מהרש"ם חלק ג רכג

בשם מ"ב מבואר להיפך וע"ש בשעה"ת ח"ב סופ"ג ראיות לזה וע"ע בש"ך סי' ס"ג ס"ק י"ג וסי' ק"ז ס"ק א' מ"מ מטעם א' יש להחמיר. סי' רכ"ג להרב המאה"ג מו"ה מאיר שלום רוטענבערג סג"ל נ"י אבד"ק סקאלי'

לתשובת מכתבו הנני כי יפה כ' רו"מ שההיתר של שינוי מראה המים ע"י חלב וכדומה ל"מ רק לחשש ג' לוגין שאובין דרבנן ולא לרובו שאובין של תורה אלא שרו"מ לא הביא טעם לדבר ובאמת שהדבר ברור שהרי מבואר בראב"ד והובא בב"י בדין שלנו דשינוי מראה הוא רק מדרבנן דמתחזי כשאר משקין וכ"ה בתויו"ט פ"ז דמקואות וע' פמ"ג או"ח בא"א סי' ש"כ ס"ק א' בזה וא"כ ה"נ ההכשר של שאובין ע"י שינוי מראה הוא רק ע"י פיסול דרבנן וקלקולו הוא תקונו ע"כ אינו מועיל רק לגבי דרבנן דהם אמרו והם אמרו כדאי' כה"ג בעירובין ס"ז ע"ב הם אמרו וכו' ורש"י ד"ה רב אשי וד"ה והם וכו' וכ"ה להדיא בירושלמי פ"ז דיבמות ה"ג ודבריהם עוקרים דבריהם וכ"ה בתוס' חולין ע"ג ע"ב ד"ה הוכשרו ותוס' שבת ק' ע"א ד"ה פירות ורמב"ם פי"ב מתרומות ה"א ועוד בכמ"ק והרי מבואר כה"ג ברמ"א א"ע סוסי' מ"ב בשם הרשב"ץ דבקידושין דרבנן מהני פיסול עדים דרבנן לבטל הקידושין וה"נ בזה אבל בפיסולי של תורה איך יועיל שינוי מראה דפוסל במקוה רק מדרבנן להקל עי"ז בשל תורה הרי תקנת חז"ל הוא להחמיר על של תורה ולא להקל ע"י דבריהם בשל תורה וד"ז מבואר ברש"י חולין י"ג ע"א ד"ה או דרבנן וברש"י זבחים נ"ו ע"א ד"ה והתניא ותוס' ב"ק ע"ט סוע"א ועוד בכמ"ק

וגם עיקר הדין מבואר ברש"י מכות ג' ע"ב ד"ה לא פסלוהו וז"ל זיל בתר חזותא ויין אינו פוסל את המקוה ופסול מקוה במים שאובין מדרבנן הוא עכ"ל ומה שסיים דהוי רק מדרבנן מורה בעליל דנתכוין לדברינו הנ"ל דל"מ החזותא להקל רק בדרבנן וגם בלא"ה הדבר פשוט שהרי כבר העלה המנ"י והפמ"ג יו"ד סי' ק' סק"א דהא דחזותא הוי בעיא אי מלתא הוא או לאו ולא איפשט הבעיא ואזלינן בשל תורה להחמיר ובדרבנן להקל ע"ש וא"כ ה"נ במקוה אינו מועיל אלא בדרבנן דכל סד"ר להקל משא"כ בשל תורה ולכן כפי שהציע רו"מ השאלה כי בהיות המקוה חסירה כל א' שואב בכלי ושופך על ראשו וקרוב לודאי שיעשו רובה שאובין אין מקום להקל ע"י שינוי מראה המים ע"י חלב או סיד וכדומה

וגוף ההיתר ע"י סיד לא נמצא בשו"ע זולת בר"ש פ"ט דפרה מ"ה בשם תוספתא וע' בשו"ת דברי חיים ח"ב יו"ד סי' ק"ב ואף שהביא שם בשם הלבוש וקרית ספר דשי"מ הוי פסול של תורה אבל א"א להקל נגד ד' הראב"ד ותיו"ט ובפרט שכן מבואר ברש"י וכמש"ל ולכן אף דבנימוק"י פ' הערל במ"ש בשם הרמב"ן נראה דשי"מ פוסל מה"ת מלבד דיש לפקפק למעיין וגם א"א להקל נגד דברי רש"י המפורשים וגם בספיקא דפלוגתא א"א להקל בשל תורה כנודע סי' רכ"ד להרב המאה"ג מו"ה משה ליב הלוי בערמאן נ"י אבד"ק הוראדלע גליל הרובשוב ברוסיא

מה ששאל בדין בהמה מבכרת שמכר ישראל לעכו"ם בעד ל"ו רו"כ ונתן לו ערבון זדאטיק ששה רו"כ היינו ה' וחצי רו"כ שהי' חייב הישראל לעכו"ם בעד חטים ועוד חצי ר"כ והמותר זקף עלי' במלוה עד חודש והמכירה הי' לחלוטין ולא דרך הערמה ולא הי' משיכה והבהמה עמדה ברפת של האדון שהשכיר להישראל ולהעכו"ם הנ"ל להעמיד כל בהמותיהם שם על בראה ועמדו שם הרבה בהמות של שניהם ועתה ילדה הבהמה זכר ורו"מ צידד לצרף קנין חצר וזה טעות דהוי חצר של שותפים ואין קונים זמ"ז וע' נה"מ סי' קע"ו סק"ב ולכל החילוקים שכתבו שם אינו קונה בנ"ד ועוד דהוה חצירו וקנינו באים כאחת דלא קנה לשי' הש"ך סי' קצ"ח ועמ"ש בחיבורי משפט שלום שם מכמ"ק באורך בזה ושם העירותי דבלא כיונה לקנות עי"ז ל"מ קנין חצר וגם כבר העיר רו"מ מדברי הסוברים דבעכו"ם ל"מ קנין חצר וע' בתשו' פנ"י ח"ב סי' ה' מ"ש ליישב תמיהת האחרונים מהא דע"ז דף ע"א דהתם רב אשי לשיטתו אזיל לס"ל דהא דא"ש לעכו"ם ה"מ בתרומה ולחד לישנא דוקא אינהו לדידן וכו' כדאי' בב"מ ע"א ודפח"ח ומ"ש רו"מ דבזה"ז דכסף קונה ממנהג מהני גם לדין בכורה ורמז לתשו' ח"ס והוא בחיו"ד סי' קי"ד וסי' שי"א שט"ז ויש להוסיף צד היתר עפמ"ש בנט"ש סי' ל' דכשעושה הקנין קודם לידת הבכור דלא הי' נ"מ לשל תורה ודאי מהני קנין סטימתא ע"ש ובמק"א הארכתי בזה וע"ע בתשו' ב"ש יו"ד ח"ב סי' קצ"ד ומ"מ קשה להקל אבל מ"ש רו"מ די"ל דכיון דהכסף בא מלוה מחמת מכר קונה בלא משיכה כמ"ש בח"מ סי' קצ"ט ליתא דדוקא בישראל דכסף קונה מה"ת אלא דחז"ל עקרו קנין כסף משום גזירה שמא יאמרו נשרפו חיטך וכו' לכן בכה"ג לא תקנו משא"כ בעכו"ם להסוברים דכסף אינו קונה אלא משיכה א"כ מה מהני שהוא מלוה מחמת מכר כיון דגם כסף מזומן אינו קונה ולכן בכל הלין טעמי קשה להקל גם בהטלת חום ע"י עכו"ם כי רבים מחמירים בזה גם במקום ספק זולת אם הי' גם קנין תק"כ שקורין האנדשלאג דזהו קנין סטומתא הנהוג וכה"ג מבואר בתשו' נט"ש שם להקל בפשיטות כדעת הפמ"א וכן שמעתי מהגאון המנוח מוהרי"ש ז"ל אבד"ק לבוב שהוא נוהג להתיר בזה לענין בכור ובפרט בנ"ד שהי' מכירה לחלוטין ולא דרך הערמה בודאי יש להקל בזה. סי' רכ"ה למחו' הרב המאה"ג חו"ש מו"ה פישל פעלדמאן בק' ביטשקוב

מכתבו מגלה עפה הגיעני וע"ד שאלתו אם מותר לילך בש"ק אל השופט לקבול על חוב של אנס יען השופט מעלה ד"ז על הכתב שקורין פריטיקאל והו"ל כאומר לו שיכתוב והביא מדברי באה"ט סי' ש"ז סק"א בשם תשו' הב"ח אבל י"ל