מהרש"ם חלק ג קלב

הריוח אבל לכלות מהקרן נראה דגם מהרי"ק שהבאתי שם מודה דאין רשות לגבאי לשנות וכבר כ' הפמ"א בתשו' שם דבכה"ג שהקדיש לקרן קיימת אומדן דעתו הי' שלא לכלות מהקרן בשום אופן וגם בנדלדלו קרובים אין ליתן להם וה"נ בנ"ד ובפרט שהבאתי שם בשם תשו' ד"ש סי' ס"ו דגם ומהרי"ח אין לשנות ומכ"ש בנ"ד ואף דבעליהם ישהעבדו ללמוד משניות מ"מ אין זה עולמות ובלשון ב"א הוי עולמות לעולם ממש כידוע ולכן לענ"ד חלילה מלשנות הצוואה וע' מד"ר קהלת ורש"י שם ה' פסוק ט' אוהב כסף וגו' לא תבואה ג"ז הבל דאם אין לו מצוה קיימת לדורות ג"ז הבל ע"ש ומזה ראי' לדברי הפמ"א הנ"ל ועמג"א סוס"י קנ"ד שהביא ממד"ר פ' אחרי כן

והנה אח"ז נשאלתי ממחו' הרב הגאון מו"ה משה באבד אבד"ק מיקילניץ ז"ל בדין שהשלישו בידו יורשי אשת ראובן וועקסלין של איש א' שחייב לראובן ת"ק ר"כ ונתן ראובן לידם הוועקסלין להניחם ביד הרב הנ"ל קרן קיימת והעסקא יתחלק לעניי העיר בכל שנה ביום היא"צ וכן עשו ועתה נתדלדל ראובן ויש לו בתולה מאשתו הנ"ל שמתה שהגיעה לפרק נישואין והוא שעה"ד גדול אם מותר לשנות וליתן המעות לצרכי הנישואין והשבת דגם לפמש"ל דבכ"ג א"א לשנות מ"מ בכה"ג שהונח בידו רק שטרות וקיי"ל דהמקדיש שטרות צריך שיהי' כומ"ס ובוועקסלין צריך לעשות זירע וזהו במקום כומ"ס כמ"ש בתשו' ח"צ סיי קמ"ז ובנ"ד הרי לא עשה ראובן כן וא"כ הוי כלא בא ליד גבאי א"כ כיון שראובן עודנו חי הרי יוכל לישאל על נדרו וברצונו דעת רשו' רמ"א סי' מ"ח דדוקא גבאי צדקה ממש אבל בבא ליד אדם חשוב שבעיר או טה"ע אין דינם כבא ליד גבאי א"כ שפיר מהני שאלה ואף שהרדב"ז ח"ד סי' קל"ד כתב דהחכם המתיר חייב נידוי מלבד דבתשו' רב"צ אשכנזי סי' ט"ו מבואר להיפוך אף גם בכה"ג דנ"ד שאינו חוזר ליקח לעצמו אלא לצורך יתומה עניי' גם הרדב"ז מודה ולכן בכה"ג לכ"ע יוכל לשנות וליתן להבתולה היתומה וע"ע בתשו' מהר"מ מינץ סגל סי' ע"ג באמצע התשו' ובתשו' עבה"ג סי' יז סי' כ להרב וכו' מו"ה אלעזר שאצבערג ני אבדק"ק סקאלוט

מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו באשה שספרה ז"נ וטבלה בימי אבילותיה ר"ל בשוגג אם צריכה טבילה אחרת אחר ימי האבילות והביא מס' שי"ט סי' קצ"ז תשו' ב' בדין אלמנה שטבלה תוך צ"א יום שהעלה דא"צ טבילה שנית וע' תשובה ב' עוד בזה והנה אם הספק בנ"ד יען שטבלה באיסור הרי בטבלה ביו"ט בטבילה שלב"ז אע"ג דאסורה לטבול מ"מ בדיעבד מהני ובפרט בשוגג וכמ"ש בתוה"ש סי' קצ"ז בשם תשו' חוט השני ואם הספק משום דאסורה לשמש הרי עכ"פ שאר קרבות שרי כמ"ש ביו"ד סי' שפ"ג וע' בש"ך סי' קצ"ו סק"ג בשם מהרמ"ל גבי אלמנה שכ' כל הטעם משום דגם שאר קרבות אסורים לכן אסורה לטבול ומשא"כ בנ"ד דליכא איסור בשאר קרבות ורק משום איסור רחיצה באבילות וא"כ בדיעבד ובשוגג ודאי דשרי וגם במזיד מהני הטבילה שבתוך ז' לאחר ז"י אבילות וע' במשנה סופ"ג דברכות זב שראה קרי ונדה שפלטה ז"ש וכ' דמוכח דגם בדאיכא טומאה אחרת מהני טבילה לט"ק וע' מגילה ח' ע"א ורש"י ד"ה לכשיפסוק מזובו דמוכח ג"כ דאין טומאה א' מעכבת לטהרת חברתה וע' ברא"ש סופ"ה דע"ז בדין טבילת כלים קודם גיעול מהא דנדה מזין עלי' והיא טהורה וגם להמחמירין היינו משום דבעינן שיצאו לקדושת ישראל וזהו קדושתן לפרוש ממ"א וע' בכורות כ"ז סוע"א ורע"ב דמוכח ג"כ כן ולכן הדבר פשוט דהטבילה מהני לאחר ז"י של האבילות וע' בזהר פ' וירא דף ק"ב רע"ב דמבואר דבתרי מסאבי כגון זיבה ונדה לא סגיא בההוא טבילה אבל הוא תמוה וכבר תמה ע"ז היעב"ץ במטפחת ספרים מהא דכריתות ח' ועוד מכמ"ק ובפרט בנ"ד דאיסור אבילות רק דרבנן פשו' דמהני דטבילה. סי' קכ"א עי' מפתחות לכבוד החריף ובקי וכו' מו"ה יקותיאל יהודא גרינוואלד נ"י בק"ק מ. סיגעט באונגארין

מכתבו קבלתי וכו' ועל ד"ת אשיב בקצרה מה שחקר בבירך ברה"ת ביום ועודנו קטן בלילה נעשה בן יג"ש ויום אחד אם מותר ללמוד בלילה בלא ברה"ת למד"א בה"ת דאורייתא. הנה הדבר מבורר במרדכי פ"ב דמגילה דבקודש מבע"י בשמת תוס"ש דיצא בלילה, והמג"א תמה מהא דקטן אינו מוציא הגדול אבל בח"א כלל ו' דין ג' תי' על נכון וא"כ ה"נ בנ"ד יצא, והן אמת דלפי מה שהביא מעכ"ת מתשו' מהרי"א אסאד ח"ח סי' ס"ד שמיישב בדרכים אחרים יש לדון עפ"ד בנ"ד, אבל נודע מחלוקת האחרונים בדין בן יג"ש ויום א' אי בעינן מעל"ע או לא וא"כ אם בלילה לא הגיע עוד זמן מעל"ע הוי בלא"ה ספיקא אם הוא כבר גדול ואיכא ס"ס ואם כבר הגיע המעל"ע הרי בירך ברה"ת אחר יג"ש ורגע אחד והוי ג"כ ספיקא וא"כ ממנ"פ א"צ לברך שנית

ובגוף הדין אי בעינן מעל"ע מצאתי בשאלתות פ' בחוקותי ושאלתא קט"ז דמפורש דבעינן מעל"ע וכ"ה בתשו' מהר"י ברונא סי' קצ"ז אלא שגם הוא לא ידע מדברי השאלתות, והאחרונים האריכו בזה ועיי' בש"ך חו"מ רסי' ל"ה ובב"ש אהע"ז סי' קנ"ה סק"כ נחלקו בזה ועיי' בד"ח פ"ה דנדה ומח"א ה' נדרים סי' ל"ד ותשו' רע"א סי' קי"ב

ומה שהקשה בהא דא"ח תמ"ח ומג"א דגם באמר שיחזור ויקנהו שרי מהא דיו"ד רסי' קע"ד לק"מ דכבר הבאתי במשפט"ש סי' ר"מ מתשו' מבי"ט סי' כ' בשם ר"ע גאון דדוקא באמר ותחזורהו שלא בלשון מקח הוי הלוואה אבל באמר ותחזור ותמכרהו הוי מקח גמור כיון שצריך לחזור ולמכור ע"ש, א"כ ה"נ שאמר אחזור ואקחהו שרי, וכן לפי מה שהביא מעכת"ה הסמ"ע סי' ר"ז דבקבע זמן הוי מקח ה"נ עד אחה"פ לא יחזור ויקנהו אלא אחה"פ א"כ שרי