מהרש"ם חלק ג רכה

סי' ש"ו ס"ק י"ט בשם ר"י הראשון וברכ"י ומ"ש עלי' בזה ועכ"פ עיני כת"ר יחזו כי בגוף סברתו כבר הרגיש היעב"ץ ולא הוטב בעיניו ובע"נ יזהר כיון שהאחרונים לא ראו דברי הריב"ש ולשי' רוב הראשונים כתב שלהם דאורייתא

ובדבר שילוח הט"ג בשבת לצורך חולה מה שאמרו בשם הגאבד"ק פרעמישלא וכעת בלבוב שהתיר בספרו לא כן הוא כי בבי"צ חא"ח פסק בפשיטות דגם אם נכתבה הדעפעשע מע"ש יש לאסור דמלבד דיש לחקור דהרשימה עצמה הוי ככתב כיון דדרכו בכך ובפרט דצריך לכתבה אח"כ לכן אין להתיר גם לשי' החו"י דבאומר לעכו"ם שיאמר לעכו"ם אחר ליכא שבות ע"ש ובתשו' שו"מ תליתאה ח"א סוסי' קצ"ד השיב להרב הנ"ל שצידד קצת להקל והוא כתב דח"ו להתיר ודחה מ"ש דאינו כתב וסיים דחלילה וחלילה להתיר ע"ש זולת במקום הפ"מ במקום שמתירין ע"י כתב שלהם כמש"ל אז גם בזה י"ל כן אך לצורך חולה שי"ב סכנה למאמינים בצדיקים י"ל דהוי כמקום פ"נ דמותר לחלל שבת אפי' באיסור תורה ומכ"ש בשבות ובתשו' א' הארכתי בדין אם מותר לחלל שבת בדבר שאינו בטבע והבאתי מתשו' רדב"ז ח"א בלשונות רמב"ם סי' ס"ג וח"ב בלשונות רמב"ם סי' קי"ג וברכ"י א"ח סי' ש"א אות ו' ויו"ד סי' ר"צ ושו"ת חיים שאל ח"ב סי' ל"ח וכסא רחמים על מס' סופרים פ"ה דה"ר פרץ כתב קמיע ליושבת על המשבר בשבת ושגם הרמ"ה התיר לכתוב קמיע בשבת אי אתמחי גברא וקמיע ע"ש והבאתי עוד מכמ"ק בזה אבל בכ"ז צריך שיהא אתמחי אותו צדיק שיפעול בתפילותיו ועובדא ידענא בעיר מולדתי בזלאטשוב שהי' חולה מסוכן ובאותו זמן הי' מו"ר הגה"ק מוהר"ש אבד"ק בעלז זצ"ל משובתי ש"ק בבראד והתיר דיין א' לכתוב ע"י עכו"ם בש"ק שם החולה ואמו ושלח לבראד והרעיש הגאון מהרש"ק ז"ל ופסל את הדיין מלהורות עוד וכבוד מו"ר הגה"ק הנ"ל נתרעם ג"כ על הכותב ואמר עכשיו אני מחויב להתאמץ שישיג החולה רפואה שלא יוגרם על ידי חילול ש"ק וכן הי' שנתרפא ובכל כה"ג אין להקל ובפרט בדור הזה אין להקל מכמה טעמים ועל כיוצא בזה אמרו שבת הוא מלזעוק וכו' יכולה היא שתרחם וכו'. סי' רכ"ו למחו' הרב הה"ג חו"פ מו"ה יצחק אייזיק ווייס נ"י מספינקא

ע"ד שאלתו אם מותר לשתות מים בליל יו"ט קודם קידוש כשיושב בסעודה מבע"י וחשכה ורוצה לברך בהמ"ז אלא שרוצה לשתות מים

והנה מה שהאריך בדברי רמב"ם שבב"י סי' רע"א ודחה ראיות הרשב"א לנגדו אין לי עסק בזה אחרי הרשב"א והה"מ והגמי"י בשם מהר"ם וטור ושו"ע פסקו לאסור ולא הובא דברי רמב"ם בשו"ע כלל כבר נודע שאין לצרף לשום ספק דיעה שלא הובא בשו"ע ומהגם שהרי ברמב"ם עצמו יש ב' נוסחאות והוי ספק איך יעלה על הדעת לצרף דבר זה כלל ואני מוסיף שהרי גם בר"ן פע"פ מבואר דגם מים אסור לשתות קודם קידוש וכן מצאתי בתשו' הרא"ש כלל כ"ה דין ב' מפורש דאסור ולא הביאו שום דיעה להקל כלל ובפע"ח ונגיד ומצוה מבואר דאפי' ביה"ש דע"ש אסור לשתות מים מדינא מפני חובת קידוש

ומה שהאריך בדין יו"ט הנה זה רבות בשנים כתבתי בענין זה תשו' לקאלימייע ושם העירותי ג"כ די"ל דתליא אם יו"ט קובע למעשר והבאתי ג"כ מדברי המאירי ושעה"מ פ"ה ממעשר הכ"ב ומ"ש עליו וגם משעה"מ וטעה"מ פ"ז מסוכה ה"ז ודברי ר"א ותניא וש"ל שבא"ר וברכ"י ושע"ת סי' קל"ח וסי' תרל"ט שהביא רו"מ וגם הבאתי מדברי ב"י סי' קס"ח בד"ה טרוקינין וכו' דמוכח דיו"ט אינו קובע וכהפנ"י וצל"ח ביצה ל"ו והבאתי מתשו' מהרי"ל שרש קע"ו בשם מרדכי פ' כל כתבי דמוכח דמותר לאכול בסעודת יו"ט פחות מכביצה חוץ לסוכה ול"א דסעודת יו"ט משוי לי' קבע וע' בב"י סי' תר"מ שרמז לדינו של מהרי"ל שנשאל לענין סעודת מילה אבל לא הביא את הנ"ל אבל הנה בתשו' מהר"ח א"ז סי' ע"א אחרי שכתב דסעודת שבת ק קובע וגם פת הב"כ צריך ברהמ"ז (והוא כדעת כת"י קדמון שהובא בברכ"י ושע"ת סי' קס"ח) סיים דמ"מ לענין סוכה אינו קובע כיון דבעינן תשבו כעין תדורו א"כ אין ראי' מדין סוכה והבאתי מתשו' הרא"ש כלל כ"ה דין ב' הנ"ל שכ' וז"ל וששאלת אם מותר לשתות מים בלילי שבתות ובלילי ימים טובים קודם שיקדש דע שהוא אסור ולא דמי להבדלה דאמרינן פע"פ ק"ה דבי ר"ת לא קפדי אמיא דשאני אפוקי יומא מעיולא יומא דשבת קובעת וכו' והכי אמרינן פע"פ סבור מיני' כשם שקובעת וכו' הכי א"ר להבדלה אינה קובעת וא"צ להפסיק אם התחילו לאכול אבל לשתיי' דשיכרא וחמרא מפסיקין אבל לא לשהיית מים ומשמע אבל שבת דחמירא מפסיקין אם התחילו לאכול וצריך לפרוס מפה ולקדש גם אסור לשתות מים עכ"ל הרי שנשאל גם ביו"ט והשיב בסתם שהוא אסור ובע"כ דס"ל דכשם דשבת קובע ה"נ יו"ט או דכיון דתקנו גם ביו"ט קידוש דינו כבשבת ואחרי שהדבר מפורש בתשו' הרא"ש מי יבא אחריו

וגם בגוף הדבר שהמציאו דשאני שבת דכתיב בי' עונג משא"כ יו"ט דכתיב בי' שמחה הוא תמוה דיו"ט עדיף דכתיב בי' נמי שמחה דעדיף מעונג וגם ראיתי בהגהת יד שאול ליו"ד סי' של"א ובשי"מ מ"ד ח"ב סי' ר"א שהביא מתוס' יבמות צ"ג וגיטין ל"א דמפורש דגם ביו"ט איכא משום עונג וכ"נ להדיא מהרמב"ם וב"י או"ח סי' תקכ"ט ומאז העירותי מזה בתשו' הנ"ל וגם תמהתי בתשו' הנ"ל ע"ד צל"ח שכתב דביו"ט דכתיב בי' שמחה לא סגי בסעודת ארעי ותמהני שהרי בשבת בעי' כזית או כביצה כמ"ש בדרישה סי' רצ"א וכן ביו"ט. והבאתי מהר"ן פ"ג דסוכה דמפורש כן ורמזו במג"א סי' קפ"ח וגם הבאתי מבעה"מ דפסחים פ' אלו דברים שחילק בין יו"ט א' של סוכות לשאר יו"ט וכל זה נגד דברי צל"ח וגם דחיתי ראיות הפ"י בתשו' הנ"ל ואכמ"ל ומ"ש בשם א"ר שהביא בשם בה"ג דמייתי מקראי גם ליו"ט והברכ"י הביא ממכילתא פ' יתרו יו"ט מנין ת"ל אלה מועדי וכו' יעוין בא"ז הל' ערב שבת סי' כ"ה הביא ג"כ לשון בה"ג הנ"ל