ואמאי ליעבד בה הגעלה ואפשר דכיון דבעי הגעלה ג"פ לא משהי לה דלמא פשע בנתים ותדע דאי לא לשהיי' ויחזירנה לכבשונות וכו' שמא יפשע וכו' עכ"ל וגם בשפ"ד שם רמז שכ"ה בתשו' הרשב"א אלא שרמז לכנה"ג ולא הביא מדברי תה"א וב"י הנ"ל ומצאתי בתשו' הרשב"א ח"א סי' תצ"ח שהביא בשם הרמב"ן להוכיח מפינכא דר"א דנוטל"פ לכתחלה אסור דאל"כ לישהיי' עד למחר וע"ש שהביא גי' בש"ס דמפורש כן (וזהו כוונת הר"ן שהובא בפת"ש רסי' קכ"ב ס"ק ב' שלא הי' לפניו גי' זו בש"ס ודלא כפת"ש שם והעירני לזה ח"א וגם בראש יוסף חולין קי"א כתוב כדעת פת"ש בביאור דברי הר"ן וגם בתשו' רלב"ח סי' קכ"א ביאר כן דברי הר"ן וגם הוא לא ידע מזה אבל צ"ע על הרשב"א שלא דחה מפני שיש לחוש לתקלה ועמ"ש בדע"ת סי' נ"ז ס"ק מ"ח וסק"נ בזה והנה בדברי תשו' הרשב"א הנ"ל י"ל דאזיל למ"ד דם שמלחו דאורייתא אבל בתשו' הרשב"א סי' קמ"ג מפורש דגם בחלב עכו"ם אסורה הכלי לכתחלה גם בשאב"י וכ"ה בתשו' מהריב"ל ח"ג סי' ק"ו ודלא כמ"ש בתשו' מהר"י מברונא סי' ע"ח דבחלב שהוא רק איסור מספק ויש רוב טהור יש להתיר הכלים אחר מעל"ע ונחלק שם עם הרב ר"י דס"ל דהוי איסור ודאי ע"ש וע' פמ"ג או"ח הנהגת או"ה סדר ג' אות כ"ו ג"כ בזה ובמח"כ נעלם מהם דברי הרשב"א ומהריב"ל הנ"ל וגם בפר"ח או"ח סי' תצ"ו בדיני המנהגים אות כ"ג בסופו הביא דברי מהריב"ל ורלב"ח שפסקו כן וע"ע בתשו' מהר"ם שיק סי' קי"ב שהאריך ג"כ להוכיח מהר"ן וריטב"א וש"פ דגם בדרבנן אסור שאב"י (וכה ראיתו שחוכך שם בדין בישל במזיד לכתחלה בכשאב"י אם אסור להמבשל ובמח"כ נעלם ממנו דברי תס"א וב"י סי' קכ"ב דמפורש דאסור וכ"ה להדיא בריטב"א ע"ז ל"ג ע"ב וכ"ה ברדב"ז ח"ג סי' תרי"ז וגם בשפ"ד סי' צ"ט סוסק"ח לא ידע מזה

] והנה מ"ש רו"מ אם יש לצרף בנ"ד שהי' רוב בשר שנמלח דהוה מב"מ והביא מפלתי סי' צ"ב סק"ז ובאמת שבדבר זה צידד בתשו' פ"י חא"ח סי' ח' לדון כדין מב"מ וכבר השיג עלי' בסד"ט סי' קפ"ח סוס"ק ד' ע"ש שהביא מהש"ך סי' ס ט סקנ"ז ובאמת שכ"ה להדיא בש"ך סי' ק"ז סק"א לענין ביצה שי"ב טיפת דם והא דסי' ס"ו סק"ט