מהרש"ם חלק ג קלג

וגם

בלא"ה יש לחלק בין אמר שיפזור ויקנהו אבל אין העכו"ם הקונה מחויב בכך אז הוי מקח אבל התם שאמר והחזירהו שחל החיוב על הקונה להחזירהו לכן הוי רק הלוואה ודוק"ל. סי' קכ"ב להרב וכו' מו"ה מנחם יהודא אדלער נ"י אבד"ק סערעדנע אונגארין

מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו בדבר הנהוג במדינתכם שכל מי שיש לו בהמה יש לו פאס (כתב תעודה) על בהמתו ובו כתיב תוארה והסימנים ושם הבעלים ונכתב ונחתם בחת"י השופט מעבר לדף שפלוני קנה הבהמה וכותב וחותם ומוסרו ליד לוקח וזהו לראי' בידו שקנה הבהמה ובא מעשה לפניו בראובן שתובע מיורשי שמעון שיתנו לה בהמתו שקנה מאביהם בסך עשרים כסף דהיינו שהי' חייב לו ט"ו ר"כ וגם נתן מזומן חמשה ר"כ ולא רצה להלוות לו רק באופן הנ"ל והבהמה נשארה עוד ביד המוכר ואח"כ מת המוכר ונשארה ביד יורשיו ותובע הבהמה או שיחזירו לו הסך עשרים ר"כ והם טוענים שקיבל אביהם רק חמשה ר"כ

והנה בגוף הענין הרי אין השטר מועיל כלום במטלטלין כמ"ש רש"י ב"ק ע"ט ריש ע"ב דבשטר במטלטלין אפילו מש"פ ליכא דהוי רק דברים בעלמא וא"כ עיקר הקנין רק מכח הכסף שנתן ואם לא נעשה רק בתק"כ הרי במקצת כסף שנתן ליכא ג"כ אלא מש"פ ומלבד דלשי' מהרי"ו בקנה במלוה ופרוטה ל"ק כלום כמ"ש בשע"מ רסי' קצ"ט אף גם לשע"מ שחולק עליו עכ"פ ליכא אלא מש"פ וכיון שמודה ראובן שהתנה עמו מוכר דכשיתן לו המעות בחזרה יחזור לו הפאס וכפי הנראה הי' כל המכירה רק בשביל שיהא בטוח במעותיו ובכה"ג אין בהמכירה ממש דגם במכירה גמורה בתנאי כזה אם לא קבעו זמן לחזרת המעות והמקח שם מלוה בעלמא היא כמ"ש בסי' כ"ז ס"ה וסמ"ע שם וממ"ש בחיבורי שם באורך מדברי הלח"מ ומח"א בכמה חילוקים בזה וגם בדין מת המוכר ע"ש מדברי רד"ז ומבי"ט בזה ואם הי' רק הלואה ובערמה נעשה דרך מכירה לכ"ע אין בזה דין מקח כלל ע"ש ולא נתבאר יפה במכתבו באיזה אופן הי' בנ"ד ועכ"פ באם שאין כאן דין מקח רק הלואה הרי בהפאס לא נתבאר אם כבר סילק דמי המקח א"כ הוי רק כתובע חוב בע"פ כיון שהודה בעצמו דהשטר חספא בעלמא ואין בזה דין מקח כלל והרי קיי"ל דמלוה ע"פ אינה נגבית מן היורשים ובפרט מיתומים קטנים ורק בהסך שמודים בו מחויבים לשלם ועסי' קצ"א ס"ד דגם בשטר מקח כשהמוכר אומר לא קבלתי הדמים כ"ז שלא נכתב בשטר שהודה שקיבל המעות אין הלוקח נאמן וס' תשו' מהרי"ט סי' קנ"ב ובנתה"מ שם לחלק בין שטר קנין ובין שטר ראי' ושו"ת ב"ש חחו"מ סי' מ"ז ומ"ש בחיבורי שם ובנ"ד לכ"ע כן היא. סי' קכ"ג לכבוד הרב המאה"ג החו"ב מו"ה ארי' ליב בערינ- פעלד נ"י אבד"ק זאליטשיק

מכתבו הגיעני ובדבר הדו"ד שבא לפניו בראובן שקנה מאדון א' יהודי ארבעה מאות קארץ פ"פ אדומים ולקח מאתו קאנטראקטיל ואח"כ קנה שמעון הפ"פ מראובן ובשעת קני' רצה שמעון שיתן לו ראובן שלוסצעטיל שלו בח"י שהוא מוכר סך הנ"ל פ"פ אדומים דייקא ולא רצה שימסור לו ראובן הקאנטראקויל מהאדון כי ראובן הוא יותר בטוח וראובן לא רצה בזה ואמר לשמעון הלא ידעת שהפ"פ דשם הם אדומים ולמה לך חתימתי והשיב ש' ידעתי גם ידעתי אבל ירא אני פן יערב האדון פ"פ אחר ואמר ר' א"כ אכתוב לך שהאדון מחויב ליתן לך הפ"פ משם בלא שום תערובות וכעת נפל הכחשה ביניהם כי לא נכתב שום שליס בשעת מקח כי לא סליק כל המעות אז. ועתה נודע שבכפר הנ"ל אין שם רק ב' מאות ק' אדומים והשאר אינם אדומים ומקח הפ"פ ירד עשר מעלות אחורנית באופן שכל האדראן הוא היזק כעת ותובע שמעון מראובן המאות דראהן בחזרה באמרו שהוא הי' צריך ליתן לו שלוסצעטיל שמוכר לו ד' מאות ק' אדומים וכיון שאין שם כ"כ אדומים אינו רוצה ליקח כלום ואם ירצה ר' ליתן לו ממק"א אינו רוצה כי לא קנה רק מהכפר ההוא וראובן טוען שלא היו צריך לכתוב בהשלי"צ רק שמוכר לו הפ"פ מהכפר הנ"ל וגם אם הי' כותב לו שיתן לו ממק"א בודאי הי' מתרצה. ועכ"פ מחויב ליקח ב' מאות אדומים דהא קנה למסחר על ריוח ול"ש בזה טענת במקח שלם אני רוצה, וקודם שירד עוד השער באו לדין לפני מעכ"ה ששמעון תבע השלי"צ כפי טענתו וראובן הכחישו כפי הנ"ל ואמר להם כת"ר שישבע ר' המוחזק שכדבריו כן הוא וכן יקום ולא באו עד עתה לגמור הפסק וכעת טוען ש' שהמניעה הי' מראובן שתבע אותו כמ"פ ודחה אותו בלך ושוב ועי"ז לא מכר עד עתה הפ"פ וביני ביני נפל השער וגרם ההיזק וראובן טוען כי לא הי' המניעה מצדו ולא עלה על דעתו שיפול השער כלל עכת"ד השאלה

והנה בדין ב' מאות ק' שאינם אדומים הדבר פשוט כמ"ש רו"מ שאין שום חיוב על שמעון ליקח אותם כדין שחמתית ונמצאת לבנה המבואר בסי' רל"ג וגם אם ירצה ליתן לו אחרים אין חיוב על ש' לקבלם כיון שלא הי' המכירה דרך חיוב ויעיין בחיבורי סוסי' רל"ג שכתבתי כן להדיא דבכה"ג אפי' בדבר שאין שום קפידא להקונה א"צ לקבל אחרים ומכ"ש בנ"ד. גם מה שטען ש' שגרם לו היזק ע"י עיכוב השלוסצעטיל יפה כ' כת"ר דהוי רק גרמא ומ"ש מדברי נה"מ סי' קע"ו שכ' דשותף חייב בגרמא כבר הארכתי שם לסתור דבריו ואח"ז מצאתי במראה הפנים על הירושלמי פ"ה דב"מ הלוי ג' שהביא ג"כ דברי הריטב"א אשר עליהם בנה הנה"מ יסודו והוכיח להיפוך וחלק עליו יעו"ש בזה. ויעוין בחיבורי משפ"ש סי' ר' שהארכתי עוד בדין מוכר שעיכב הסחורה ושם הבאתי ד' מהרי"ט סי' ק"י בזה וגם דברי מהרי"ט סי' ק"ט שהביא כת"ר הובא בחיבורי סי' קפ"ה סעי' א' ודחיתי שם בזה דברי נה"מ סי' קפ"ה שם יעו"ש. ואח"ז מצאתי בב"י יו"ד סי' קע"ג דמוכח דס"ל כנה"מ שם ומ"מ נראין דברי מהרי"ט נכונים לדינא וגם לא נתבטל המקח ע"י שלא קיים ראובן נתינת