מהרש"ם חלק ג קצד

וחוזר אני הרי בכמ"ק מצינו שאמר דברים שאמרתי טעות הן בידי ע"ש שוב עיינתי בתשו' מהרלב"ח דף ע"ג ע"ב וראיתי שהביא גם מזה אלא שהוכיח מדברי רש"י דאיכא כיסופא ובודה עי"ז דבר שאינו אמת ומצאתי בתשו' הרא"ש כלל פ"ב סי' א' שכתב וז"ל דקדקתי ולד הנולד לקלארה והנה כולם מעידים פה אחד הרב ר"ש אמר עלי' שהי' בנו אעפ"י שיש מעידים שלא הי' בבית המילה וכו' מחמת כיסופא הוא דעביד כי הי' מתבייש לברך להכניסו בבריתו וכו' וכה"ג מצינו בכמ"ק בגמ' שהאמוראים שינוי בדבריהם מחמת כיסופא וכו' עכ"ל וכפי הנראה כוונתו להנ"ל וגם לפלא שלא הביאו מדברי הש"ך יו"ד סוס"י קי"א שכתב דהרשב"א במה"ב הוא נוגע בדבר לפי שהוא חיבר התה"א ואולי שא"ה שכבר נדפס ונתפרסם בעולם וראיתי בתשו' עה"ג סי' פ"ח באמצע התשו' במ"ש דהרב נאמן שהגאון במדינה הסכים עמו ואף אם יאמרו שנוגע הוא בדבר לאשר מתחלה רצה להכריחם לנהוג איסור משום כיסופא הוא דאמר וד"ז פלפול ארוך בתשו' רלב"ח בענין הסמיכות מ"מ הא הוי מלתא דעל"ג וכדאי' ביבמות ע"ז הא שמואל וב"ד קיים ולכ"ע נאמן ע"ש וע"ע בתשו' בר"א חא"ע סי' צ"ט שהעיר לענין נאמנות הרב אחר הגט ובסוסי' ק"ה אות י"א העיר ע"ד הב"ש כקו' הט"ג וחילק ג"כ בין דין דתליא בסברא ובין עדות והביא מדברי מהריב"ל בזה ע"ש וע' בתשו' מהר"ם מינץ סי' פ"ז שרמז אלי' העה"ג שם במ"ש דשמא עשה להחזיק דברי' והביא ג"כ מהתוס' דדוקא בנוגע בדבר מ"מ בעובדא דידן אני מחשב כאלו הוא עצמו נוגע בדבר להחזיק דבריו ויתר טעמים וכו' ע"ש ומצאתי במהרי"ק שורש קס"ט בדין הסבלונות שאסרו חכמי פלוריץ ואח"ז העידו שנהגו לחוש וכו' וז"ל וכ"ת מ"מ למה לא חשתי על עדותכם שהעדתם שנהנו לחוש הלא תשו' בצדו ההוא דיבמות צ"ח ת"ח שהי' מורה וכו' לאחר מעשה יאן שומעין וכו' ע"ש וצ"ע מהנ"ל דהא דוקא בנוגע בדבר וגם על"ג

והנה מ"ש הרב הנ"ל מדברי רלב"ח בקו' הסמיכה דהיכי דהורה ת"ח ויש עליו עוררין אינו נאמן לדין עוד דהוי נוגע משום כיסופא והביא ראי' מכתובות כ"א משחתמו אין מעידין וכו' וכ"ה ברשד"ם חח"מ סי' פ' אבל מהרי"ט בשניות חח"מ סי' ע"ט פ' כתוב דאין דעתם מכרעת ובחו"ץ סי' קל"א החזיק ג"כ בדעת ר"י בי רב ומ"מ בנעשה מעשה גם הוא מודה ורו"מ הביא דברי רלב"ח שם דף נ"ט דדוקא לדין פסול ולא להעיד ולא נחשד להעיד שקר בכונה הנה מראיית רלב"ח מהא דכתובות מוכח דגם בעדות חשוד בכך והוי נוגע וע"ש ברלב"ח דף ע"ג באריכות במ"ש ראי' מר"פ דגם לבדות דין חדש חשוד אלא דמ"מ לא סמך ע"ז לדינא ומוכח כדעת רו"מ וע"ע במהרי"ט ח"א סי' י"ד בזה וע"ע בשו"ת הש"מ סי' ס"ה אות ע' בזה ומצאתי בשו"ת מצל מאז סי' מ"ז שהביא מהתוס' גיטין ט"ו ע"ב בד"ה אני וכו' ונראה לר"י כמ"ש בירושלמי דכי אמר אני הוא עד שני נעשה כנוגע בעדותו וכו' כדי שתתקיים עדות חתימתו וכו' דאין זה נוגע בעדות ממש עכ"ל אבל אין משם ראי' דהתם באמת ליכא נגיעה כלל בקיום עדות השני כמ"ש הרשב"א שם וע"ש בשי"ק ופ"מ על הירושלמי וע"ע בנו"ב מ"ת חא"ע סי' קכ"ח ובצי"ר שם נרשם בטעות אבל לענ"ד בנ"ד שהדבר תלוי בעדות עדים ומדינא ע"א אפי' קרוב נאמן להעיד על שמו וע"ז סמך המסדר הגט אם אח"כ מתברר בעדים שהעד העיד בשקר אין בזה זילותא להחכם כלל וד"ז מבואר בתשו' מהרשד"ם חא"ע סי' י"ז לענין חכם שאסר דבכה"ג ליכא משום כבודו של חכם כלל ע"ש באמצע התשו' וז"ל בנ"ד שמה שאסרו הי' מחמת שחשבו שחתיכה זו של חלב וכו' ואין כאן לא זלזול של ראשון וכו' ע"ש וה"נ בנ"ד לענין נגיעה (אבל נכדי הרה"ג מהרא"י ז"ל העירני בזה מכתובות כ"ו ע"ב ותוס' ואס"ז בשם ריטב"א בזה ע"ש ותבין) ובפרט כפי שכתב כת"ר כי הרב הנ"ל קיבל העדיות שלא בפני בע"ד והעדים חזרו בהן בכמה פרטים ויפה כתב רו"מ דממנ"פ אם בנ"ד הוי רק גילוי מלתא א"כ גם רו"מ נאמן כדמוכח מהא דכתובות שם דבגילוי מלתא נאמנים אחר שחתמו וע' בשו"ת הש"מ סי' ס"ה אות ע' בשם ס' המכריע דגם אם אינו עשוי להגלות ודאי רק דמסתמא יוכל להתברר גם נוגע נאמן ואם הוי עדות גמור א"כ במה שהעידו שלא בפני האשה יכולים לחזור בהם ובפרט בצירוף גט השני שסידר בשם ליב לבד וכבר הביא רו"מ דברי הג"פ ס"ק ב' ותשו' ד"ח ח"ב סי' קנ"ב דגם אם כל בה"ע קורין בשם מרים ברוב פעמים אלא דלפעמים ע"צ המיעוט קורין שרה וכתב שרה לחוד יש להקל ע"ש וגם כבר הביא המערער דברי כנה"ג בהגה"ט אות ל"ד בשם מהראנ"ש סי' ל' דבטעה בכינוי אפי' בשינוי הניכר כשר בדיעבד ואף שהביא בשם הרא"ם להחמיר מ"מ חזי לאצטרופי ובפרט שיש כמה גמגומים בענין העדות כמו שהאריך רו"מ לכן הנני מסכים להתיר. סי' קפ"ח להרב הגאון החסיד מו"ה אלי אלימלך שמעון רימאלט ז"ל אבד"ק חיראב

מכתבו הגיעני ואשר דרש ממנו להודיעהו חוו"ד בדבר מה שחידש בהא דמבואר באו"ח סי' שמ"ה דבז"ה ליכא רה"ר משום שאין ס' ריבוא עוברים בכל יום והעלה רו"מ דאין הכוונה שיעברו בכל יום רק שיהי' נמסר לרבים לילך בכל עת המצטרך וראייתו מתוס' עירובין ו' ע"א ד"ה כיצד דתחת העגלות הוי ג"כ רה"ר משום שהי' דרכן לצאת ולבוא באותו דרך ובודאי לא עברו ס"ר שם בכל יום וביותר ראי' מעירובין כ"ב ע"ב בהא דתל המתלקט וכו' דמסיק דחייבים עלי' משום רה"ר ואפי' עולין בחבל ואפי' במעלות בית מרון ומבואר ברש"י שהוא שביל קצר ועוברין בזאח"ז בלא שנים יחד וא"א שיעברו בו ס"ר בכל יום ובזכרונו שכ"ה בס' התרומות דבעינן רק שיהי' נמסר לרבים ועפי"ז חידש דבזה"ז שנתחדש מרכבת הברזל (באהן) ורבים נוסעים ממל"מ שוב הוי בכל מקום העיירות שעובר הבאהן דרך שם כדין רה"ר דבמשך הזמן עוברים ס"ר עכת"ד והאריך עוד בביאור דברי תוס' דעירובין הנ"ל

והנה בגוף הדין אם בזה"ז איכא דין רה"ר האריך בתשו' ב"א חא"ח סי' כ"ו ומה שנתקשה שם במ"ש תוס' בשם בה"ג ולא נמצא בבה"ג ונדחק להעמיס בלשון בה"ג ד"ז אני מצאתי בס' האשכול ה' ציצית סי' ל"א וז"ל תשובה לגאון מי שנפסקה