מהרש"ם חלק ג רג

בזה ובנ"ד קשה לתקן כי צריך למחוק כמה שמות בהיריעה ויצטרכו לסלק כל היריעה ולכן נסתפק מה לעשות

והנה לע"ד הדבר פשוט דזה מיקרי דיעבד ואין לסלק היריעה ומה"ט פסק הט"ז ותשו' מהר"ם מינץ סי' י"ב וש"ך סי' רע"ב דאם כתבו יריעה פחות מג' דפין כשרה ואף דבתשו' ח"ס סי' רנ"ז העלה דלא מיחשב דיעבד ע"י מה שיבוא לידי גניזה הרי העלה שם דהיכי שהוא מצד ספק פלוגתא ודאי מיחשב לדיעבד דלשי' המכשירים הרי הוא כשר משא"כ היכי דדינא הוא לכתוב לכתחלה לכ"ע כן ולא עשה כן יוכל לסלק היריעה כיון שכך תקנו חכמים לכתוב בת ג' דפין ובשו"ת עט"ח חיו"ד סי' כ"ב העלה דביריעה בפ"ע שלא נתחברה לס"ת לא מיחשב לדיעבד משא"כ ביריעה המחוברת לס"ת שלם ע"ש היטב וע"ע בתשו' ג"ש סי' נ"ה ותשו' שבו"י ח"א סי' ס"א וח"צ סי' י"ט דנראה שנחלקו בזה והגאון מהר"מ בנעט בביאורו על המרדכי כתב בפשיטות דגניזת היריעה מיחשב דיעבד וגם הסוברים דלא מיחשב דיעבד היינו ביריעה בפ"ע משא"כ ביריעה מחוברת והוא כשרה לשי' רוב הפוסקים גם לכתחלה ודאי דאין להצריך גניזה ומותר לקרות בהס"ת

אבל מ"ש השער אפרים דצריך להגיה הס"ת כיון דאיתרע חזקתו בזה נראה כדבריו וכדאשכחן כה"ג בפסחים ג' דאף דאין בודקין מן המזבח ומעלה שא"ה דארע נפשי' ע"ש וה"נ בזה. סי' קצ"ח להרב מו"ה משה ראובן גינצבורג חתן הרב אבד"ק ניזנוב

מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו היות שיבוא האדון שטאטהאלטער לקהלתכם ביום ש"ק אם מותר להוציא ס"ת חוץ לעירוב ורו"מ כתב דתלוי אם רה"ר בזה"ז הוי רק כרמלית דרבנן א"כ הרי מדלגין על ארונות משום כבוד המלך ובמג"א סי' תרנ"ח דמשום אימתא דמלכותא מותר לעבור על לא תעשה

והנה גוף השאלה כבר נשמעה בין החיים ובבל"י יו"ד סי' רפ"ב ס"ק ו' הביא בשם רדב"ז דמקום שנהגו להוציא ס"ת לקראת ההגמון אם אפשר לדחות הדבר או לרצות במעות שלא להוציא בשבת או להוליכו פחות פחות מד"א או להוליכו אנשים הרבה זה נותנו לחבירו וחבירו לחבירו מוטב ואם א"א בכל אלה רואה אני להוליכו ע"י גוי ולא ע"י ישראל שאין כבודו של ס"ת שיחללו עליו השבת ע"ש אבל בשו"ת כ"ס חא"ח סי' ל"ז פסק להתיר בזה"ז להוציא ס"ת לקראת המלך בשבת במקום שאין עירוב כיון שכבר נהגו בזה וע"י עכו"ם הוי זלזול לס"ת ואם אפשר ע"י קטן עדיף טפי ע"ש

ומ"ש רו"מ מפלוגתא אי איכא בזה"ז רה"ר והביא מהתו"ש שדחה דברי מג"א במ"ש ראי' מסי' ש"ג כבר האריך בשו"ת ב"א חא"ח סי' כ"ו לדחות דברי התו"ש והעלה דהכי הלכתא דליכא בזה"ז דין רה"ר וכדמוכח בסי' שכ"ה ס"ב ובטו"ז ס"ק א' ומג"א סק"ו דטעמא משום דבזה"ז ליכא רה"ר והוכיח בכמה ראיות שכן הוא ע"ש באורך ובסי' כ"ז עוד בזה והנה אף די"ל דסכ"ס לא התיר רק לצורך מלך וגם הרדב"ז דנקט הגמון י"ל דהיינו במקום שהוא המושל בעצמו משא"כ בנ"ד מ"מ הרי מבואר בסי' שכ"ה שם דגם בנכרי אלם קצת יש להקל גם לעבור בעצמו על שבות דשבות כמ"ש בפמ"ג בא"א סק"ו שם אבל עכ"פ הרי אפשר להוליכו ע"י כמה בנ"א בפחות פחות מד"א כמ"ש הט"ז בא"ח סי' שמ"ט ומ"ש הט"ז דמ"מ א"א להוציאו מרה"י יעו"ש באהעו"ז שהמציא כמה דרכים בזה ובס' הקובץ על הרמב"ם סופט"ו מה"ש שדחה דבריו ומ"מ למעלה מגובה י"ט גם הוא מיקל ע"ש בשם ריטב"א וגם מהירושלמי פ"ק דשבת בזה ע"ש וכן יעשו בנ"ד

ובגוף דין השו"ע שם דגם בכרמלית אסור לאדם לטלטל פחות מד"א כבר כתב בחי' רע"א מרש"י שבת קכ"ז ע"א ד"ה ועומר דמפורש להקל וראיתי בשו"ת תשובה מאהבה ח"א סי' י"ט שהביא מתשו' תשב"ץ ח"ב סי' רפ"א שפסק כדעת השו"ע שגם בכרמלית אסור והוא הביא מיומא ע' ורש"י במ"ש דמערב יו"כ הביאום והא הי' אפשר בפחות פחות מד"א והוא לכבוד הס"ת ובע"כ דגם בכה"ג אסור ע"ש ותמהני דאכתי הי' אפשר להביאו ע"י כמה בנ"א ולשי' הט"ז דמ"מ אסור להוציאו מרה"י לכרמלית בלא"ה לק"מ אבל בלא"ה י"ל דכיון דהי' אפשר להביא מעיו"כ למה יעשו ביו"כ וגם מ"ש מהתשב"ץ ע"ש דגם במבוי שאין בו עירוב אסור לטלטל פחות מד"א שלא התירו בזה אלא למי שהחשיך לו בדרך וכיסו עמו וגם שם אסור להכניס מרשות לרשות אפי' אמה אחת וגם לומר לעכו"ם להביא חפיצים מבית לבית בלא עירוב אסור הוא אפי' לד"מ ואפי' אמרו לו קודם השבת עכ"ד וי"ל דבהא דדף קכ"ז הנ"ל טעמא משום דרבים מדכרי אהדדי כדאיתא שם דף קמ"ז כה"ג וגם כיון דהתירו לפנות לצורך אורחים וביטול ביהמ"ד ה"נ התירו בפחות מד"א ועכ"פ ע"י כמה אנשים ודאי דשרי ולכן יעשו כן בנ"ד ומהרה"י לחוץ וכן בהכנסה יעשו כפי דברי אהעו"ז שם. סי' קצ"ט להרב הה"ג מו"ה ברוך רייטליר ז"ל אבד"ק טרנ- רודא

מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו כי מעת בואו לעיר הנ"ל לא מצא גיטין קודמים וסידר כמה גיטין שאנו מנין כאן עיר טרנרודא מתא דיתבא ועתה עלה בלבו שיש לחוש לכפל לשון ושינוי מעיר למתא והביא מהקה"י במענה לשון ח"ב ל"ח אות ע' דעיר כולל כרך ועיר וכפר וכן מתא כולל הכל ומ"מ אולי לא נכון לכתוב כן לכתחלה וחושש לשנות מהקודם דאיכא חשש לעז והגם שבתשו' מהרי"ל שהובא בנ"ש סי' מ"ה כתב דהיכי דאם שינה כשר ליכא חשש לעז אבל בב"ש סי' קכ"ה ס"ק י' דבדבר שהוא רק חומרא חיישינן ללעז עכ"ד והנה מ"ש דאין חשש משינוי הלשונות דעיר ומתא שניהם כוללים הכל לכאורה יש לפקפק קצת מש"ס דשבועות כ"ג ע"א לעולם כדקתני ושא"ה כיון דאמר שלא אוכל