מהרש"ם חלק ג קע

חזקת כשרות כדי שלא יעבור על איסור שביתת כלים ובתומים סי' ל"ד סקי"א הביא בשם תשו' פ"מ ח"ב סי' ק"ה דהיכי דבאותה מעשה עבר באיסור דרבנן איתרע חזקת כשרות גם בשל תורה באותה מעשה וכ"ה בפ"י גיטין י"ז ע"א וע' תשו' ב"א יו"ד סי' ב' באורך בזה א"כ לפמש"ל דגם לפי הס"ד ידע דאיכא בזה גזירה דשמא יחתה אלא דהוי ס"ל דאסור רק לכתחלה א"כ כיון שעבר בזה עכ"פ באיסור דרבנן אתרע חז"כ שלו ול"מ ההפקר (אך לפימ"ש בתשו' חוט השני סי' ל"ד דבעבר רק באיסור של לכתחלה לא נחשד לאיסור חמור האסור גם בדיעבד יש לפקפק בזה ומ"מ באותה מעשה עצמה י"ל כמ"ש כיון דלשי' הפ"מ ופ"י נחשד גם לשל תורה בזה סוף דבר שבאם אינו טוח וסתום באופן שלא ישלוט שם יד אדם כמו שגזרו באש אחר שמא יחתה ה"נ בזה

אבל אם הוא טוח בטיט וכדומה היכי דמבושל כ"צ אין לחוש שמא יגיס וע"ש במש"ז סק"א מדברי רמב"ם ומ"מ ולח"מ פ"ג מה"ש הי"א בדין תחיבת מגריפה בקדירה דמבושל כ"צ שרי אבל הנה בירושלמי פ"א דשבת ה"ו מבואר דטעמא דעל האש אסור משום שמא יתאכל הצבע ויוסיף מים וע"ש בק"ע ופ"מ וגם בנ"ד איכא הך חששא דהא ידוע כשהמים מתמעטים מתקלקל הכלי ויש לחוש שמא יוסיפו מים ובירושלמי פ"ג דשבת ה"ג בהא דמוליאר הגרוף וכו' הא אינו גרוף לא אר"ש מפני שהגחלים נוגעים בגופו וכו' אר"י בי ר"ב מפני שהוא עשוי פרקים פרקים הוא מתיירא שמא נתאכל דיבוקו הוא מוסיף מים ובק"ע שם פי' שהמוליאר נעשה מנחשת ומחובר בבדיל ועופרת וע"ש ברשב"א שהביא ג"כ דברי הירושלמי והאריך בביאורו והראוני בריטב"א שהעמיס נן בדעת ש"ס דילן ונראה פשוט דלאו דוקא משום שעשוי פרקים דה"ה אם הכלי עצמו מתקלקל ע"י האש שתחתיו אם המים מתמעטי' חיישינן לזה וא"כ ה"נ יש לחוש שע"י שאיבת המים כל היום יגיע עד שולי הכלי ויחוש שלא יתקלקל וישפוך מים לתוכה בשבת. אך דיש לדין כיון דבש"ס דילן לא הוזכרו הנך טעמים בין בהא דצבע ובין בהא דמוליאר ואנטיכי א"כ י"ל דלדידן לא חיישינן להנך חששי ועי' ברשב"א שבת מ"א שם דבכל כה"ג הלכה כדברי המיקל ומכ"ש אם הש"ס דילן חולק עם הירושלמי דגם בדאורייתא קייל"ן כש"ס דילן כנודע אבל אם אינו טוח וחתום אין מקום להתיר והן אמת שראיתי בלחה"פ שבקש"ע צידד להקל ללמוד נגד נר של נפט בשבת מפני שנותנים הנפט במדה שא"צ להוסיף ולא לגרוע ואף דהתם קיי"ל דלא פליג מ"מ הכא לענין חשש חיתוי כיון דבגרוף וקטום או טוח בטיט מקילין א"כ ל"ש לומר בזה דלא פלוג ויש מקום לצדד להקל מ"מ חוששני להקל בדבר שיד רבים שולטת וקרוב לבוא לידי מכשולות ולכן ידי אל תהי בזה להסכים בהיתר זה רק אם הוא טוח בטיט כמש"ל

ומה ששאל אם ביד ב"ד להכריח את הנתבע להשליש קודם הטענות דאף שהרד"ק וש"ך רסי' ע"ה כתבו דאטרוחי ב"ד בכדי לא מטרחינן מ"מ י"ל שהב"ד יכולים לומר אי אפשר בתק"ח ורוצים להטריח והנה בגוף דינו של הרד"ק כבר הארכתי בזה בתשובה ונדפס כעת בחיבורי שו"ת מהרש"ם אשר יצא לאור בקרב הימים בעזה"י אבל בדבר ספיקו של רו"מ נלע"ד שאין ביד ב"ד לוותר ע"ז וראי' מש"ס דב"ב קי"ד ע"א בהא דפליגי רבה ור"י עד אימת חוזר בקנין דלרבה כ"ז שיושבים ור"י אמר כ"ז שעוסקים באותו. ענין ואר"י כוותי דידי מסתברא דאר"י שלשה שנכנסו לבקר את החולה רצו כותבין רצו עושין דין ואי ס"ד כל זמן שיושבים ליחוש דילמא הדר בי' ובתוד"ה ניחוש וכו' דחו פי' רשב"ם בזה וכתבו וז"ל ונראה לפרש אמאי עושים דין ניחוש שמא יחזור והוי כמו אטרוחי ב"ד בכדי עכ"ל ואי נימא דביד ב"ד לוותר מאי פריך הש"ס הרי ר"י אמר רצו כותבים רצו עושין דין והרי כיון דתליא ברצון שלהם שפיר י"ל דעושין דין משום שרצו לוותר על טרחתם ובע"כ דבכה"ג דלא מטרחינן לב"ד גם ברצו אין לעשות הדין וגם בלא"ה הרי בתשו' ב"ח סי' ה' כתב מטעם אחר שאין להשליש ביד ב"ד או שליש אחר דשמא יאבדו המעות מיד השליש ע"ש ובפרט אם יאמר הנתבע שיהי' לו הפסד בהכנס המעות בתשלומי עסקא או שקשה לו למצוא מעות פשיטא שאין ביד ב"ד לכופו אלא בהבטחת כתב קומפראמיס וכדומה כמ"ש בתשו' נא"ד סוסי' נ"א. סי' קס"ו להרב הגדול מו"ה ארי' יהודא ליבוש הכהן וואקסיר נ"י אבד"ק דאשוב רוסיא

מכתבו הגיעני ובדבר הס"ת שכתב סופר א' ויש בו טעיות הניכרים בלי מספר ויש ג"כ שגיאות בכתיבה כגון שלא כתב השין מן בי"ק שמו וכדומה הכשרים בדיעבד ויש ג"כ שכתב למ"ד עם רגל למטה כקו"ף ונרשם בצדו שצריך תיקון וכן מם פתוחה במקום כף ובצדה חית בצירוף הואו של המם והנה לפע"ד כיון דרוב מצוים אצל ס"ת מומחים הם כמו דקיי"ל בתפילין ובניקור ובכל הדברים כמ"ש הר"ן פ"ק דחולין ותוס' מנחות מ"ב ועוד בכמ"ק והכא אף דאיתרע חזקתו בדברים הפסולים לכתחלה מ"מ לא אתרע חזקתו בדבר הפוסל בדיעבד כמ"ש בתשו' חוט השני סי' ל"ד דבחשוד על דבר האסור לכתחלה אינו חשוד להחמור ממנו ואסור גם בדיעבד ע"ש. ומ"ש רו"מ מהא דאהע"ז סי' קמ"א דבנמצא טעותים בהרשאה חיישי' שמא אין הב"ד בקיאים בדיני גיטין אין מזה ראי' לנ"ד דשא"ה דהוי דבר שבערוה ואתחזק איסור א"א ואמרי' סמל"ח כדאי' בגיטין דף ב' משא"כ בנ"ד וכל הטעיות הנ"ל יש לתלות בשגגה מפני מהירות הכתיבה ובפרט לפמ"ש רו"מ שהחבורה לא השיגה ידם לשלם להסופר ובפקודתם כתב רק בדילוג יריעות מסדר זה לשאר יריעות מסדר אחר אפשר דמה"ט לא דקדק יפה וכתב במהירות אדעתא לתקן אח"כ רוב הטעיות והשגיאות ועכ"פ מידי ספיקא לא נפקא וא"כ י"ל דבצירוף דעת המכשירים לקרוא בס"ת פסול הוי ס"ס ומותר לקרות בהס"ת וכפי שכ' רו"מ כבר הסכים עמו הגאון ר"ח ברלין להכשיר הס"ת באופן שיסכים עוד גאון מפורסם וביקש מעמדי להצטרף עמו בזה כתבתי לו חוו"ד להלכה והטוב בעיניו יעשה.