מהרש"ם חלק ג קעה

סי' קס"ט עי' מפתחות להרב מו"ה יצחק ראוויטש ני' אבד"ק ארזשא- וויץ וכעת בס"ג

מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו בקצב שקנה ה עגלים בני ח' ימים ונודע לו שבתוכן יש אחד שאינו בן ח"י והקצב איש עני ואין לו במה לזונם להמתין עד שיגיע גם העגל הזה למליאות ח' הימים והתיר רו"מ וטעמו דהעגל בטל ברוב ואף דבע"ח לא בטיל הרי הצל"ח ביצה ג' ע"ב העלה דבנבילה מחיים בטיל חשיבות דבע"ח וה"נ הרי כל החשש הוא משום נפל והוי נבילה מחיים ואי משום דהוי דשיל"מ להמתין עוד איזו ימים הא צריך לעשות הוצאות ול"ה דשיל"מ כמ"ש הט"ז סי' ס"ט סקל"ה ובסי' ק"ב עכ"ד והנה מ"ש מדברי הצל"ח אם כי יפה העיר אבל כפי הנראה למעיין בצל"ח שם דעת התפל"מ אינו כן וגם מסברא דברי צל"ח צ"ע דא"כ לדידן דקייל"ן כהרשב"א דטא"ח גם א' מאלף ורק יתרת חי לחד תי' הרשב"א א"כ גם בטריפה מחיים ליכא חשיבות דבע"ח ואיך יפרנס הש"ס דזבחים דף ע"ג דמשני למתני' דכל הזבחים שנתערבו וכו' בטריפה וכו' ושם ע"ד א' מבואר דהך טריפה אינה יתרת א"כ איך משני התם דמשום דבע"ח לא בטיל ובפרט לשי' רש"י זבחים ס"ט דטריפה מטמא מחיים לר"מ וסתם מתני' ר"מ ובחולין קל"ד פריך מה"ט אמתני' שם וא"כ איך משני בטעמא דבע"ח לא בטיל ובע"כ דליתא, וגם מ"ש רו"מ דל"ש דשיל"מ משום הוצאות יש לפקפק דהאי הוצאה הכנסה הוא שעי"ז יתגדל ויושבח העגל ויהי' שוה יותר – אך דגם בלא"ה ל"ש בזה דין דשיל"מ כמ"ש בדעת סי' ט"ו ס"ק כ"ז ואף דהעיטור סובר דהוי דשיל"מ אבל אנן לא קיי"ל כן וגם בלא"ה הרי קיי"ל דצריך להשליך א' מהם כמ"ש בסי' ק ט וא"כ יפסיד יותר מדמי מזונות ועכ"פ הי"ל להורות כן למכור א' לעכום אך באם שנטרף עגל א' מהם ויוכל לתלות בו יש להקל. סי' ק"ע עי' מפתחות עוד להרב הנ"ל

ומה ששאל באחד ששמו אברהם ובא לגרש אשתו ושם אביו ציון ונסתפק אם יכתוב אברהם בן ציון יטעו ששמו גם בן ציון כי שם זה מצוי יותר ורו"מ צידד לכתוב בן ציון בשני שיטין דכיון דלכתחלה צריך לכתוב שם בן ציון בשיטה אחת כמ"ש הג"פ סי' קכ"ה סקמ"ב א"כ ידעו שאינו שם אחד ולענ"ד לא הועיל כלום בזה דכיון דלכתחלה צריך לכתוב שם אביו א"כ גם בלא"ה לא יטעו לומר שהמגרש שמו גם בן ציון דא"כ ליכא בגט שם אביו כלל ובע"כ דמ"מ יש לחוש שיטעו בכך א"כ גם בכתיבת שם בציון ב"ב שיטין בדיעבד כשר ואכתי יטעו בזה ועמ"ש בפתיחת דע"ת אות ל"ו דגם תרי פיסולי דלכתחלה דיעבד כשר וגם מ"ש לכתוב בר ציון אינו נראה דג"ז אינו כשר לכתחלה וגם יש חשש לעז על גיטין הראשונים ומ"ש רו"מ מדברי הט"ג ש"א אות ש' סק"י דבדאיכא לפרש כהוגן גם בדאיכא למיטעי כשר וכ"ה באות מ' סוס"ק ל"ה הנה הג"פ שרמז הט"ג שם הביא בשם מהריב"ל דבכה"ג אינו כשר אא"כ היכי דכשר בלא כתבו כלל והעלה דמ"מ משום דכתב שם אביו הוי סי' הניכר לקרות כהוגן והט"ג כתב שהוא דוחק אבל בד"ח שער הנקודות בנקודת פת"ח העלה מדעתו כתי' הג"פ וביאר החילוק היטב ע"ש וא"כ בנ"ד שהחשש שמא יטעו לומר שלא כתב שם האב כלל א"כ ליכא שום הוכחה וסי' לקרות כהוגן ולכן לענ"ד מוטב להשמיט שם האב דעכ"פ בדיעבד ודאי דכשר אבל אם יכתוב בסתם דאיכא למיטעי גם בשם המגרש עצמו דבלא כתבו פסול גם דיעבד ובכה"ג הוי כלא כתב כלום ובפרט בנ"ד דלא שכיח בזה"ז שם ציון וקרוב לטעות יותר בשם השכיח בינינו לכן לענ"ד נכון יותר להשמיט שם האב. סי' קע"א להרב המאה"ג מו"ה משה הערציג נ"י אבד"ק טשיטש הסמוך לרישא

מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו בדבר שזה כשנה נתקבל לקהלתכם שו"ב חדש שהוא חתנו של השו"ב הנפטר ונתן השו"ב ב' מאות ר"כ והתנה בפירוש שהוא נותן רק לצורך להרחיב עז"נ של ביהמ"ד ושלא יהי' רשות להקהל לשלם מזה חובות או לצורך אחר ושינה ושילש להתנות כן באופן הנ"ל ושלא יהי' להם רשות לשנות זולת בהסכמתו ועתה בא בע"ח שזכה כנגד הקהל בערכאות ורוצה לגבות מן המעות הנ"ל והשו"ב מוחה ובא לפני מעכ"ה לדין והנה רו"מ האריך בזה (והביא מהא דאו"ח סי' קנ"ג ס"ז דביהכ"נ של כפרים נמכר בזט"ה במא"ה ורשות ללוקח להשתמש בו וכיון דב"ח גובה מס"ת כמ"ש בחו"מ סי' צ"ז סכ"ג ה"ה מביהכ"נ ומביהמ"ד וא"כ ב"ד מוכרים להגבות לבע"ח והביא מחו"מ סי' קי"א ס"ג דאם נתנו ללוה מתנה ע"מ שלא יחול שיעבוד התנאי קיים אבל במכרו ללוה אינו מועיל ובנ"ד הוי כמכר שהרי עבור זה קבלוהו לשו"ב אבל לפמ"ש הסמ"ע וב"ח שם הטעם משום דאם יבטל המוכר המקח יחול שיעבוד הב"ח על המעות ויגבה חובו מהם וזה ל"ש בנ"ד אבל י"ל דבנ"ד הרי התנה תנאו רק על המעות ואחר שירחיבו בו הבנין אין להשו"ב שום זכות א"כ מה יועיל לו תנאו והוא רק טוה"נ בעלמא לעכב עד אחר שיבנוהו ואין טוה"נ ממון כמ"ש מש"ך בחו"מ סי' ש"נ אבל י"ל דבנ"ד הוי ממון גמור דכפי תנאו אין ביד הקהל לשנות לשום דבר בלא דעתו כיון דכפל תנאו כ"פ ולא דמי להא דא"ח סי' קנ"ג סי"ג וגם י"ל דגם אח"כ יהיו לו הנאת הגוף ע"י הרחבת הבנין עכת"ד]

והנה בגוף הדבר אם בנ"ד נחשב מתנה או מכר יש לדון מדברי תשו' רמ"א בסופו בשם הגאון מו"ה שאול אבד"ק קראקא דגם חתנו כבנו לענין ירושת החזקה א"כ בנ"ד הי' לחתנו חזקה מן הדין ומה שנתן מעות הוי מתנה בעלמא ולכ"ע חל תנאו ודמי להא דסי' קי"א ס"ג שהביא רו"מ אבל בכ"ז י"ל דלכיון דאחר שיבנוהו לא יהי' להשו"ב שום זכות בזה ורק עתה על המעות א"כ ממילא