מהרש"ם חלק ג קלט

שכר טרחתו ושמירתו ולכן תמורת זה מקבל עליו הקונה אחריות יוקרא וזילא [אבל אחריות גניבה ואבידה ושרפה יהי' לכל א' כפי פראצענט שלו ויותר נכון שיקבל המוכר על עצמו אחריות כל הלאזע מגניבה ואבידה כמ"ש לקמן] וגם מחייב א"ע הקונה בשיעבוד הגוף כי בכלות זמן השותפות מחויב לקנות חלק של מוכר היינו 5 פראצענט הנ"ל ולסלק כל המעות עם ריוח 15 וכדומה ובכל שותפות רשות ביד שותפין להתנות כפי שירצו ואין בו משום ריבית וע' בט"ז יו"ד סי' ק"ע סק"ג דגם אם לוה שותף א' עצה"ע לשותפות מחויב הב' לשלם, ובהגיע זמן פרעון האחרון מותר להקונה לקנות חלקו של זה בכמה שירצה ואינו רוצה להיות עוד עמו בשותפות ודבר כזה אין שומתו ידוע ולפעמים יתן שותף א' לחבירו הרבה יותר משיוי הסחורה בכדי שלא יהי' שותף עמו ובפרט בדבר כזה התלוי בהתעופפת כנפי ההצלחה ומי יודע עד מה יגיע ומהגם כי הלא נגד זה הי' תנאו שאם יצליחו במשך זמן שותפות יקח זה רק ש פראצענט וגם הטריח א"ע בקנייתו ושמירתו כל משך הזמן ובעד זה נתחייב השני כנגדו ליתן לו ריוח על חלקו בסוף זמן השותפות באם לא יצא הגורל במשך הזמן, כנלענ"ד נכון לדינא ויוכל להתנות זמני פרעון של השותף בקנסות ויבואו שניהם על החתום שנעשה בב"ד חשוב דלא כאסמכתא כמ"ש בסי' ר"ז ובזה יצא מכל החששות בעסק אסמכתא. כידוע

עוד עלה בלבי צד היתר שיקבל עליו המוכר אחריות גניבה ואבידה ושריפה כל משך זמן פרעון פרוטרוט וכיון שהלוקח קנה מיד הלאזע ויוכל למסור השטר ביד קונה תוקף כשיבא מהבאנק ויחזור ויפקדהו ביד מוכר למשכון וכדומה וכיון שאין דין שמירה בשטרות כלל מדינא ובלא קבלת האחריות יהי' פטור לגמרי א"כ יוכל לקבל עליו אחריות הנ"ל ובעד האחריות יתן לו סך כו"כ ריוח וקבלת האחריות אין לו שומא ידועה ודבר זה מבואר בתשו' מבי"ט ח"א סי' וא"ו הנ"ל יעו"ש וימצא כדברי וגם בלא"ה כיון דאיכא צד ספק של הפסד ח"ו י"ל דשרי ובהא דגיטין (דף ל') הנ"ל ואף דהתוס' שם כתבו דדוקא משום תקנת כהן ע' ריטב"א שם דלא ס"ל כן וגם להתוס' היינו רק משום דרב אסר בפרריסא והרי מבואר בתוס' ב"מ (דף ס"ד ע"א) ד"ה מה שעיזי חולבות דהיינו משום דהקלקול לא שכיח ולחד טעמא משום דאינו זוכה עתה בשום דבר משא"כ בנ"ד שזוכה מיד וגם כבר כ' בתשו' רדב"ז ח"א סי' קמ"א דדוקא אונס לא שכיח אבל גניבה ואבידה שכיח ע"ש א"כ שוב יוכל ליקח הסך הנ"ל כיון דיש ספק הפסד אם יוגנב וכדומה. ואולם הש"ך בח"מ סי' קס"א סקס"א צידד לומר דגניבה ג"כ לא שכיח ועקצה"ח שם וגם יש להוכיח כן מהש"ס דב"מ כ"ז בהא דמשני כיס וטבעת לא מושלי אינשי ואכתי תיקשי דניחוש לגניבה א"ו דלא שכיח וע' בתשו' נו"ב מה"ק חאה"ע סי' ל"ב מ"ש בזה ובתשו' א' שהשבתי בתחלת החורף להרב המו"צ דק' בוטשעטשא במדינת מאלדוי בענין מינקת הבאתי בזה מכמה דוכתי דמוכח דגם גנוא"ב לא שכיח גם י"ל דהכל לפי המקום והזמן ואכמ"ל, ולכן קשה לסמוך ע"ז ולכן יותר נכון בעיני דרך שותפות הנ"ל ומ"מ נכון גם באופן השותפות שיקבל המוכר אחריות כל הלאזע בגניבה ואבידה על עצמו בכל משך זמן השותפות ויהי' צד ההיתר יותר חזק שגם עבור זה נותן לו הסך הריוח והנלענ"ד כתבתי, וכן מצאתי בשו"ת בית אפרים חיו"ד סי' מ"א בדין אם מותר לתת לשולחני מטבע שאינה של אותה מדינה והשולחני יתן אנווייזונג למק"א לשלם שם בעודף מה והביא שם ג"כ מהא דסי' קע"ג דמטבע ל"ה שומא ידועה דהשער משתנה בכל עת וסיים דבכה"ג שלוקח סחורה לשלם במק"א אפי' דבר ששומתו ידוע ומרבה על המכר מותר דעיקר הטעם לאיסור הוא משום דניכר הריבית משום אגר נטר ובזה אין הריבית ניכר די"ל דמוסיף לו בההוא הנאה שזה מקבל עליו לקבל מעותיו חוץ למקומו שהי' צריך להביאו לביתו ויש בזה טורח והוצאה ואחריות הדרך וכמ"ש בשו"ת מים רבים חיו"ד סי' ל"ח וז"ל ויש לחקור כו' משום שאם ירצו המעות כאן יצטרכו לשלם שכר השליח ושכר הבטחון שיבטיחנו מסכנת הדרך ומש"ה ניחא לי' ללוה לוותר מה שמוותר כדי שיתנו לו כאן המעות וכו' יעו"ש וסיים שכמדומה ששמע מדודו הגאון מו"ה סענדיר ז"ל להתיר בזה ותמהני שלא הביא דברי מבי"ט הנ"ל ועכ"פ מבואר כמ"ש ועסי' קע"ג סי"ח בהג"ה וט"ז וח"ד שם. סי' קכ"ה להרב וכו' מוהרש"פ מבוטשאטש

מכתבו הגיעני והנני להשיבו בקצרה אבל רק במה שנוגע לדינא וזה החלי בס"ד, בדבר אשר שאל בדין ר' שעשה שותפות עם ש' על זמן ידוע באופן שיתן ר' מעות עד שמנה מאות ר"כ וש' יהי' העוסק במו"מ ומה שיהי' ריוח או היזק יהי' לחלק ר' 70% ולחלק ש' 30 פראצענט ובכל שבוע יקח ש' ג' ר"כ למחייתו והשלים ר' טראטע ע"ס מאה ר"כ לבטחון קיים מה שמחויב מצדו עד זמן המדובר ואח"ז נודע לש' כי ר' רוצה לצאת מן השותפות השתדל ש' לתפוס מתבואת העסק כדי שיהא מוחזק, וטרם בואם לדין הכריח ר' את ש' להשליש בגדיו ובגדי אשתו נגד מה שתפס וגם ר' השליש חמשים ר"כ ובבואם. לדין נולד הכחשה ביניהם בסכום הריוח שהי' עד עתה ור' טוען שהי' בס"ה ריוח 150 ולפ"ד ש' הי' הרבה יותר גם טען ש' שלא הניח ר' מעות כפי חיובו וכמ"פ דרש מאתו שיתן ולא נתן ולכן טען ש' שרוצה שיחלקו בהריוח חלק כחלק אחרי שלא קיים ר' כפי המדובר להניח ח' מאות ר"כ גם תבע ש' את הטראטע אחרי שר' בא לבטל השותפות קודם הזמן ור' טען שהלד"מ שנתן מעות כפי הצורך וע"ד ביטול השותפות הלא אמר מאז לש' מזה שיעמיד לו שותף אחר במקומו והסכים לזה וגם הוא בעצמו הי' מקיים השותפות לזמן המדובר רק ע"י ששלח ש' ידו לתפוס משלו לכן אינו רוצה בו וגם השותף האחר שרצה לכנוס במקומו חזר בו עי"ז וש' טען שלא הסכים לשותף אחר רק ששתק לראות מה יעשה האם יבחר בו אם לא וגם הרי לא העמיד שותף אחר ומה פשע בתפיסתו עד אחר הדין עכת"ד השאלה וכת"ר העלה בדבר הכחשה בענין סכום הריוח כמה הי'