מהרש"ם חלק ג קמ

דכל א' ישבע על טענתו כפי מה שהוא מוחזק וש' הוי מוחזק במה שתפס משותפות ואף שהשליש כנגדו הבגדים הר' בדבר המושלש שניהם מוחזקים וגם ל"ה מחויב להשליש כמ"ש הש"ך רסי' ע"ה בשה רד"ך עכ"ד ואמנם באמת יש מקום עיון בזה דהא בתוס' ב"מ ב' ע"א ד"ה ויחלוקו כתבו בהא דמנה שלישי דמדמי בגמ' לטלית דכל א' ישבע על חציו משום דהאי שהנפקד תופס בחזקת שניהם הוי כאלו שניהם מוחזקים בעצמם בו ע"ש א"כ מבואר דכל א' נקרא מוחזק על חציו וא"כ גם בנ"ד ל"ה ש' מוחזק על כל מה שתפס רק כפי חצי שיווי דמי הבגדים שהשליש (ואולם במה שהשליש בגדי אשתו יעוין בח"מ סי' ע"ב ס"ג ובש"ך שם וע' בב"ש אה"ע סי' צ' סקמ"ט וס"ק נ"ב מ"ש ע"ד הש"ך בזה וע' בב"מ אה"ע סי' ע"ג היטב בזה ובקין) והן אמת דהמל"מ פט"ו מטוען הל' ט' העלה דבכל מקום ספק במטלטלין דמוקמי' לממונא בחזקת נתבע היכי דהם ביד שליש ואין שום א' כז מהם מוחזק מוקמי' לממונא בחזקת מרא קמא והביא ראי' מדברי רמ"ה שהובא בטחו"מ סי' ר"מ ואח"ז הביא סתירה מדברי הרי"ף ורמב"ם וסיים דמ"מ נראה דסברת רמ"ה מוסכמת וחסר שם סיום דבריו יעו"ש ולא הזכיר כלל מד' תוס' ב"מ הנ"ל וכפי הנראה דס"ל כדעת תה"ד סי' שנ"ח דדוקא לגבי דינא לכל דאלים גבר דדמי קצת לדינא דפרסאי ולכן בטעם כב דהו דחינן ל"י ומוקמי' לממון בחזקת שניהם אבל מ"מ לא הוי מוחזק גמור ולכן פסק שם דנגד הרוב ל"מ חזקה כזו גם על חציו והוי כאינו מוחזק בו יעו"ש וא"כ י"ל דבכה"ג מוקמי' לי' עכ"פ בחמ"ק ועקצה"ח סי' ר"פ בדין אם הולכין אחה"ר נגד חמ"ק במ"ש בשם תשו' מהריב"ל ובמק"א פלפלתי בזה ואכ"מ וע' שנ"ח מהרשד"ם חח"מ סי' קמ"ה ובשער משפט ח"מ סי' ק"ד סעי' ו' מ"ש בזה ולפ"ז הי' נראה דבנ"ד הוי ש' מוחזק בכל הסך של הבגדים המשולשים כיון דאית לי' חמ"ק אולם הגאון בס' בית מאיר באהע"ז דחה דברי מל"מ הנ"ל והוכיח מהפוסקים שם דהעיקר דכל א' מוחזק על חציו וע' בס' ישי"ע יבמות ל"ז מ"ש בזה מהתוס' סופ"ק דגיטין אבל דברי הב"מ נראים נכונים למעיין וכן מצאתי בשו"ת רמ"א סי' פ"ו שפסק דמעות המושלש הוי כל א' מוחזק על מחצה ואם אמנם נראה דאם שלשום ביד ב"ד ע"כ ציווי ב"ד קודם הדין לבטחון קיום הפס"ד דאין מפסיד המוחזק את חזקתו כיון דבשעת השלשה הי' לו מיגו וכדמוכח בח"מ סי' ע"ב סי"ז וסי"ח בהג"ה ובש"ך ס"ק צ"ג במ"ש בשם מהר"ם אלשקר בשם ר"י הלוי והרמב"ם ונהי דלא מיירי בהשליש ביד ב"ד מ"מ כיון דמטעם מיגו קאתי עלה א"כ ה"ה בכל הכחשה אף שכבר השליש כיון דבכה"ג ל"ה מיגו למפרע כיון דכבר נודע אז לב"ד הכחשותיהם בהטענות א"כ י"ל דנאמן וע' בב"ש אה"ע לסי' ק"ז סק"א במ"ש דאומרי' לה הב"ד שלא יהא תפיסתה תפיסה ומוכח דאם נותנים אדעתא דהכי שלא תהא מוחזקת מהני שפיר ומוצאים מידה וע' ברא"ש כתובות דף כ' בשם הר' יונה דתפיסתו ב"ד ל"מ כלל ואנן אחתינן ואנן סלקינן יעו"ש היטב ותבין אבל מלבד כי לא אדע אם הי' ההשלשה בב"ד דהא אם השלישו ביד שליש קודם שנודעו טענותיהם בב"ד מבואר ברמ"א שם סי' ע"ב סי"ח דאבד המיגו וע"ש בש"ך ס"ק צ"א ותומים שם וע' בשו"ת הגאון ר"ע איגר סי' קל"ה מ"ש לחלק בזה לדינא וע' בשע"מ שם אך גם בלא"ה הרי הדין מבואר בסי' קע"ט דכל סחורה של שותפות הוי בחזקת שניהם וא"כ לפמ"ש רו"מ שתפס ש' מהתבואה של שותפות גם לא השליש ש' כלום אין לו דין מוחזק רק כפי ערך חלקו בהשותפות היינו 30% התבואה שהוא מוחזק ובפרט דהא הקרן הוא הכל של ר' וא"כ אם נעשה ביניהם שטר שותפות או שנעשה השואה כל מה שתפס ש' הוא בחזקת של הנותן וכדמוכח גם בהא דח"מ סי' צ"ט ס"א לענין גביית בע"ח דאם יודע שיש לו עיסקא מאחרים הוי בחזקת מרי' ואין בע"ח יכול לגבות מזה כלל ואף דהש"ך שם פסק דדוקא פלגא פקדון אבל פלגא מלוה הוי בחזקת מקבל כבר השיג עליו הגאון אהעו"ז בהגהות בחו"מ סי' מ"ז מהש"ס דב"מ ק"ד ויו"ד קע"ז וכן מצאתי בחמ"ח אה"ע סי' ק"ב סק"ו שפסק כן להדיא דגם פ"מ הוי בחזקת נותן ואין ב"ח וובה ואפי' עדות ברורה א"צ בזה רק אומדנא בעלמא סגי בזה יעו"ש בשם פסקי מהרא"י ז"ל ועמ"ש בחיבורי סי' קע"ט בשם תשו' מבי"ט דדוקא בידוע כל חפץ שהוא של שותפות הו"ל בחזקת שותפות אבל באין ידיע כל פרט אם יש ת"י א' מהם הוי מוחזק אבל בכ"ז כפי שכ' כת"ר שתפס תבואה וכבר כ' דאומדנא סגי א"כ י"ל דאינו מוחזק אבל י"ל דבידו לטעון שהחזיר כבר ליד נותן ולא אדע אם יש ע"ז איזו בירור או אומדנא בנ"ד כי לא ביאר רו"מ דברי זה במכתבו וע' בתשו' מהרי"ט ח"ב חו"מ סי' ק"ח והובא בחיבורי סי' קע"ו סעי' ט"ו בדין שותפין אי הוי מוחזקין וגם בסעי' י"ח שם הבאתי בשם תשו' שב"י ג"כ לחלק בזה ולא אוכל לחתוך הדין בנ"ד במה שלא נתברר גוף הנידון ורק העירותי בכל הצדדים וכת"ר ירא וישפוט כדת של תורה. סי' קכ"ו שוי"כ לכבוד מהו' הרב המופלג מו"ה יצחק זאב הכהן ני'

לתשו' מכתבו הנני בקצרה בדבר כהן שניעור בליל שבועות אם יברך ענט"י לברכת כהנים כי לפענ"ד העיקר כדעת הא"ר וגם הג' מליסא הכריע כמוהו בסידר דה"ח דכשעושה צרכיו קודם נט"י יברך גם בניעור כל הלילה ומי שאינו מברך שחרית גם בכה"ג מ"מ יגע בידיו בחיכוך בראשו וכדומה או יעשה צרכיו קודם נט"י לדוכן ואז יוכל לברך דכמה ספיקות יש בדבר וכל מה שהחמירו כשלא לברך קודם בכ' היינו בידיו נקיות מנט"י של שחרית או מנט"י שאחר צרכיו, אבל בעשה דרכיו א' נגע במקום מטונף קודם נטי' לדוכן בודאי יוכל לברך ובפרט בלא בירך שחרית, לכן יבחור אחת משתי אלה או שיברך שחרית אחר צרכיו ואם לאו אז יגע במקום מטונף וכדומה קודם הדוכן ואז יטול ויברך.