מהרש"ם חלק ג רטו

המכונה מעש ורו"מ הביא מהד"מ סי' קכ"ט ס"ק י"ח דאין לכתוב המכונה ע"ש המשפחה ובאמת שגם הג"פ סי' קכ"ט ס"ק כ"ח הביא שם המכונה על שם משפחה וע' בשד"ח מערכת גט אות ז' אות י"ב י"ג י"ד בשם כמה מחברים בזה להקל בדיעבד וגם נ"ל דכ"ז בגט אבל בהרשאה בודאי אין חשש כיון שניכר לכל שנתכוין לשליח זה שהרי כתב הדר בקופיל ולא נמצא אחר כזה כמ"ש רו"מ וגם כתב כן עפ"י דברי רו"מ וכן המנהג במכתבים לכתוב על שם המשפחה שהוא כינוי ועתוס' תענית כ' ע"ב בד"ה בהכינתו פי' בכינוי שמכנין אותו בנ"א לגנאי בחניכתו פי' כינוי שם משפחתו שם לווי כמו שם חניכת אבות וכו' כגון ר"א בן עזרא שכל בני משפחתו נקראים כך ובהגהת הב"ח בחניכתו פי' כנהו בשם משפחתו דיש משפחה שמכנין בנ"א לכל המשפחה וקוראין בחניכת שם לווי וכו' ע"ש הרי דנקטו לשון כינוי ע"ש המשפחה ובישעי' מ"ג ובשם ישראל יכנה אף שהוא שם כל האומה וכבר הביא הב"י בשם מהרי"ק שירש ק"ו בשם פיאה שהוא שם משפחה וכותבים המכונה וע' בג"פ סק"פ וס"ק צ"א עוד בזה ולכן עכ"פ בהרשאה בודאי אין חשש

אבל מ"ש רו"מ שיש לחוש על המסדר שהוא ע"ה זהו חשש גדול ובפרט במדינת אמעריקא המשובשת בגייסות וראוי לדרוש עליו מהרב הכולל דשם ואם ראוי לסדר גיטין אלא שנעשה בשגגה אז יש להקל

, אבל הנה כבר כתבתי בתשו' א' מכבר דבכל מקום ספק יש מקום תקנה לכתוב לשם שיחזיר הסופר ויכתוב גט אחר דכל שלא שמענו מהבעל שחזר בו כיון שצוה לסופר לכתוב גם כמה גיטין באם שהגט הזה פסול עוד לא עשה שליחותו וכן הע"ח והשליח והסופר יזכה לבעל ע"י אחר את הדיו ונייר וכלי כתיבה במתנה מקודם והשליח הראשון יחזור ויעשה שליח השני ויגרש בשני הגיטין ויכוין לגרש באותו שהוא כשר עפ"י הדין וכן מצאתי בתשו' פ"י ח"א א"ע סי' ב' דגם אחר שבא הגט ליד השליח אם נמצא בו חשש פיסול יוכל הסופר לחזור ולכתוב גט אחר גם בלא ידיעת הבעל וליתנו ליד השליח ע"ש ואח"ז מצאתי הדבר מפורש בתשו' להרמב"ן סי' קמ"ה ותשו' הרשב"א ח"א סי' אלף קס"ג בדין כתבו בגט לסנסבא וגם בלא היקף גויל וצידד להכשיר ומ"מ סיים שיוכלו לעשות שיחזור הסופר ויכתוב גט אחר ויתנהו ליד השליח ויתן ב' הגיטין להאשה ויכוין שמגרש באותו שהוא כשר והאחרונים שנחלקו ופקפקו בדין ב' גיטין ע"י שליח ע' נו"ב סי' צ' וג"פ ס"ק ק"ז ופת"ש ס"ק נ"ה לא ידעו מדברי הרשב"א הנ"ל וא"כ למה לנו להכניס עצמינו בשערי דחק ומוטב לעשות כפי הנ"ל אך בנ"ד נכון ליתן מקודם גט זה להאשה ואח"כ יכתוב לשם לעשות כפי הנ"ל וממ"נ אם הגט הראשון כשר מה טוב ואם לאו הרי לא עשו שליחותן ויחזור ויתן לה הגט השני יען שהוא חשש עיגון ושמא ביני וביני יחזור בו הבעל לכן יעשה כמ"ש. סי' ר"ח עי' מפתחות להשו"ב המופלג מו"ה אלעזר מאיר נ"י קליינמאן שו"ב דק' ווישניץ

ע"ד שאלתו בתנורי ברזל שיש בראטרעהרין של ברזל שיש תקרה למעלה של ברזל והעולם נוהגין לבשל ולאפות מאכלי חלב והזיעה עולה למעלה ואח"כ בתוך מעל"ע מבשלין תבשיל בשר בודאי אין להקל לכתחלה אבל בדיעבד יש לצדד עפמ"ש בשו"ת שאילת יעב"ץ ח"א סי' צ"ג דהברזל הרותח ע"י אש תיכף מתלבן כרגע ע"י ההיסק ואף שבנ"ד הוסקו מבחוץ מ"מ נשאר רק מעט וכבר כ' באו"ה כלל ל"א דין ח' דמספיקא תולין שיש ס' נגד טיפות הזיעה הנופלת ודוקא בידעו דליכא ס' יש לאסור ע"ש א"כ מכ"ש בנ"ד שנגעל בשעת בליעת הזיעה ע"י החום ע"י היסק מבחוץ עכ"פ וע' בשו"ת מראה יחזקאל סי', כ"ד שצידד בתנורי ברזל להקל בהיסק מבחוץ ורק הרעהרין שיש כיפה גם למעלה ושם אין האש שולט מבחוץ אין להקל ולא אדע מהו דכבכ"פ ובשאי"ע שם מוכח דמיקל בזה גם בתנורי ברזל כפולים והיינו ברייערין ואייבאליך ברזל וס"ל דההיסק מועיל שלא יאסר כלל דבשעת בליעתו מתלבן מיד ודוקא אם נאסר מקודם צריך אח"כ ליבון כדינו ע"ש היטב שכן נראה כוונתו והנה לפמש"ל דיש ס' יש לדון דברגילין בכך הרי אין מבטלין לכתחלה. אבל י"ל דבכה"ג דהוי ספק ובצירוף דברי השאי"ע יש להקל ומ"מ לכתחלה בודאי אין לסמוך ע"ז וע' תשו' מיימוני להל' מ"א סי' ה' באמצע דבריו במ"ש דאפי' נגע בכלי כשחוזר ואופה תחתיו הי' ראוי להתיר כיון שהוא מעט וגם כח האור מייבש וכו' יע"ש היטב בדבריו וימצא סיוע להקל ובנ"ד יש לצרף עוד ספיקו של הרא"ש דבעודו רותח אינו בולע הזיעה כמ"ש בהגהה מהרל"ח בשמו ובדאיכא ספיקות מבטלין לכתחלה כנודע

וע' שו"ת טטו"ד תליתאה סי' קע"ו שנשאל בזה ופסק להקל מטעם אחר דכיון דבתחלה נאסר רק ע"י זיעה אין חוזר ואוסר ע"י זיעה ודבריו תמוהים במחכת"ה אבל עכ"פ הסכים שם להקל וטעמא דידי נראה יותר נכון ואף דבשו"ת ב"ש סי' קס"ד מחמיר נתאמצתי לחפש צד היתר כיון שהעולם נוהגין כן וע' שו"ת בית היוצר

ומה ששאל בנגלד פורתא ומראה פסולה בתחתון בודאי אסורה דהוי תרל"ר וגם ס"ס לאיסורא שמא הי' המראה מעל"ע גם בעליון ועי"ז נגלד וגם אי נימא דנגלד פורתא אינו ריעותא ועמ"ש בדע"ת סי' ל"ו סק"ז ואח"ז נדפס ס' שירי דוד ושם נדפס העתק תשו' בכת"י מהגה"ק התניא ז"ל שפסק דנגלד אינו ריעותא והוא כדברי ודלא כשו"ת שאילת שלום שחולק על המ"ח מ"מ בכה"ג בודאי אין להקל וגם בסר המראה ע"י משמוש ונשאר בבשר הנה גם בחסב"פ יש דיעות שאין הקרום מפסיק ועמ"ש בדע"ת בדיני תרל"ר שבסוסי' ל"ו אות ג' ומכ"ש בזה שהי' בתחלה המראה בעור אלא שסר אח"כ ע"י משמוש י"ל דבכה"ג לכ"ע אין הקרום מפסיק כיון שכבר התחיל הלקותא לשלוט גם בהעור קודם המשמוש. סי' ר"ט. להרב הגדול וכו' מו"ה ענזיל טירהויז נ"י אבד"ק וואלאטשיסק ברוסיא

ע"ד שאלתו בשנים שבאו לפניו לדין ראובן תובע