מהרש"ם חלק ג קצב

ומקדם מדברי מרדכי שהביא ובאמת שכ"ה גם בריטב"א סופ"ק דכתובות גבי האי דארוס וארוסתו וע"ע בריטב"א ע"ז ל"ד ויבמות ס"ז בזה ובתוס' מנחות ס"ז ע"א סוד"ה ר"י מוכח דבכל גווני הוי מיעוטא דמיעוטא וע"ע בשו"ת פ"י ח"א אהע"ז סי' י"ד וחיו"ד סי' ט"ו וע"ע בס' ישרי"ע ליבמות ק"כ ע"א מ"ש בזה מדברי פסקי מהרא"י סברא להיפוך וכן מצאתי כה"ג בא"ר או"ח סוסי' רי"ז לענין צירוף תרי מיעוטי דהיכי דכל א' הוי מטעם אחר לא מצטרפי אך דבנ"ד כתב רו"מ שבכתבי רוסיא חתם שמו בר"ת א"כ אין זה מצטרף כלל לכ"ע וגם אין לצרף חתימו בכתב שלהם לענין גיטין והחתימה שחותם בכתב עברי העיקר אף שהוא מיעוט ויפה כתב שהרי בכל הגיטין אין כותבין כלל שם שחותם א"ע בלשונם ורוב שמות ישראל משתנים בחתימת לשונם וגם אם רגיל תמיד בכתיבות וחתימות בלשונם לא יעלה עה"ד להזכירו כלל בגט וא"כ ה"נ אף דבנ"ד גם בכתבי משיט"א חותם לפעמים בשם ליאן לא נתבטל עי"ז חתימתו בכתבי עברי בשם ליבוש ובפרט דשם ליב וליבוש הם כאחד אלא ששם ליבוש כמתגעגע ועכ"פ בא זה ולימד ע"ז שלא יתבטל במיעוטן ואיננו בגדר נשתקע כלל וכה"ג כ' הב"ש בש"נ אות ב' בשם ס"ש דבכה"ג לא מיקרי נשתקע כיון דנכללו ב' השמות זב"ז וע' בשו"ת שו"מ מהד"ג ח"א סי' רצ"ד שכתב דשם ליבוש הוי רק לגעגוע ופסק לכתוב ליב לבד וא"כ עכ"פ הוו כשם א' ועוד נראה דאף דהיכי דנקרא רק במיעו"ד הוי כמאן דליתא מ"מ היכי דנקרא תחלה בשם א' ואח"ז נשתנה לשם אחר ונקרא עוד בשם הראשון אפי' רק במיעו"ד עכ"פ איננו בגדר נשתקע ועוד שמו עליו וחוזר וניעור דגדר נשתקע היינו שנאבד לגמרי כמ"ש בפת"ש בקוה"ש בש"נ אות ב' להשיג ע"ד הפר"ת בזה ואני בתשו' אי הבאתי מדברי רש"י בע"ז ז' ע"ב נשתקע הדבר ולא נאמר ופירש"י לא יצא דבר זה מפי אדם לעולם לשון אחר לא יצא ד"ז לחוץ והבאתי מהא דקידושין ע"ה דלת"ק עד י' דורות מותר ולי"א משנשתקע ומפרש רמב"ם שלא יוודע כלל עוד שהוא גר וע' באה"ע סי' ד' סכ"ב וגם הבאתי מדברי הר"ש פ"ב דכלים מ"ב בשם תוס' רע"א מלחמיות ועד חצבין גדולים בלוג וכו' נשתקעו הדברים ולא נאמרו עכשיו ופי' הר"ש נשתקעו שבימי ר"ע לא נחלק אדם עלי' אע"ג דריב"ז פליג במתני' נשתכחו דבריו ולא נאמרו א"נ משום דלא סברי כוותי' וכו' ע"ש ולפי לשון דרש"י ע"ז והר"ש הנ"ל נראה כדעת הפת"ב דאף דבידיעה לא נשתקע כיון דבקריאה נשתקע מיקרי נשתקע ואכמ"ל ועכ"פ אם נקרא ג"כ בפי קצת אנשים ודאי דלא מיקרי נשתקע ולכן אם הי' בימי ר"ע איזו יחיד החולק עלי' אף דהלכה כר"ע מחבירו מ"מ לא הוי נקט נשתקעו הדברים וכיוצא בזה כתבו התוס' בבכורות ג' ע"א בד"ה ור"י וכו' דאין לדמות אלא מה דהש"ס מדמה כההוא דבתולה אפי' מקצת בתולים ד"פ הבע"י ובפא"נ מדמה להו לפלוגתא דמקצת כסף ככל כסף דהנהו דמי להדדי דהוו ענין א' כשנתמעטו בתולים ונשתיירו מקצתן כאלו נשתיירו כולן וכן כסף כתובה ושאר מקצת יש לה מזונות כאלו נשאר כולו ע"ש וא"כ ה"נ כשחתם בתחלה בשם א' אפי' אם אח"כ משנה חתימתו ולפפמים חותם עוד בשם הראשון אפי' במיעו"ד י"ל דנקרא עוד שמו עליו ועכ"פ לא הוי בגדר נשתקע. ובזה יש לדון בנידון הנו"ב דמיירי שמתחלה נקרא פילץ ואח"ז נשתנה לפילטץ דבכה"ג גם במיעוד"מ י"ל דכשר בדיעבד ואולי גם הנו"ב לא החמיר רק התם שכתבו רק שם פילץ לבד משא"כ בכתב ב' השמות מודה דלא נפסל דבכה"ג אינו בגדר נשתקע וא"כ בנ"ד אם בתחלה חתם רק בשם ליבוש ואח"ז בצאתו למסחרים החל לחתום עפ"י רוב בשם ליעאן ולפעמים חתם בשם ליבוש יש צד להקל גם אם הוי בגדר מיעוד"מ וגם נ"מ בזה לענין גט השני שכתבו שם ליב ויבואר להלן בס"ד

אבל כבר כתבתי דבנ"ד שם ליבוש וליב הם א' ולכ"ע לא מיקרי נשתקע ולא בגדר מיעוטא דמיעוטא דאדרבה מצטרפין מיעוט הקריאה עם מיעוט החתימה (ורו"מ הביא גם משיבולי לקט מהט"ג סט"ו וביאורו ס"ק י"ז דליביש הוי רק געגוע ודי מדינא בכתיבת ניב לבד אלא דטוב לכתוב כפי שנקרא ליבוש ושכ"ה בשו"ע מהדורא ה' סי' מ"ג) אבל במה שהבאתי למעלה ראי' מהב"ש וס"ש יש לפקפק דדוקא בשם ראשון שנכלל בשם ב' אלא דבשם שני הוסיפו קצת כמו שרה שארקה בזה לא הוי שם ראשון בגדר נשתקע אבל בנ"ד אי נימא דשם ליבוש נשתקע אף דנקרא עוד בשם ליב י"ל דלגבי שם ליבוש הוי כנשתקע. וגם במש"ל דכתיבת לשון העמים אין לצרף יש לפקפק מדברי מהרי"ט וע"ל ושו"ת ד"ח ח"ב אע"ז סי' קי"ב דבלשונות העמים הולכים אחר כתיבה שבלשונם ומ"מ נראה דכיון דליב וליבוש הם שם אחד ממש ומה שנקרא ליבוש הוא רק לגיגוע א"כ כיון דנקרא ליב וחותם לפעמים ליבוש לכ"ע לא הוי בגדר מיעוד"מ ומצטרף עם קריאת ליב שלא יתבטל עכ"פ

ובדבר מ"ש שם ליבוש מלא בוא"ו והביא הרב המערער מהב"ש ש"א אות ז' גם זיינוול ופת"ש אות ל' וכיון דחותם בלא וא"ו יש לפסול דיעבד (והא דכתב רמ"א סי' קכ"ט סכ"ח דאם כתב החסר מלא כשר היינו בדלא שינה מחתימתו וגם דוקא בדליכא שינוי במבטא כמ"ש התו"ג בביאורים ס"ק ז' והביא מהט"ג ש"א אות ז' גבי זבולן ואף דהוי כשינה בדבר שא"צ לכתבו מ"מ מבואר בט"ג ש"א א' ס"ק ל"ו דאין לבדות קיצה"ש ופסול ורו"מ כתב דאין זה שינוי במבטא והמבטא ממוצעת והביא מנא"ד סי' י' אות ט' שדעת הגדול דגם בחותם חסר ושם לעז יש להקל בכתב מלא ולכתחלה והנא"ד מפקפק ומ"מ לא סיים בדבר ברור בדיעבד העלה דכשר וכ"ה בט"ו ש"נ ד' בשם דבורה וכן בש"א מ' בשם משלם בשם הע"נ דבכתב מלא כשר גם בחותם חסר וכ"ה בתשו' ד"ח סי' ק"ל בשם ליבוש דיותר טוב לכתוב מלא ובט"ג בשם בנימין בשם הנ"ה ובשם הלל בשם מכמ"א) ורו"מ השיג עלי' והנה אם כי יש לפקפק בקצת ראיותי' אבל תמהני שלא הביאו תשו' הגאון ר' נפתלי לבן המ"ב בענין זה באורך והובא בט"ג ש"נ ר' סק"ז ושם ימצא דבכל כה"ג אין קפידא כ"כ בחתימתו ובפרט שרו"מ כתב שהיו הרבה חתימות בקוויטליך מלאים ולכן לית דין צריך בושש ואפס מקום לפקפק בדיעבד עכ"פ

ומעתה נפנה אל החשש היותר גדול שהרעיש עליו המערער במה שכתבו שם ליאון ככתוב בשו"ע ובב"ש שכ"ה המבטא בספרד וכפי