מהרש"ם חלק ג קעא

סי' קס"ז להרב המאה"ג מו"ה חיים פריעד נ"י אבד"ק סענפעטער בארץ הגר. מכתבו הגיעני וע"ד האשה העגונה בילא בת ראובן אשת ר' צבי בר' זאב שווארין מכפר דיביטשאני שביום ה' כ"ד סיון העבר הלך מביתו לכפר הסמוך אחר שהשיא את בנו בשבוע זו ולא בא בחזרה ונשמע קול שנמצא כובעו במים בנהר שאיא שבכפר וואדנא וכן מצאו מקלו אצל הגשר של מסלת הברזל בנהר הנ"ל ביום ה' הנ"ל ולכן תפשוהו בהנהר וביום ש"ק כ"ו סיון בבוקר נמצא נטבע בנהר בין סבך ענפים שבנהר הנ"ל אצל הגשר והוציאוהו מן המים וכל רואיו מן שכיניו וקרוביו הכירוהו וגם כת"ר הי' שם ועשה הגב"ע בבית דין של ג' ביום כ"ז סיון הנ"ל והעידה גיסתו אשת אחיו של הנטבע שראתהו בהיותו עוד במים הכירתו ואמרה לבנו הנה זה אביך מיט דען גרויען קאפף וכן כשהוציאוהו הכרתיו בטוב וכשרחצוהו מן החול ראיתי כל פניו והמצח והחוטם והזקן וגם כל בגדיו ואין שום ספק כי זהו ר' צבי שווארין וכן שאר מכיריו באו כרבע שעה אח"ז וגם הם הכירוהו עכת"ד והאשה מ' בילא אשת הנטבע הגידה סימנים בגופו שיש לו על הקרייצע אויסוואקס שנפתח שבוע העבר ואצבעות רגליו כפופים זע"ז וכן נמצאו הסימנים ור' ישעי' זנוויל אחיו אמר עוד סימן שיש לו על החוטם אויסוואקס קטן והחוטם עקומה וג"ז נמצאו בו וכן העיד ר"י קרויז על הסי' הנ"ל וראה שכן הי' בו עוד הגידו בניו שיש לו הינער אויגען על אצבעות רגליו בין האצבע הקטן והאמצעי וגם שבר ואיזור עליו והכירו כל בגדיו ובתי עינים שלו נמצאו בכיס בגדו. וגם כל קרוביו ומכירי' ראוהו קודם קבורה והכירו בט"ע בבנין כל גופו ובפרט בפרצוף פניו ופדחתו וחוטמו אבל הי' פצע קטן בפניו שמוציא דם עוד העידו רש"ל ורדו"ו ורע"ל אנשי כפר וואדנא שבאו וראו הנטבע ערך רבע שעה ולכל היותר חצי שעה אחר שהוציאוהו מהמים והכירוהו בפניו עצהיו"ט כי בלי ספק זהו ר' צבי שווארין ורש"ל הכיר גם בגדיו עכת"ד הגב"ע

והנה בדבר הגב"ע של גיסתו כבר העיר רו"מ מהא דחמשה נשים שאין נאמנות ואחת מהן יבמתה והעיר מדברי המל"מ פי"ב מה"ג דהיכי דיצאה מאיסר תורה אפשר דנאמנת וה"נ בנ"ד דאיכא כמה סימנים בגופו ובגדיו הרי עכ"פ יצאה מאיסור תורה אבל הנה בש"ש להקצה"ח ש"ז פ"ד דחה דבריו בטוב טעם דכיון דכל נאמנות ע"א באשה הוא רק מדרבנן א"כ היכי דפסול מדרבנן שוב נחשב לפסול של תורה והאריך בזה ודבריו נכונים וגם להסוברים דע"א באשה כשר מה"ת היינו בעד כשר ולא באשה כמ"ש בתשו' נוב"י וקדמו התשב"ץ כמ"ש בתשובת בר"א ורמז אליו בפת"ש ס"ק י"ג ואף דבמים שאל"ס גם בע"א פסול קיי"ל דבנשאת לא תצא כמ"ש בתשו' בר"א סי' כ"א ובפת"ש ס"ק קל"ט ובתשו' אחת להרב אבד"ק לונדן הבאתי ראי' לזה מתשו' הריב"ש סי' שע"ח שע"ט היינו משום דאין הפסול במשאל"ס מצד חסרון נאמנות העדות אלא דגם אם הוא אמת גזרו חז"ל שלא תנשא לכן דין העד ככל עד כשר כיון שכבר האמינוהו אבל הכא דחז"ל אמרו דה' נשים אינן נאמנות הם אמרו והם אמרו ופסולה מה"ת – אך לענין חשש נמצא א' קא"פ כבר הביא רו"מ דברי הנוב"י מ"ק א"ע סי' מ"ה ותשו' רע"א סי' קכ"ה והובאו בפת"ש סק"כ דבעדות אשה אין העדות מתבטל ויעוין גם בנוב"י שם סי' כ"ז במ"ש ע"ד הע"ש והסמ"ע בזה וראיתי בתשו' בר"א סי' ל"ד וסי' ס"א שהביא סתירה לזה מהירושלמי שבתוס' סוטה ל"א סוע"ב דבעדי טומאה ל"א עשב"ם ב"כ מפני שרגלים לדבר אף דהתם נמי סגי בהעדאת ע"א אפ"ה אי לאו טעמא דרגל"ד היינו אומרים עש"מ ב"כ והנה לפמ"ש הגאון מליסא והסכים עמו רע"א דטעמא דעדות אשה משום דלא בעינן שיעיד בב"ד ואפי' אמר חוץ לב"ד סגי א"כ אין סתירה לזה מעדי טומאה ועוד דהא במהרש"א בתוס' סוטה כ"ח ע"א ד"ה אינו דין וכו' הוכיח מהש"ס דילן דדוקא אליבא דר"ש מחלקינן בין סוטה לשאר דברים משום דאיכא רגל"ד משא"כ לדידן ועוד דהמעיין בירושלמי ופי' הפ"מ ימצא דהירושלמי מיירי לענין דין הסתירה והתם ליכא רגל"ד אלא למישוי' כספק מגע שרץ כמ"ש התוס' לעיל כ"ח שם וע' קרבן אורה לסוטה ל"א שם מ"ש בביאור דברי הירושלמי שם ועכ"פ הדבר ברור דבעדות אשה לא מתבטל העדות ע"י שנמצא א' קא"פ, אבל עדות האשה אין בו שום תועלת לנד"ד ואולם במה שהעידו שאר העדים שהכירוהו בט"ע וסימנים בגופו הנה רו"מ כתב דכיון שהם ראוהו טרם עבור שעה משהעלוהו מהמים אין לפקפק בעדותן. והנה לא אדע מתוך הגב"ע במה איפוא נתברר שאנשי הכפר ראוהו תוך שעה והגם שהעידו רש"ל ורדו"ו ורע"ל שלא הי' זמן מן הוצאתו מן המים עד שבאו וראוהו אלא ערך רבע שעה או לכל היותר חצי שעה מ"מ הרי הם לא הי' בשעת הוצאתו מן המים ומאין נודע להם שלא הי' בנתים אלא לכל היותר חצי שעה ואמת כי האשה סעריל גיסתו אמרה כן ואם אולי הם סמכו על אמירתה והרי היא אינה נאמנת כלום בזה. ועוד שהרי בתשו' ח"ס סי' ס"ג חוכך לומר דשיעור שעה בזה הוא שעה קטנה כשיעור מיל ולא היקל שם אלא בשיעור ט"ז מינוטין וכפי הנראה בנ"ד שהה יותר שהרי נסתפקו ואמרו דלכל היותר שהה שיעור חצי שעה א"כ יש לפקפק בעדותן מכח הטב"ע ולא עוד אלא דגם בעדות של סימנים בגופו יש לפקפק לפ"ז לפמ"ש בתשו' פ"י סי' ז' דאם מכירים גם בט"ע ואשתהי גרע טפי וגם סימנים מובהקים ל"מ בזה וע' פת"ש ס"ק כ', אבל הנה מדברי רבינו הב"י מוכח להיפוך שהרי הביא דברי תשו' הר"ן שנשאל על מימון מאלקי שהי' בספינה שנטרפה זה כמה שנים והעיד עכו"ם מסל"ת שהכירו על שפת הים והכירו בפרצוף פניו וחוטמו וגם סי' א' שהי' בראשו וסי' א' מצלקת שבזרועו והשיב דכיון דספק אם אשתהי יותר משעה יש להחמיר וכ' הב"י שנראה מדבריו שאותן סימנים שבראשו וזרועו לא הי' מובהקים דאל"כ אע"פ שנשתהה הו"ל להתיר ע"ש ומבואר דאף שהעכו"ם העיד שהכירו גם בט"ע מ"מ מהני שפיר סי"מ גם באישתהי ודלא כהפ"י וכן מצאתי בתשו' מהרי"ט בשניות חלק אהע"ז סי' ל"ה באמצע התשובה שפסק כן והביא ג"כ מדברי